הפגנת הענק במוצ"ש הוכיחה, למי שסרב להאמין עד עכשיו, כי מה שהיה לא יהיה יותר. במפגן אדיר של סולידיריות ועוצמה חברתית ואזרחית נדירים מחק הציבור הישראלי את המילה שאננות מהלכסיקון שלו. עכשיו צריך שגם ראש הממשלה ושריו, חברי הכנסת והפקידים הבכירים, בעלי ההון וכל מי שנהנה על גבנו בשנים האחרונות יצא מהשאננות ויבין שאם הוא לא יהיה איתנו הוא יהיה נגדינו.

אחרי שוך הסערה אתמול בלילה אני מבקש לחלק איתכם כמה מחשבות על מה שהיה, מה שצריך להיות ואולי אפילו מה שיהיה

נשים – לא סתם החלו שתי המחאות החברתיות הבולטות ביותר בתולדות המדינה על ידי נשים. כבר מזמן הפכו הנשים למין החזק. זה שסופג וסופג עד שנמאס. ואז, בשילוב נדיר של עוצמה וכריזמטיות נמצאות תמיד הנשים שמובילות את כולנו אחריהם. כך היה עם ויקי קנפו כך גם אם דפני ליף וחברותיה. אנחנו יכולים להסכים עם הדרך, לקבל את המהלכים או אפילו להתנגד להם אבל העובדה פשוטה- זה הן ולא אנחנו הגברים. ומכאן לעצה קטנה לראש הממשלה. העובדה שאתה מקים צוות שרים ומומחים ואין בו נשים כבר מעידה על השאננות שלך ועל הכישלון הצפוי שלך בהדברות שאתה עצמך כלכך זקוק לה בימים אלה. לא מדובר באישה מחמד, בקישוט, ח"כ נתניהו, אתה חייב שלפחות 50 אחוזים מצוות ההידברות שלך יהיו מהמין החזק. הנשי.

מגדלי אקירוב – המחאה הזו כולה מבוססת על סמלים וניפוצם. אחד מן הסמלים הללו הוא מגדלי אקירוב, מגדלי הנהנתנות והסביאה של הפולטיקאים ומקורביהם. את הסמל הזה חייבים לנפץ. יהפכו מגדלי אקירוב למעונות סטודנטים. יאשרו בנייה בשטחים שבאיזור הרכבת רק לדירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים במחיר בר השגה.

שוויון 1 – כולם מדברים על שוויון, על דאגה ליחיד ולקבוצה, על סולידריות חברתית אמיתית. האם באמת אנחנו מדברים על שוויון? נכון שהיה סופר ערבי על הבמה במוצ"ש, אבל האם אנחנו אכן מדברים על שוויון זכויות מלא לערביי ישראל? האם אנחנו מבקשים דיור ציבורי לתושבי נצרת ורהט? נדמה לי שבקטע הזה של השוויון אנחנו עדיין מקרטעים. זו ההזדמנות לעדכן את הדרישות כך שבאמת יובילו למצב שאוכלוסייה כה גדולה של ערביי ישראל, לא תמצא את עצמה אחרי המאבק באותו מקום בו היתה לפניו.

שוויון 2 – כולנו הפכנו פתאום לסוציאל דמוקרטיים, אנחנו דואגים אחד לשני, האמנם? האמנם במאבק הנוכחי באמת דואגים לשוויון זכויות לנכים ולמוגבלים? האמנם דואגים באמת לזכויותיהם של עולים ותיקים שאינם מדברים עברית ומתקיימים מקצבת זיקנה מבישה?

אוכלוסיות מוחלשות – זה קל נורא להגיד שהמאבק הזה הוא של כולם, גם של האוכלוסיות המוחלשות ביותר, אבל מי שמסתכל על רשימת הדרישות רואה שבסופו של יום אכן מדובר בעיקר במעמד הביניים. האוכלוסיות החלשות ביותר, אלו שאמורות להתחזק מהמאבק הזה הולכות להישאר בסופו של דבר מאחור. למה? כי כל אחד דואג לעצמו. ואם אנחנו צריכים לבחור בין הורדת מחירי המעונות לדיור ציבורי לאוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך הרי ברור לאן הדרישות ילכו. וכך לאט לאט יגדלו שוב הפערים החברתיים רק שהפעם זה לא יהיה בין העשירונים העליונים לתחתונים כפי שקרה בשנים האחרונות אלא בין עשירוני המעמד הבינוני לאלו שמתחתיו.

ולסיכום, אין דבר שאני כמה לו יותר מאשר הצלחת מאבק ה- 14 ביולי הישראלי. אבל אני מאד חושש להתעורר בעוד מספר חודשים עם ידיעה שמה שהשתנה בעיקר חיזוק מעמד הביניים בלבד והסתלכות מחודשת של הממשלה, והפעם גם הציבור מאלו שהחובה שלנו להגן עליהם גדולה הרבה יותר מהזכות שלנו לסבסוד גבוה יותר של מעונות יום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s