עשרות פוליטיקאים הגיעו בימים האחרונים לבית המריבה בחברון ודרשו שלא לפנותו. זה בכלל לא חשוב אם הבית נתפס במה שמכונה "פלישה" או שמא מדובר בתפיסה חוקית של מבנה עליו יש חזקה למי שנכנס לתוכו. שר אחד קבע מזוזה, סגנית אחרת הודיעה שאין סיכוי שהמבנה יפונה, שר אחר קבע סייגים, כאילו הוא הוא בית המשפט.
מה היה קורה אם היה מדובר בדירת הדיור הציבורי באחת מן ערי הפריפריה, איפה היו הפוליטיקאים כאשר ראשי העיר בירושלים, בתל אביב ובשאר הערים פינו את האהלים בהם התגוררו, שלא ברצונם, עשרות משפחות "הזכאיות" לדיור ציבורי. בכלל המילה הזו "זכאי" היא מילה מוזרה בלקסיקון הפוליטי שלנו.
מנהל אגף ההסברה במשרד ראש הממשלה התראיין אתמול וסיפר כי אחד ההישגים הגדולים של ראש הממשלה הוא ש- 80 אחוז מהילדים מתחת לגיל 3 נמצאו זכאים לחינוך חינם. מה זה אומר? שהם יקבלו אותו? כמו שאלפי הזכאים לדיור ציבורי מקבלים את הדירות להם הם מחכים 5 שנים ויותר?
נחזור לחברון. אני מניח ששר הביטחון, שאין לי הרבה מילים טובות להגיד עליו, רצה למנוע קביעת עובדות בשטח. זה מה שעושים בדרך כלל כאשר יש פלישות לדירות או נכסים כל שהם. בתוך 30 היום הראשונים מותר לבעל הנכס לפנות את הבית בסיוע משטרתי ללא כל צו שיפוטי. אחרי התקופה הזו כבר צריכים את הצו.
אבל, שר הבטחון פועל מכח חוקים אחרים לגמרי. וגם אם הוא צודק, מדוע הפוליטיקאים שמבקשים להגן על הדיירים החדשים – פולשים או לא – לא עושים בדיוק את אותו הדבר אל מול אותם אלו שיצאו לרחובות בקיץ 2011 כדי למחות בדיוק על אותה מדיניות. מדוע לא ראינו אותם מגיעים לגן סאקר בירושלים או לגינת לוינסקי בתל אביב, למאהל בקרית שמונה או למקום הריכוז של מחוסרי הדיור בבאר שבע. האם זה יכול להיות כי זה לא מעניין אותם?
הזכות לקורת גג היא זכות בסיסית שיש לשמור עליה מכל משמר. היא טובה למפוני גוש קטיף שבתי הקבע של חלקם לא נבנו עד היום, היא טובה לזכאי הדיור הציבורי הממתינים, עד בוש, לדירה קטנה בשיכון רעוע רק כדי שיוכלו להסתתר מפגעי מזג האויר והיא טובה גם למתנחלים באשר הם. אבל על דבר אחד חייבים להקפיד – על החוק. אם הוא לא נראה לנו, בואו נפעל לשנותו, אבל עד אז אנחנו חייבים לפעול לקיימו.
אני מצפה משרי ממשלת ישראל וחברי הכנסת שהגיעו לחברון להפעיל את כל השפעתם ולתמוך בממשלה בשינוי מדיניות הדיור הקיימת הגורמת לכך שעשרות אלפי משפחות ישראליות אינן מסוגלות למצות את זכאותן לקורת גג ראויה. אני קורא לחברי הממשלה ולחברי הכנסת לקדם את החקיקה הנדרשת כדי להבטיח דיור ראוי לכל מי שזכאי לו ללא כל קשר למקום המצאותו של הזכאי.