חוסר התעסוקה של חרדים וערבים, אלו שני הגורמים שמעכבים את הצמיחה במשק, כך טוען ארגון ה- OECD, כך אומרים בממשלת ישראל. ניתן להם כלים, אומרים בממשלה, נקים להם פרוייקטים מיוחדים, נכריח אותם לצאת לעבודה, נקים בשבילם עמותות לשוויון ולקידום תעסוקתי, עם נשיא המדינה ובלעדיו, ועל הדרך נצרף אליהם גם את בעלי המוגבלויות, את החד הוריות, את יוצאי אתיופיה ואפילו את העובדים המבוגרים. כי כל מי שלא עובד הוא נטל על המדינה.

האם ממשלת ישראל באמת פועלת לשלב אוכלוסיות רב גוניות בעבודה. האם היא באה ונותנת דוגמא אישית וקובעת את המסגרת הראוייה. האם היא עצמה משלבת אוכלוסיות רב גוניות בצורה ראויה במשרדי הממשלה? בחברות הממשלתיות?

איך ניתן להפוך את המעסיקים הישראלים ל"מעסיקים חברתיים" אשר אינם מדירים מעסקיהם כל מי שנדמה שיש להשקיע בקליטתם והתאמתם לעבודה מעט יותר כסף ומאמץ., האם מעסיקים ישראליים מסוגלים להבין שהעסקה רב גונית מצמצמת פערים חברתיים. במקרים מסויימים נוכל למצוא מעסיקים נאורים המבקשים לעשות שינוי אמיתי בהרכב העובדים המועסקים אצלם. בחלק ניכר מהמקרים נגלה את ה"נכה מחמד", את ה"חד הורית שנתנו לה הזדמנות", את ה"מבוגר שגילינו שיש לו פוטנציאל", והכל בשם קבלת הנקודות בסקר האחריות החברתית השנתי.

הגיע הזמן להגיד לא עוד. לממשלת ישראל יש את היכולת לשנות את המצב. לקבוע את הכללים. להביא לשינוי משמעותי בשוק העבודה ההולך ומתהווה כשוק עבודה רב גוני. איך? באמצעות תיקון אחד מן החוקים החשובים ביותר בתחום השיוויון והתעסוקה, חוק חובת המכרזים.

זהו החוק המחייב את הממשלה לשקיפות מלאה בהתקשרויות עם ספקים ונותני שרות, עם קבלני כח אדם וחברות מיקור חוץ. באמצעות החוק הזה ממשלת ישראל יכולה לקבוע את מדיניות ההעסקה של מאות אלפי עובדים במשק. באמצעות החוק הזה היא יכולה לתחום את גבולות הגזרה של התעסוקה הרב גונית בישראל ולהביא לקליטתם בעבודה של אזרחים ישראלים רבים המשוועים לתעסוקה והמתחננים להפרד מהצורך לקיום משפיל באמצעות קצבאות.

לאחרונה הניחה ח"כ רוחמה אברהם בלילא, על שולחן הכנסת, שלוש הצעות חוק לתיקון חוק חובת המכרזים. שלוש הצעות הקובעות כי חברות המבקשות לעשות עסקים עם ממשלת ישראל יתחייבו להעסיק עובדים המשתייכים לאוכלוסיות רב גוניות בישראל – נציגי החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, מי שעברו את גיל 45, הורים יחידים ואנשים עם מוגבלויות. התחייבויות אלה יקבלו ניקוד מתאים בעת הבדיקות לקביעת הזוכים במכרזים ממשלתיים.

הצעות החוק  שכתבנו בעמותת "ידיד", אינן באות להגביל את העסקים הישראליים או לחייב אותם בהעסקה רב גונית. הם באות לתת לממשלה את הכלי לבוא ולומר למנהלי החברות הגדולות במשק, חברות התקשורת והשיווק, יצרני הרכיבים לתעשיות הבטחוניות, ספקי השרותים בתחום המיחשוב והבקרה כי אם הם רוצים לעבוד עם הממשלה הם צריכים להפוך ולהיות מעסיקים רב גוניים. למי שכבר נמצא שם יש יתרון על פני האחרים. למה לא בעצם?

ח"כ אברהם, ידועה ביכולתה לנהל משא ומתן עם משרדי הממשלה. אחת מהצעות החוק כבר עברה בקריאה טרומית. עכשיו אנחנו נאבקים על האחרות. אם הממשלה תרצה להיות מעסיקה נאורה היא תתמוך בהצעות. אם היא תתנגד, נראה אם חברי הכנסת יהיו נחושים מספיק כדי להבין שזו הדרך היחידה לעשות שינוי אמיתי בשוק העבודה הישראלי.   

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s