יאיר לפיד – "אין עתיד" לחלשים

"לפיד בהחלט יכול להתיישב בנוחות במשבצת של "המנהיג שאנחנו כלכך זקוקים לו". האם יצליח לממש הבטחה ולהיות מנהיג של עם? לא יודע. אבל רק אם יחליט לנסות אז נדע. ואני חושב שהוא חייב לנסות. כנראה שהוא חייב את זה לעצמו, וממה שקראתי במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות, הוא חייב את זה לאבא ולאמא שלו. לפיד הוא סוג של מיינסטרים. הוא לא יהיה קיצוני לשום כיוון מה שיוכל לתת לו את היתרון על כל השאר. להפוך אותו מסתם חבר כנסת, פעיל ככלל שיהיה, לראש מפלגה ולאחר מכן לראש ממשלה."

את הדברים הללו כתבתי בבלוג שלי בינואר 2010. המשכתי וכתבתי –  "למה לפיד? למה בעוד כמה שנים? למה שנבחר בו? בדיוק מהסיבות שבחרנו באבא שלו. בגלל הכריזמה, בגלל המחוייבות, בגלל רהיטות הדיבור. לפיד לא סובל מחוסר אמינות, הוא לא נתפס כמזגזג וכמתבכיין סדרתי והוא בהחלט כן נחשב לסוג של נסיך. אם פעם דיברו על חיים רמון, בני בגין, דן מרידור הרי שדווקא במדינה משוסעת חברתית כמו שלנו, כאשר הקיטוב בין בעלי ההון לבין חסרי הכל הולך וגדל, נדמה שיאיר לפיד הוא המנהיג שאנחנו מצפים לו. אבל רק אם הוא יעבוד חכם."….

בחודשים האחרונים עקבתי מקרוב אחרי הקמת המפלגה החדשה. הקשבתי לדבריו של לפיד קשב רב, הצעתי גם לסייע לו מהמקומות בהם אני שוחה לא רע בשנים האחרונות. לא הסתדר. לא הסכמתי עם חלק מהדברים, הסכמתי מאד עם חלק אחר. אבל בעיקר ניסיתי להבין האם לפיד הוא רק הבשורה של מעמד הביניים הקורס או שמא הוא מסוגל ליותר מזה, לדאוג גם לאלו שעוד לא הגיעו לשם. שמבחינתם להיות שייך למעמד הביניים זו משאת נפש.

אתמול, אני מודה, נסדק סדק באהדה שלי ללפיד. קראתי את הידיעות הקצרות על תכנית הדיור שלו והלכתי לקרוא קצת יותר באתר שלו. הרי קצת אני מבין בתחום. בכל אופן מתעסק בו כמה שנים טובות. אני חייב להודות, הבסיס של לפיד הוא נכון. נכון מאד. הסיכוי היחידי שלנו לצמצם פערים ולשקם את החברה שלנו היא בהבנה שלא כל אחד חייב לרכוש לעצמו בית שתיים וחצי דקות אחרי שסיים את הצבא או האוניברסיטה.

גם כשנכנסים פנימה לעיקרי התוכנית, לחלק מהפרטים שלה, אי אפשר להתנגד לעקרון שלה המדבר על יצירתו של שוק של דיור בר השגה להשכרה ארוכת טווח. הרעיון נכון. חלקו  הגדול מופיע בניירות העמדה והצעות החוק ששכתבה והגישה עמותת "ידיד" בשלוש השנים האחרונות לשרים וחברי כנסת, חלק מהרציונאל אפילו הספיק לחלחל מטה ולייצר את השיח הציבורי שלפיד עצמו מדבר עליו.

ובכל זאת. תכנית הדיור של לפיד היא תוכנית מפלה. כמו רון חולדאי לפניו גם תוכניתו של לפיד היא  תוכנית סקטוריאלית הזורקת לאבדון ושכחה בתהומות של מחסור ועוני רב דורי ציבור ישראלי גדול. לפיד מודה שקהל היעד שלו  הוא מעמד הביניים. ולא סתם מעמד הביניים – צעירי מעמד הביניים. כי כנראה לפיד מכוון את תכנית הדיור שלו רק למצביעים הצעירים עליהם הוא יריב עם שלי יחימוביץ.  

