עשרות אלפי אנשים מחו השבוע ברחבת מוזיאון תל אביב ונשיא המדינה נפגש עם הזוכה בתוכנית "כוכב נולד", אלפי אנשים מקימים אוהלי מחאה ונשיא המדינה נפגש עם ספורטאים נכים שהביאו כבוד רב למדינה. הרופאים המתמחים מאיימים בהתפטרות קולקטיבית אבל נשיא המדינה לא משמיע קול.
הארץ שלנו בוערת, החברה האזרחית מתקוממת ונשיא המדינה נעלם. אופס. סליחה, נאלם.
לפני מספר חודשים פניתי לנשיא המדינה בבקשה שישתתף בקמפיין, ממשלתי, שיעסוק בקידום העסקתם של עובדים מבוגרים, 45 ומעלה. הוא סירב בנימוס בנימוק שזו איננה אג'נדה שלו. הנשיא שלנו בעד הצעירים, הוא בעד קידום תעסוקה לאקדמאים ערבים, לא לחלשים שבהם, הוא בעד החינוך, אבל לא בעד תעסוקה למשפחות מעוטות הכנסה.שמעון פרס הוא נשיא של כולם אבל רק למי שנכנס בדיוק לתוך האג'נדה שלו.
אם אתה שייך למגזר שיכול לייצר לנשיא כבוד ויקר אתה בפנים. אם אתה שייך למעמד שלם של אזרחים דפוקים במדינה, היום קוראים לזה מעמד הביניים, אתה לא נכנס לאג'נדה של הנשיא. אתה לא זכאי ולו להתייחסות ברורה אחת מהאזרח מספר אחד.
איך יכול להיות שבמשך שבועיים של מחאה כלכך גדולה לא נשמע קולו של נשיא המדינה בצורה חדה וברורה. לא ברמזים, לא במחשכים, בבוטות ובגאון חייב נשיא המדינה לקום ולחבק את דפני ליף וחבריה, את נציגי הרופאים המתמחים הנלחמים על דמותה של הרפואה הציבורית.
זו לא רק זכותו של הנשיא, זוהי חובתו המוסרית. לעניות דעתי, נשיא המדינה לא יכול להתעלם ממה שקורה כאן. הוא חייב לנקוט עמדה. גם אם הוא מבקש לצדד בראש הממשלה, עמדה הוא חייב לנקוט. העם שלו מצפה שיעשה כן שיגיד, שנדע מה חושב הנשיא שלנו על הדברים הכי בוערים ומבעירים במדינה היום.
אף אחד לא ביקש מהנשיא לבוא ולבקר באוהל המחאה. אפילו לא ביקשנו שיזמין אליו את מנהיגי המחאה החברתית החשובה ביותר שנעשתה כאן מעולם, אבל אנחנו כן מבקשים, דורשים אפילו, שהנשיא יביע עמדה. אני הייתי רוצה שיקום ויחבק, יקום ויתמוך. אבל שלפחות יגיב.
אם הנשיא של כולנו לא יקום, לא תהייה לנו חברה ומדינה שהוא, או מי שיבוא אחריו יוכל להיות הנשיא שלה.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 