נחמה (שם בדוי) מתגוררת באחת הערים הפריפריאליות המרכזיות שלנו. אם צעירה, משכילה, מפרנסת יחידה שעלתה לארץ בהיותה תינוקת והצליחה להשתלב בצורה יוצאת מן הכלל בעיר ובקהילה בה היא מתגוררת. דנה (שם בדוי) גם היא מתגוררת באותה העיר, מבוגרת יותר, ילדים שחלקם כבר עזבו את הקן בעלת השכלה ובעיקר מקצוע ביד – הנה"ח. המשותף לשתיהן היא העובדה שהן שייכות למגזר הולך וגדל של עובדים שהם כל כך שקופים שאפילו עובדי הקבלן זוהרים באור יקרות לעומתן.

מדובר בקבוצה הולכת וגדלה של עובדות ועובדים המועסקים לא בחברות קבלן, לא אצל קבלני כח אדם אלא פשוט אצל גופים וחברות גדולות במשק אשר מעסיקים אותם על בסיס שעתי. מה זה בדיוק אומר? זה אומר שלמשל דנה יכולה לעבוד במקום עבודה אחד במשך 10 שנים, לקבל ממנו תלוש משכורת מסודר אבל עדיין, בגלל שהבסיס להעסקתה הוא לפי שעת עבודה ולא על בסיס חודשי, היא מקבלת תנאים שבמקרה הטוב היו מקבלים עובדי הקבלן, ללא מתנות לחגים, ללא הבראה או ביגוד בלי בטחון תעסוקתי.

או נחמה שעובדת היום בשלוש משרות כל משרה בהיקף של שליש או יותר אבל באף משרה היא לא מגיעה להיקף משרה מלאה. השכר לפי שעה, בחופשות היא לא עובדת כי אין עבודה ובחופש הגדול, במקרה של חברות העוסקות בחינוך אפור, היא אפילו מפוטרת למספר חודשים פשוט כי אין עבודה. אין לה בטחון תעסוקתי ואין לה הטבות שכמוהן יקבלו בקרוב עובדי הקבלן. אי אפשר לבוא בטענה אל חברת כח אדם או חברת קבלן, כי הן פשוט לא רלוונטיות בסיפור הזה ונגד המעסיק אין הרבה לעשות וכך מוצאות את עצמן דנה ונחמה כעובדות השקופות ביותר בשוק העבודה הישראלי.

גם אי אפשר לבוא בטענות אל הארגונים העוסקים בשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן, של העובדים הזרים, של המסתננים למיניהם. הם עושים עבודה חשובה והכרחית. רגע. אולי בעצם כן צריך לבוא בטענות. אולי הם בעצם שוכחים שלא רחוק מהם, ממש ליד הבית מתגוררים עובדים שקופים באמת. כאלה שלעיתים הייתי חושב שעדיף היה להם להיות עובדי קבלן, כי כך לפחות חלק מזכויותיהם היו נשמרות.

אולי הגיע הזמן שלפני שנדאג לילדי העובדים הזרים נדאג לילדים של דנה ונחמה. למה להם לא מגיע שאמא שלהם תוכל להתפרנס בכבוד, להגיע הביתה בשעות אחה"צ ולהיות איתם עד שילכו לישון. לפני כמה שנים הייתי בין אלו שטבעו את המושג "עובדים עניים" עברו כמה שנים והתוודענו ל"משפחות מעוטות הכנסה", מין שם קוד נוסף. את עובדי הקבלן כולם כבר מכירים. אבל עכשיו, אחרי שההסתדרות נלחמה עבור עובדי הקבלן היא ואיתה כל שאר הארגונים העוסקים בזכויות עובדים ואיתם הפוליטיקאים ברמות החשיבות השונות, צריכים להתגייס לטובתם של העובדים השקופים אלו שנמצאים בכל מקום עבודה. לא מדובר בדור ב' או ג'. מדובר בדור חדש של השפלה של פגיעה בבסיס הבטחון העצמי.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s