הויכוח על משבר הדיור של הזוגות הצעירים הסיט הצידה את הדיון האמיתי על הזכות לקורת גג שהיא אחת מזכויות היסוד החברתיות. אין מדובר בהכרח בזכות הקניינית לבית אבל אין כל ספק שבמדינת ישראל תופעה בה אזרחים נורמטיביים ימצאו את עצמם ללא קורת גג וללא סיוע ממשלתי הולם וראוי היא פסולה ויש לעשות הכל למנוע אותה.

הכל אמרנו? לא במדינה בה שולט משרד אוצר הסבור שרשת הביטחון החברתית שהמדינה חייבת להעמיד לאזרחיה היא הרבה פחות מהמינימום הנדרש. בעקבות אסטרטגיה קלוקלת זו של האוצר מתברר שהנסיון להגדיר מיהו חסר דירה מביא אותנו במקרים רבים לפעור פה בתדהמה לשמע העקרונות והערכים העומדים בבסיס תפיסת העולם של מנהלי הכלכלה שלנו.

כך למשל קובע הנוהל שחסר דירה הוא "יחיד/ה או משפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין ולא היו להם לאחר 1/6/71 בנפרד או במשותף עם אחר/ים זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה או בדירה בשלבי בנייה…".

המשמעות פשוטה. מי שמשנת 1971 – לפני 40 שנה, קנה בית ונקלע למצוקה כלכלית כה גדולה עד שהוא נאלץ לוותר על ביתו ולהנדרש לסיוע מהמדינה, לא יוכל לקבל זכאות לדיור ציבורי, ללא קשר למצבו הסוציאלי, אלא סיוע מועט בתשלום שכר דירה. הנוהל אינו קובע מהו שיעור הבעלות בדירה או האם נותר לאדם כספים ממכירתה. הנסיון של עמותת "ידיד" לשנות את הנוהל, בין אם בדיונים עם משרדי האוצר והשיכון ובין אם בחקיקה, לא צלח עד כה.

ממשלת ישראל חייבת להבין שהרציונאל של דיור ציבורי הוא מתן דיור לאנשים שאין באפשרותם לשכור דירה בשוק החופשי. יש לבחון את מצבם של המבקשים באופן אובייקטיבי ביום בו הגישו את הבקשה. העובדה שלמבקש הייתה דירה בעבר אין משמעה כי כיום מצבו הכלכלי טוב יותר מאשר מבקשים שלא הייתה בבעלותם דירה. חשוב להדגיש שבמקרים רבים אי מתן הסיוע פירושו הפיכת האדם/ המשפחה לדרי רחוב ולאחר מכן תהליך השיקום יקר וממושך.

צריך לזכור כי מצבם הכלכלי של מבקשים אשר איבדו את ביתם משום שלא עמדו בהחזרי הלוואת המשכנתא הוא בד"כ קשה מאוד במיוחד עקב העובדה כי מכירת נכס ממושכן ע"י הבנק אינה מסלקת ברוב המקרים את החוב כולו. יתר על כן רוב נוטלי הלוואת המשכנתא לא מודעים לכך כי נטילת ההלוואה חוסמת בפניהם את הדרך לקבלת סיוע בדיור מהמדינה בשלב מאוחר יותר, כך שעונשם בשלילת הזכות האמורה הוא לרוב מבלי שהם ידעו כלל כי זהו המצב אליו הם עלולים להיקלע.

גם במקרה בו האזרח נמצא זכאי, לפחות דה פקטו,ל קבלת כספי הסיוע בשכר דירה, הרי שאת הכספים הוא יקבל רק אם ימציא חוזה שכירות תקף אותו הוא צריך כמובן לגבות בערבויות וערבים. איך בדיוק יכול מי שזה עתה פונה מביתו בשל חוסר יכולת כלכלית להמציא ערבויות וערבים?.

כך יוצא שמשפחות שלמות, מתפרקות כתוצאה מחוסר הסיוע הממשלתי. זה מתחיל בחלוקת בני הבית בין קרובים וחברים וממשיך בהתפרקות התא המשפחתי כולו. חוסר הדיור, שמלווה ברוב המקרים גם בבעיות תעסוקה רק משקיע את המשפחה או היחיד בתהום ממנה הסיכוי להחלץ הוא נמוך.

הפתרון היחידי הוא שינוי הנוהלים וההכרה הממשלתית כי קורת גג היא זכות יסוד בדיוק כמו הזכות למים, לבטחון תזונתי, לשירות רפואי ואפילו חשמל.  

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s