הדרת נשים – מהנשיא שחושב שבבית זה מותר ועד עיכוב רשיון הנהיגה

הבעייה עם הדרת הנשים היא הקשר שעושים להדרה עם המרחב הציבורי. איני יכול לשכוח את משפטו האלמותי של האזרח מספר 1 שלנו, נשיא המדינה, שימון היקר, שאמר לפני מספר ימים שגבר לא יכול להגיד לאישה מה לעשות במרחב הציבורי, הוא לא יכול להגיד לה איפה לשבת באוטובוס או איפה ללכת ברחוב, אבל בבית הוא יכול להגיד לה בדיוק מה לעשות.

ואף אחד לא קם. אף אחד לא טרח לתקן אותו, להגיד לו שהאמירה האומללה שלו נותנת לגיטימציה לגברים להכות את נשותיהם, להתעלל בהם, לגרום להם ללכת בכניעה ולשבת באחורי האוטובוס, מהפחד מה הגבר יעשה להן בבית אח"כ, פשוט כי הנשיא שלנו אמר שמותר.

הדרת הנשים במרחב הציבורי לא התחילה אתמול, גם לא בשנה שעברה ואפילו לא לפני שנתיים. הדרת הנשים במרחב הציבורי לא התחילה אפילו כהתנהגות של גברים חרדיים אל נשותיהם. הגיע הזמן להוציא את השד מהבקבוק ולהודות כי מי שאחראי באמת על הדרת הנשים במרחב הציבורי בישראל הם הפוליטיקאים שלנו, שבמשך שנים לא טרחו להסתיר את עמדתם כי הדרה היא דבר שלילי אבל לא ממש טרחו לתקן אותה בגלל שיקולים קואליציוניים.

כבר מזמן יכלו הפוליטיקאים הישראלים לחוקק חוקים, להתקין תקנות ולקבוע מהלכים שימנעו חלק מהדרת הנשים במרחב הציבורי, הם יכלו להודיע לחברות האוטובוסים שלא יקבלו יותר סבסוד מהמדינה אם ימשיכו להפעיל קווי "הפרדה" (מהדרין), אם מישהו רוצה קווי "הפרדה" שיממן אותם באופן מלא מכספו הוא, הם יכלו להודיע לחברות ההסעה כי כל מקרה של הדרה – בין אם בהסכמה שבסחיטה ובין אם בכפייה תעלה להם את אותו קנס שמקבל נהג החונה בחניית נכים ואפילו יותר.

אבל ההדרה של הנשים במרחב הציבורי לא בהכרח קשורה להיבט הדתי או החרדי. העובדה שממשלת ישראל, באמצעות הביטוח הלאומי מסרבת לשלם מזונות לאמהות גרושות ללא תלות בגובה ההכנסה שלהן, היא סוג של הדרה מהמרחב הציבורי. הדרה האומרת לנשים, אתן לא יכולות להיות שוות למשפחות בהן שני בני זוג שעובדים.

עוד דוגמא של הדרת נשים במרחב הציבורי אנחנו יכולים למצוא במספר הנשים המשמשות כשרות בממשלה, כמנכליו"ת של משרדי ממשלה, פקידות בכירות בשרות הציבורי, יש כאלה שיגידו שזו אפלייה ושצריך לממש את התיקון המחייב אפלייה מתקנת, אני קורא לזה פשוט הדרת נשים. גברים כוחניים שבמסגרת המלייה שלהם פשוט מדירים ממנו נשים.  גם המרחב התעסוקתי הוא חלק מהמרחבים הציבוריים של הדרת הנשים לא רק באוטובוס.

מה הפוליטיקאים יכולים לעשות היום? להכות על חטא. להעביר כמה תיקונים מחייבים ובמהירות, בלי תירוצים ובלי ויכוחים קואליציוניים. ראש הממשלה חייב לאפשר לחברי הקואליציה, כולל השרים, להצביע לפי מצפונם ובהצבעות גלויות בלבד.  הינה כמה דוגמאות.

• הדרת נשים כעבירה פלילית המחייבת מאסר – החוק כבר הונח על שולחן הכנסת ע"י ח"כ יצחק הרצוג
• הפסקת הסבסוד של חברות אוטובוסים המאפשרות, בהסכמה או בכפייה, הפרדה בין נשים וגברים. קבוצות שיבקשו קווי מהדרין יאלצו לממן אותן מכספן.
• הטלת קנסות על חברות אוטובוסים שיקיימו קווי "הפרדה" בהן עלות הנסיעה פחותה מאשר בקווים רגילים.
• הטלת מגבלות למי שמדיר נשים במרחב הציבורי – שלילת רשיון נהיגה,  דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, איסור על קבלת הלוואות או השתתפות במכרזים ממשלתיים

לדבר נגד הדרת נשים זה מצויין. להבטיח לעשות מעשה זה גם טוב. אבל בשורה התחתונה מה שיקבע זו ההתנהלות בחקיקה ובטוח באכיפה. אם נצטרך לסמוך על בית המשפט העליון, לא נגיע לשום מקום. חקיקה משמעותית וחד משמעית המלווה במערכת אכיפה יעילה ואפילו יצירתית הם שני הכלים היחידים שיוכלו לטפל בהדרת הנשים במרחב הציבורי אך גם באישי.