"אין די שיתוף פעולה בין משרד האוצר לשאר משרדי הממשלה כדי להבטיח שהמשימות שהוגדרו בתכניות העבודה השנתיות של המשרדים יתוקצבו באופן שיאפשר להשיג את היעדים והתפוקות שנקבעו למשימות אלה….. בלשכת שר האוצר, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף התקציבים לא נמצאו מסמכי מטה, ניירות עמדה, סיכומי דיון ופרוטוקולים של ישיבות העוסקות בהכנת התקציב השנתי ולא נמצאו סיכומי דיונים שעסקו בענייני תקציב וכלכלה מהותיים ושבהם התקבלו החלטות בנושא. מתברר כי תהליכים מרכזיים של השלטון – כגון תהליך הכנת תקציב המדינה בידי משרד האוצר – מתבצעים ללא רישום של פרוטוקולים וללא תיעוד של ישיבות העבודה ושל תהליך קבלת ההחלטות."
אלו רק חלק מה"פנינים" שהתפרסמו בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם רק לפני כחודש וחצי. הדברים כמעט שלא קיבלו ביטוי כי אף אחד לא מוכן להסתבך עם משרד האוצר.
בהמשך הדברים כותב המבקר כי " במועד סיום הביקורת, שש שנים לאחר שפורסמו ממצאי הדוח הקודם בעניין הכנת תקציב המדינה ועדכונו, לא זו בלבד שחלק מהליקויים שהועלו בו טרם תוקנו, אלא שהתגלו ליקויים נוספים…. ממצאי הביקורת הנוכחית מלמדים על התמשכות התופעה, ואף על הפחתה במידת השקיפות שבה נוהג אגף התקציבים כלפי הציבור. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את היעדרה של שקיפות מספקת בביצוע תהליכים מרכזיים של השלטון בדרגי העבודה הבכירים ביותר שבמשרד האוצר, ובכלל זה אי-רישום פרוטוקולים והיעדר תיעוד של ישיבות העבודה ותהליכי קבלת ההחלטות."
כולם מדברים על רפורמות, כולם מקימים ועדות בשביל לבחון רפורמות אפשריות, אבל אף אחד לא מעיז להעלות על דל שפתיו את המקום בו צריך לעשות את הרפורמה הגדולה והחשובה מכולם. בא מבקר המדינה הרים למחאה החברתית להנחתה. דוח המבקר על אסון הכרמל, הדו"ח שלו על התנהלות אגף התקציבים באוצר כולם מכוונים למקום אחד. אם רוצים מדינה שמתנהלת לטובת אזרחיה חייבים, ומהר, רפורמה במשרד האוצר.
אסון הכרמל הוכיח, שוב, כי הרפורמה האמיתית צריכה להעשות במשרד האוצר. המקום שבו מנסים לנהל את המדינה בדרך של שכנוע עמוק, יום אחר יום, מדוע לא צריך לעשות דברים, מדוע אין צורך בהקצאת משאבים ובמיוחד מדוע אין שום צורך בהסתכלות על התמונה הכוללת, הרחבה, ארוכת הטווח.
השיטה ידועה. חוסר שקיפות, ייבוש תקציבי, לחצים המתקרבים לסחטנות, כל אלה הם רק חלק מהדרכים בהם נוקט משרד האוצר להשגת שליטה מלאה במתרחש בממשלה. בראיונות עם חברי כנסת ובכירים לשעבר באוצר, שנעשו במסגרת עבודה שהוכנה במרכז הבינתחומי בהרצליה, עבור עמותת "ידיד" מתגלה השיטה "…. אחד המרואיינים שכיהן בעבר בתפקיד בכיר באוצר, הצביע על התנהלות בעייתית בכל הנוגע למעורבות בחקיקה, בעיקר מצידו של אגף תקציבים- הוא תיאר התנהלות כוחנית וקיצונית, במיוחד בכל הנוגע לחקיקה שאושרה בממשלה או בכנסת בניגוד לעמדת האוצר. כפי שנדון בהרחבה בהמשך, זהו הגבול הבעייתי ביותר שחוצים נציגי האוצר, בהקשר של מעורבותם בחקיקה."
"…אותו בכיר לשעבר במשרד האוצר מתאר מנטאליות הגובלת בפלילים, גם אם אינה חוצה את הקו באופן פורמאלי- פקידי האוצר אינם יוצאים בגלוי כנגד חוק שקיבלה הממשלה או הכנסת, אך לדבריו הם עושים ככל שביכולתם על מנת לעכב את יישומו של החוק, ובכלל זה מעכבים העברות תקציביות או חקיקת משנה הנחוצה ליישום החוק הנדון. הוא גם התייחס לכך שבכיר מכהן באוצר יכול 'לבחון' מחדש חוק שהעבירה הממשלה, בתואנה שעליו לאתר לו מקורות תקציביים, אך פעולה זו אינה שכיחה לדבריו, הואיל והיא גובלת בעבירה על החוק…."
