בואו נדבר קצת על ההתייקרויות. מה בדיוק מפריע לנו שיתייקר. המוצרים שבפיקוח? המוצרים שלא בפיקוח? אם המחירים עולים למה שנשלם אותם. למה שלא נחפש תחליפים? למה שלא נחליט שעכשיו לא קונים משהו. שמחכים. שדוחים. שקונים רק מה שדחוף. שאת החשוב משאירים לאח"כ ואת מה שלא דחוף ולא חשוב שמים בצד.

הרי אם לא נקנה, הממשלה לא תזכה למיסים שהיא כלכך בונה עליהם. להוריד את המחירים אפשר בשתי דרכים – או בלהפסיק לקנות או שהמוכרים יחתכו את שולי הרווח שלהם.

בכלל, אתם צריכים להסביר לי את הדבר הבא, איך זה שתמיד שאני הולך לקנות משקפיים (לא להבהל לא כל יום) אני תמיד בוחר מסגרת מפולצנת שכתוב עליה מחיר של 1500-2000 ש"ח וברגע שאני שואל את המוכרת כמה היא באמת תעלה לי – המחיר פתאום נחתך בשבעים אחוז. הרי לא מפסידים על זה. אז יבואו המשווקים ובעלי החנויות ויגידו שהם מוכרים בהפסד. ומי מרוויח מזה אז? מי שנותן להם אשראי. הבנקים. אבל אם לא יהיה כלכך הרבה ביקוש לאשראי כי החנויות יצמצמו את שעות הפתיחה שלהן כי אין מספיק קונים, אז אולי גם הבנקים ישנו את מדיניות האשראי שלהם. 

בכלל, תגידו, איך זה  שאנחנו תמיד מוצאים את הכסף לקנות מה שאנחנו רוצים, סליחה לא כולנו, אלו שאין להם חשבון בנק או כרטיסי אשראי או ערבים לא יכולים, אבל האחרים, מזגזגים מתכנית חסכון לקרן השתלמות, מהלוואת אקספרס להגדלת מסגרת האשראי, ומה יהיה אם יום אחד נגיד. די.

מה אם נודיע לבית הספר שאין לנו יכולת לממן את ספרי הלימוד היקרים שיש כמה הוצאות שעושות עלינו קופה יפה, מה יקרה אם נודיע לחברות הכבלים והלווין שזהו – עוברים לעידן +. שנעמוד מול הסופר ביום רביעי או חמישי אחד ונודיע שיותר אנחנו לא קונים שם, אלא הולכים לקנות כמה חברה במרוכז במקום אחר, איפה שאפשר למצוא יותר בזול. ותאמינו לי, אפשר.

אנחנו מתבכיינים על ההתייקרויות אבל רובנו לא מוכן להזיז את התחת כדי לשנות משהו. כמה אנשים אתם מכירים שכל יום שישי הולכים ל- 2 סופרים או יותר כדי לקחת מכל אחד את המבצעים שלו? כמה אנשים אתם מכירים שהחליטו להפסיק לקנות משקאות מוגזים או תה קר ועברו לפטל או ויטמנציק שמבקבוק אחד אפשר לעשות המון כוסות שתייה. כמה אנשים  ביטלו את הקנייה המתוכננת של תמי 4 וחבריו כי הבינו שאפשר לקחת בקבוקי פלסטיק ולמלא מים ולשים במקרר.

אנחנו רוצים מחאה אבל לא מוכנים למחות. אנחנו רוצים שינוי אבל חוץ מלעשות לייק בפייסבוק רובנו לא מוכנים לזוז מהכורסא. אז אולי הגיע הזמן להגיד די? אולי הגיע הזמן לקחת אחריות? להפסיק לקנות במקומות שאנחנו יודעים ששוחטים אותנו במחירים. להתנהל כלכלית על בסיס מזומן, להפסיק לקחת אשראי רק בשביל לצרוך עוד ועוד ולהזין את מפלצת הבנקאות האימתנית.

הגיע הזמן להבין שהישועה לא תבוא מהנגיד ולא משר האוצר או ראש הממשלה, משר התקשורת או התשתיות. אם אנחנו רוצים לשנות אנחנו צריכים לעשות. לחסוך בחשמל כי זה עובד – זוכרים איך חברת החשמל כתבה שהיא בבעייה אחרי שקמפיין החסכון בחשמל שלה עבד? לחסוך במים כי זה גם עובד. הגיע הזמן לשבת בבתי קפה שיש בהם רשת חופשית ולכתוב ולעבוד ולשתות קפה או שניים כי ככה אנחנו רוצים וכי מגיע לנו. ומי שזה לא מתאים לו שיסגור או יזוז הצידה.

השנה הזו סוף 2012 ו- 2013 תהייה השנה שלנו של האזרחים הפשוטים. לא של הפוליטיקאים, לא של בעלי ההון, היא תהייה שלנו אם נחליט שהיא שלנו. אם נבין שהשינוי צריך להיות קודם כל אצלנו, רק אח"כ אצל האחרים.

היתה פעם מפלגה שבפעם הראשונה שהיא רצה לבחירות הססמה שלה היתה – הכח להביא את השינוי. היא קיבלה 12 מנדטים באותה מערכת בחירות ומשם רק התדרדרה כי אנשים הפסיקו להאמין בה, בעצמם, באחרים.

הגיע הזמן להחזיר את האמונה בכח להביא את השינוי

 

2 תגובות בנושא “הכח להביא את השינוי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s