זה היה מאד מרשים לקרוא את דבריה של נשיאת בית המשפט העליון על כך שבית המשפט ופסיקותיו יתיישרו לפי קווי המהפכה החברתית. זה היה מרשים וחשוב אבל כלכך עצוב ומאכזב.

להבין שבית המשפט, בעיקר העליון, בכל השנים הללו בעצם לא ספר את החברה הישראלית, הוא לא התייחס אל האוכלוסיות המוחלשות כאזרחים הזכאים לקיום מינימלי או יותר מזה הזכאים לקיום מינימלי בכבוד. בית המשפט של בייניש, הוא אותו בית משפט אליו עתרו לפני שנתיים עמותת "ידיד" ואיגוד העובדים הסוציאליים בדרישה לחייב את הממשלה להחריג אוכלוסיות מוחלשות מהעליות האסטרונומיות במחירי המים. אותו בית משפט ממש הוא זה שבמשך חודשים רבים דחה את הדיונים בעתירה פשוט מפני שפרקליטות המדינה ביקשה, היא הרי רוצה למשוך זמן. בדיוק כמו שהממשלה כולה רוצה

גם במחאה החברתית הנוכחית. וגם לאחר שהתקיימו סוף סוף הדיונים, פסק הדין מתעכב, כבר כמעט 5 חודשים מאז הדיון האחרון ופסק דין אין. אבל האוכלוסיות המוחלשות. הקשישים, החד הוריות ממשיכים לותר על תרופות כדי שיוכלו לשלם על המים, כדי שחס וחלילה לא ינתקו אותם מצינור החמצן שבית המשפט העליון עצמו, קבע שהוא זכות יסוד. זאת ועוד.

בית המשפט של בייניש הוא זה שבמשך 10 שנים לא השכיל לסיים את הדיון בעתירתה של ג'ני ברוכי, אם חד הורית מירושלים שכל חפצה היה שהביטוח הלאומי יאפשר לה לרכוש תואר אקדמי כדי שתוכל לשדרג את מעמדה הכלכלי וזאת מבלי שתילקח ממנה קצבת הקיום המבישה שהמוסד הזה משלם לאלו שנאלצים לקבל ממנו קצבאות קיום.

איפה היית בייניש עד היום הזה. האם לא תפקידו של בית המשפט העליון לשמור על החברה שלנו לפני שאנחנו נאלצים לצאת לרחובות? האם לא חובתך כנשיאת בית המשפט העליון לפעול כאשר הסוגיות מגיעות לשולחנך? האם את באמת יכולה להגיד שעסקת בהן ביעילות, במהירות המתבקשת ולא פעלת בדרך של השהייה כדי שמישהו אחר יוציא עבורך את הערמונים מן האש?

בידיעה שפורסמה אתמול בעיתון הארץ מצוטטת נשיאת בית המשפט העליון כאומרת כי "גם אם לא ננקוט כל עמדה ביחס למחאה החברתית בהתאם לזהירות המתחייבת מתפקידנו השיפוטי (…) דבר אחד ברור: סדר היום של החברה בישראל נמצא בתהליכים של שינוי", "זו תופעה שרק לפני מספר חודשים לא יכולנו לצפות אותה, אבל משעלה הנושא, הוא יצוף ויעלה בדרכים שונות. נושאי רווחה וחינוך, שאלת השוויון בחלוקת המשאבים, וסדרי העדיפויות במדינה יגיעו לדיון גם בערכאות השיפוטיות".

האם באמת הדברים לא עלו על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים? האם לא הוגשו עתירות מעתירות שונות בנושאים הללו ולרובן טרם ניתנה תשובת בית המשפט?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בינייש. אני באמת מנוי על אוהדייך אבל אני לא יכול שלא לשאול, איפה היית עד היום.

—————————————————

הכותב אינו עורך דין.

תגובה אחת בנושא “בייניש, איפה היית עד היום

  1. היוזמה של עמותת ידיד מבורכת למרות שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה אשר על התנהלותו יש לפקח אם בכלל לא לפרק את המשרד ולהרכיבו מחדש, אך במאמרך ישנו רק דבר אחד אשר 'צורב' לי באופן אישי והוא ההגדרה 'חד הוריות' כיום בחברה הישראלית ישנן הרבה משפחות שהתפרקו עם ילדים ונמצאות בהליכי גירושים, המושג 'חד הורית' מבטל את הורותו של מי מההורים אשר ילדיו אינם נמצאים במשמורתו, מושג קלוקל אשר בימים עברו שימש נשים אשר בחרו להביא ילדים על ידי תרומת זרע ואלמנות צה"ל.
    נשים גרושות 'זכו' לכינוי זה עבור הטבות כאלה ואחרות מהמדינה וזאת מבלי להתחשב בכך שלילדים יש גם אבא חי, ילדינו אינם ילדים יתומים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s