צידקת המתמחים

למה זה לקח להם כלכך הרבה זמן. למה חיכו המתמחים לפני שעזבו אתמול את בתי החולים. למה הם לא עשו את זה הרבה קודם. שדרת מערכת הבריאות שלנו היא ההקרבה האדירה שלהם. הם מחפים על הרופאים המומחים,
המעדיפים לייצר לעצמם קליניקות פרטיות וכבר מזמן שכחו את הכללים הבסיסיים של יחס אנושי לחולים.

מה חשבו להם המתמחים שיקרה עד היום. האם האם באמת חשבו שההסתדרות הרפואית עומדת לצידם? האם הם באמת כלכך תמימים כמו העובדים הסוציאלים שהם חשבו שההסתדרות שלהם תעמיד אותם לפני הרופאים המומחים?

האם באמת המתמחים חשבו שהרופאים המומחים יפסיקו את הניתוחים הפרטיים שהם מבצעים כדי לחזק את השובתים ולסייע לשביתה? הרי אם לא היו מתקיימים היום ניתוחים פרטיים באף בית חולים בארץ השביתה היתה נגמרת הרבה יותר מהר. החולים העשירים היו לוחצים על הממשלה וזו היתה, בלית ברירה, מגיעה להסדר עם ההסתדרות הרפואית אבל מה שקרה זה פשוט הפוך.

שוב אנחנו רואים איך האיגוד המקצועי "מוכר" את החלשים שבחבריו. בחודש מאי ניסיתי לבדוק, בעזרת עיתונאים לענייני בריאות המכסים את המאבק, מה קורה בעצם עם הניתוחים הפרטיים. אף אחד לא רצה לדבר על זה. "זה יקלקל להסתדרות את השביתה", אמרו חלקם. החלק האחר אמר שהוא מעדיף לא להתעסק עם זה כרגע. אז שלחתי מכתב ליו"ר הר"י (ההסתדרות הרפואית) ושם בין השאר כתבתי:

"במהלך השבועות האחרונים עקבנו בעניין ובדאגה אחר מאבקכם, הצודק, לשיפור מעמדם של הרופאים ובמיוחד הרופאים המתמחים והרופאים המועסקים בפריפריה וזאת מתוך הכרות עמוקה ורבת שנים עם אוכלוסיית צרכני הבריאות ביישובים המרוחקים מהמרכז והידיעה כי זכויותיהם כצרכני בריאות אינן ממוצות כראוי והם אינם זוכים לאותה הקצאה של משאבים כפי שזוכים להם החולים במרכז הארץ.
מתוך הבנה ותמיכה במאבקכם אני פונה אליך היום בבקשה לברר סוגייה חשובה ומטרידה שהונחה לפתח מרכזי הזכויות שלנו והעוסקת בשאלה הנוגעת לרופאים הבכירים בארגונכם המבצעים, כעניין שבשגרה, ניתוחים וטיפולים באופן פרטי בבתי חולים שהגישה אליהם היא רק למי שהממון מצוי בכיסו.
לאור מידע שהגיע אלינו אנחנו מבקשים לדעת:
האם רופאים בבתי חולים/קופות חולים/מרפאות אשר נמצאים בעיצומים ממשיכים לנתח או לטפל באופן פרטי בחולים מחוץ לבתי החולים הממשלתיים. או במילים אחרות. האם בזמן שהרופאים אמורים לשבות והאוכלוסייה המוחלשת נמצאת במצוקה אמיתית עקב ביטול טיפולים, תורים וניתוחים, ממשיכים חלק מהרופאים, הבכירים שבהם, לקיים ניתוחים פרטיים כעניין שבשיגרה ואפילו מגדילים את הכנסתם עקב כך.
האם ניתוחים שתוכננו להתבצע בבתי החולים ונדחו עקב העיצומים או השביתה בוצעו, חלקם או כולם, על ידי רופאים בכירים באופן פרטי בבתי חולים פרטיים ובמידה וכן, בכמה ניתוחים מדובר מתוך סך הניתוחים שבוטלו ומה ההכנסה הכספית שהגיעה לרפואים הבכירים מביצועם.
האם במהלך השביתה/עיצומים חל גידול בהיקף הניתוחים והטיפולים הפרטיים ובאיזה היקפים."
זו התשובה שקיבלתי (ברשותכם הורדתי את דברי המסגרת, מי שירצה לקבל את המכתב המקורי מוזמן לפנות אלי), בחתימתו של ד"ר ליאוניד אידלמן יו"ר ההסתדרות הרפואית.
"באשר לסוגייה שהועלתה במכתבך חשוב להדגיש כי הר"י נאבקת למען מערכת הרפואה הציבורית, למען שיפור ויעול השירותים הניתנים לאוכלוסייה הצורכת את שירותיה, על מנת להגדיל, בטווח הארוך, את מספר הפונים למערכת זו. במקביל הר"י דואגת לעקוב, בין היתר, אחר מספר הפעולות המבוצעות באופן פרטי, ובהתאם לכך ברצוני להודיעך כי לא חל כל גידול בהיקף הניתוחים ו/או הטיפולים הפרטיים המתבצעים בזמן השביתה ו/או העיצומים.

תשומת ליבך לכך שהר"י מייצגת את הרופאים העובדים במערכת הרפואית הציבורית ואין באפשרותה להשבית את עבודת הרופאים במגזר הפרטי, שאינם כפופים להסכמים הקיבוציים של הר"י. אין זה מסמכותינו לאכוף עליהם את צעדי השביתה והעיצומים וכל שאפשר לקוות הוא שיגלו הזדהות ויפעלו בדומה לחבריהם במגזר הציבורי. "

אז לכאורה הכל בסדר. האמנם? האמנם במערכת המייצגת את הרופאים בבתי החולים אי אפשר לדרוש מהרופאים הבכירים להיות שותפים מלאים לשביתה ולגרום לכך שגם הלקוחות העשירים שלהם יצטרפו למאבק כי הם יבינו שכל עוד לאוכלוסייה הפשוטה, המוחלשת, זו שאין ביכולתה לשלם עבור שר"פ אין נגישות מלאה לשרותים רפואיים ראויים כך יהיה גם להם. אז אולי היה המאבק מצליח.

היום, אחרי החשיפה המתרחש בשר"פ בהדסה, אני משוכנע שמי שיבדוק לעומק יגלה נתונים חדשים לגמרי אודות הטיפולים והניתוחים הפרטיים והיקפם בתקופת השביתה. אני גם משוכנע שאם המתמחים לא יקחו את מושכות השביתה לידיהם הם יסיימו אותו בדיוק כפי שהסתיימה שביתת העובדים הסוציאליים.

ואולי הגיע הזמן שבראש ההסתדרות הרפואית יעמוד מתמחה. זה בטח לא יזיק למערכת, רוב הסיכויים שרק יואיל.