בסופו של דבר מדובר בדיור בר השגה להשכרה. בכל העולם אגב תכניות שכאלה כוללות גם דיור להשכרה ארוכת טווח לזכאי דיור ציבורי. מה שנקרא בלשון העם, דיור סוציאלי. לא אצל לפיד.

לפיד מדבר על "שוק שכירות לטווח ארוך יאפשר לצעירי מעמד הביניים בישראל מגורים נאותים באזורים הרצויים להם" ופה מתחילה הבעייה. 5 עשירונים בישראל הם עשירונים תחתונים, מוחלשים, רובם יכולים לגור רק בדיור להשכרה. אז למה לא לדבר אליהם גם, למה לא לתת להם את האפשרות להשתדרג ולגור יחד עם האוכלוסיות המועדפות כפי שקורא להם לפיד.

הגיע הזמן שגם לפיד יפנים שצמצום פערים ועוני רב דורי לא עושים רק על ידי שיפור של מערכת החינוך. לפיד חייב להבין שמקום לגור זה לא רק קורת גג בבניין אלא סביבת המגורים כולה, השכנים, מקומות הבילוי והתרבות, מגרשי המשחקים והשטחים הציבוריים.

לפיד חייב להפנים שקריטריונים רבים וביניהם גם קריטריונים מבוססי גיל, השכלה ומיצוי כושר השתכרות פוגעים קשות באוכלוסיית החד הוריות, הוא פוגע בציבור הנכים, וברווקים ורווקות שעברו את גיל הארבעים. הוא גם מדבר רק על ערים גדולות, הרוב במרכז הארץ ומעוטן בפריפריה. לפי מה נקבעו דווקא ערים אלה, איפה ערים פריפריאליות מרכזיות לא פחות כמו עפולה, עכו, נהריה, דימונה, אופקים, נתיבות, קרית גת, קרית מלאכי. אגב, הייתי מציע לאנשי לפיד לאמץ את שמה המלא של העיר תל אביב הלוא היא תל אביב-יפו.

דיור בר השגה להשכרה, אינו מיועד רק לאוכלוסיות השייכות למעמד הביניים. הוא הפתרון המתקדם בעולם לבעיות המגורים של אוכלוסיות הזכאיות לסיוע ממשלתי בדיור. אבל ככל הנראה מה שטוב ללונדון ולניו יורק, אינו מתאים למפלגת לפיד. לה חשוב יותר להתקדם לקראת יצירת ערי מחוז אשר בוחרות את המתגוררים בה לפי רמת הכנסתם, מצבם הכלכלי ורמת המשכל שלהם.  

ובכל זאת איך מתקנים את תכניתו של לפיד? קובעים שבכל מתחם המוקדש לדיור בר השגה להשכרה או למכירה יהיו לפחות 10 אחוז מהדירות מיועדות לדיירי הדיור הציבורי. אלה יקבלו במקום דיור ציבורי קלוקל, דירה חדשה המותאמת לצרכיהם ובשכר דירה מסובסד תמורתו יוכלו להתגורר בדירה לתקופה של 10 או עשרים שנה לפחות. בצורה שכזו ניתן יהיה לאפשר למשפחות אלו לגור יחד עם אוכלוסיות חזקות יותר ולפתוח להן פתח לעתיד טוב יותר. גם הקבלנים ירויחו כי המדינה תבטיח להם מראש את שכר הדירה לעשרים שנה, דבר שיחסוך להם הוצאות מימון יקרות. מה שחשוב הוא דווקא השילוב בין האוכלוסיות השונות. בין אלו הקונים את הדירה במחיר השוק, לבין אלו השוכרים אותה לתקופה קצרה עד שיחסכו מספיק כסף כדי לעבור לדירה אחרת וכמובן אלו הנזקקים לסיוע ממשלתי, אך הפעם, בניגוד לעבר, הסיוע אינו מגיע בדמות בתי רכבת קטנים ההופכים למוזנחים במהירות, אלא בדיור ראוי ונאות למגורים.