בראשית היו המים, האדם למד שהוא צריך לשתות כדי להתקיים. אח"כ גילו את האש, איתה הצליח האדם לחמם את עצמו בחורף אח"כ לצלות את בשר הציד. אח"כ למד האדם להשתמש באש כדי ליצור כלי מלחמה, להפעיל קטרים ובסופו של דבר הפך את האדם את האנרגיה השימושית ביותר מאש לחשמל.

האם  מישהו מכם יכול לדמיין תמונה לפיה עשרות אלפי ישראל יפסיקו לחמם את ביתם בגז או בחשמל ויעברו לאח המופעל על ידי עצים ואשר משמש גם לחימום שווטף של מים לרחצה ולבישול. נדמה לי שזוהי נחלתם של דרי היישובים החקלאיים והצימרים הרומנטיים.

בימינו הזכות לקבלת מים כמו גם הזכות לקבלת חשמל הפכו לזכויות יסוד. הן לא הוגדרו כך על ידי הממסד שממשיך להתייחס אליהם כאל מוצרים ברי קיימא אשר יש לשלם עבורם את מחיר הפקתם והגעתם לבית הצרכנים אך בפועל מדובר בשתי זכויות יסוד באשר אי אפשר לדמיין היום מצב בו יכול אדם להתקיים בחברה אורבנית מבלי חיבור לחשמל או צריכת מים מינימלית.

העלאות מחירי המים והחשמל בשנים האחרונות מבוססות על החלטות ממשלת ישראל לחייב את הצרכנים לשלם עבור מלוא עלות ההפקה של האחרונים.  ההחלטות אינן מביאות בחשבון את הטעויות הקולוסליות של משרדי הממשלה השונים ובמיוחד משרד האוצר, את הפשלות שהביאו להוצאות עתק מיותרות מכספי משלם המיסים אשר בסופו של תהליך גרמו וגורמים, עד היום, להמשך עליית המחירים.

זכויות היסוד הבסיסיות במאה ה- 21 אינן מצטמצמות עוד לזכות לקורת גג, לחינוך שוויוני ושרותי בריאות ראויים לכלל האוכלוסייה. הם אינם מתרחבים בהכרח לזכות למכונית לכל פועל, אך הן כן מתרחבות וחייבות לכלול גם את הזכות למים והזכות לחשמל.

משמעות האמירה הזו היא לא רק שהמדינה חייבת לפקח ובמקרים מיוחדים אף לסבסד את מחירי החשמל והמים אלא כי חובת המדינה לספק לכל אחד מאזרחיה את תצרוכת החשמל והמים המינימלית לו הוא זקוק – חינם אין כסף.

ולכן, אחד מהשינויים שחייבים להדרש בחודשים הקרובים מהכנסת הוא שכל אזרח יהיה זכאי למספר מסויים של קילווט חשמל לחודש חינם, כל אזרח יהיה זכאי למספר מסויים של קוב מים חינם אין כסף. ורק לאחר שהמדינה תמלא אחר מחוייבותה זו לאזרחיה היא תוכל לגבות עבור השימוש הנוסף.

בשנת 2003 הצלחנו, בעמותת "ידיד", בשיתוף עם הקליניקה המשפטית באוניברסיטה תל אביב לשכנע את בגצ לקבוע כי מים הם בעצם זכות יסוד ואסור לנתק מים למי שאין ביכולתו לשלם עבורם. לאחרונה חיזק בגצ קביעה זו בפסק דין שנתן בנוגע לחיבור לא חוקי למים ביישובי הבדואים בנגב. בפני בגצ עומדת היום עתירה של עמותת "ידיד" ואיגוד העובדים הסוציאליים הדורשת לחייב את הממשלה להעניק הנחות משמעותיות במחירי המים לאוכלוסיות מעוטות הכנסה. השלב הבא הוא להעביר את הנושא למגרשה של הכנסת. ליזום חקיקה חברתית שתאפשר לכל אזרח לצרוך מים וחשמל בכמות בסיסית ללא כל תלות ביכולתו הכלכלית.

כשהכנסת תעביר חוקים אלה נרגיש שעשינו צעד חשוב לקראת חברה דמוקרטית ושוויונית ובעיקר סולידרית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s