"…..אחד מחברי הכנסת לשעבר שרואיין לטובת נייר זה אף הרחיק לכת והזכיר שימוש באיומים בתקופת הכנת התקציב השנתי, כאשר פקידי האוצר מתנים סיוע למשרד ממשלתי זה או אחר בתמיכת השר או חבר הכנסת בחוק התקציב לאותה שנה….הן בכיר האוצר והן חברי הכנסת התייחסו לתופעה בעייתית נוספת הקשורה בנושא מעורבות האוצר בחקיקה- תרבות של עסקאות ו'דילים' מאחורי הקלעים, הפוגמת בהתנהלות התקינה והשקופה הראויה לתחום הנדון. בכיר האוצר הצהיר כי במידה וישנו חבר כנסת שבאופן שיטתי אינו משתף פעולה עם דרישות אגף תקציבים, זה האחרון לעולם לא יאשר לו מיוזמתו אף חוק או יוזמה בעלת סעיף תקציבי…."
כשמשרד האוצר בחר, לפני עשר שנים, להתנגד לבקשותיהם של אמהות חד הוריות לצאת ללימודים כדי להתנתק מהצורך לקבל הבטחת הכנסה, הוא לא השכיל לשמוע לאזהרות שהובאו לפתחו ולפיהן בסופו של יום הוא ישלם הרבה יותר. היום, כשחוק האברכים בפתח ומחאת הסטודנטים והארגונים הפלורליסטים בשיאה האוצר יכול להרכין ראש ולהודות בטעות.
כשפקידי האוצר כתבו עבור שר האוצר סילבן שלום את תכנית הגזירות הכלכליות הזכורה דווקא, כגזירות ביבי, הם לא הקשיבו לקולות הרבים שחזרו ואמרו שהם מייצרים את האסון החברתי הבא של מדינת ישראל, שהם מכריעים כי החברה הישראלית תהייה מפולגת וכי הפערים החברתיים רק ילכו ויגדלו, עברו 7 שנים והתוצאות מדברות בעד עצמן, הפערים גדלו, האמהות החד הוריות הפכו לעניות יותר ומספרם של העובדים העניים הלך וגדל.
בשנת 2004 כאשר החליט האוצר ליישם את תכנית ויסקונסין הוא בחר לעשות זאת תוך התעלמות חמורה מההמלצות המקוריות של ועדת תמיר. השר, בעידוד הפקידות הבכירה והפחות בכירה החליט על אימוץ המודל שקבע שהמטרה המרכזית היא הפחתת תשלומי הקצבאות ובכך חרץ את גורלה של התוכנית שהיתה צריכה להיות תכנית הדגל בתחום התעסוקה.
דרושה רפורמה במשרד האוצר כי כמו במשרד הביטחון ובצהל שלאחר מלחמת יום כיפור יש צורך בשינוי הקונספציה, יש צורך לא רק במי שיציגו אלטרנטיבות למקבלי ההחלטות אלא צריך מי שיובילו קבוצות ביקורת שיוכלו להוכיח שאפשר אחרת. שהמדיניות צריכה להיות שונה.
רפורמה במשרד האוצר דרושה כי צריך לתת הזדמנות למישהו אחר. לשיטה אחרת. לתפיסת עולם דמוקרטית המאפשרת ניהול עצמי של משרדי הממשלה.
כיצד ניתן בכלל להעלות על הדעת שאנשי כספים וכלכלה יקבעו מהלכים מקצועיים בתחום החינוך, הרווחה, הדיור, הבריאות ואפילו התשתיות והתקשורת. למה אנחנו מאפשרים לאנשי משרד האוצר לתעתע בנו יום אחרי יום, שנה אחרי שנה ולעוור את עינינו במשוואות וחישובים שבינם לבין המציאות אין שום קשר. מדוע צריך משרד האוצר להתערב בנושאי חקיקה שבינם לבין התקציב אין דבר וחצי דבר במקום לתת לאנשי המקצוע לעבוד כפי שנדרש מהם, לעיתים על פי החוק.
משרד האוצר לא צריך לנהל את המדינה. הוא צריך לסייע למדינה להתנהל. הוא אינו צריך לשים מקלות בגלגלי העשייה, הוא צריך להיות בטוח שלחץ האויר בהם מספיק ושהמבנה שלהם תקין. כדי שזה יקרא צריך לעשות רפורמה. במשרד האוצר.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 
תגובה אחת בנושא “רפורמה במשרד האוצר – המחאה של קיץ 2012”