חלוקת המזון לנזקקים – את הכבוד זרקו לפח

רק לפני שישה חודשים, כמה ימים לפני חג הפסח, פרץ המאבק בין שר הרווחה לעמותות המחלקות מזון. הטענה המרכזית והצודקת , חלוקת המזון פוגעת בכבודם של הנזקקים. התמונות כתבות הטלויזיה וה"פסטיבל" התקשורתי אותו מובילות העמותות אינן מכבדות את מקבלי הסיוע והם הופכים לכלי שרת בידיהן של העמותות.

שר הרווחה הדגיש כי בכוונתו ליישם קוד אתי חדש אותו הוא יפעיל כתנאי למתן תמיכה ממשלתית לעמותות המזון. העמותות מצידן טענו, אין צורך בקוד אתי שכזה, יש לנו את האתיקה שלנו, אנחנו יודעים לשמור על כבודם של הנזקקים, אנחנו לא צריכים שילמדו אותנו מה לעשות.

המאבק החריף בשבועות שלאחר הפסח. ארגוני המזון קיימו כנס חירום בו  הם תקפו את שר הרווחה על אוזלת ידו, חזרו על התחייבותם לקוד אתי שלא יפגע במקבלי חבילות המזון, הם ביקשו להיפגש עם השר, לקבל ממנו הבטחה לתוספת תקציב, אמרו שאם לא תהייה תוספת שכזו הם אפילו ישקלו להודיע שלא יחלקו מזון בראש השנה. "נראה איך המדינה תתמודד עם בעיית הבטחון התזונתי", הם אמרו.

והינה הגענו לראש השנה ומה שקיבלנו זו פגיעה אפילו יותר קשה בכבודם של האנשים הסובלים מחוסר בטחון תזונתי, אגב, אנחנו כבר לא מדברים רק על בטחון תזונתי, אנחנו פתאום מדברים על אנשים שבמקום לארח 16 בני משפחה לחג יוכלו לארח רק שמונה ולכן הם צריכים עזרה מן העמותות, אנחנו שוב רואים את פניהם של האמהות, לעיתים גם של הילדים, שמסתכלים אל המצלמה ומבקשים שכל אחד מאיתנו יתרום לעמותת המזון החביבה עליו כדי שהם יוכלו להנות מחג כהלכתו.

שיהיה ברור. יש בעייה של בטחון תזונתי בישראל. יש אנשים שאינם מקבלים את כל המזון לו הם זקוקים. אבל אנחנו לא מדברים על בעייה של יוקר המחיה, אנחנו לא מדברים על כך שבמקום שבו יש בעייה של מחירים הקופצים לשמיים, כדאי, אולי שמשפחות יתאגדו יחדיו ויארגנו את החג במשותף. ערבות הדדית כבר אמרנו?

נחזור לעמותות המזון ולקוד האתי שלהם. שר הרווחה הבטיח ועדה שתבנה קוד אתי, כמו כל דבר בממשלה, גם זה לוקח זמן. עד שמאתרים את הדמות הציבורית שתעמוד בראש הועדה, עד שמארגנים עבורה את ההסכם להפעלת הועדה, השכנוע לצירוף חברים לועדה ואז כמובן צריך לתת לה זמן לעשות את עבודתה. איך הממשלה עובדת אנחנו יודעים אבל תסבירו לי למה עמותות המזון שמדברות כל הזמן על כך שהן שומרות על כבודו של הנזקק ושיש להן את הקודים האתיים שלהן, לא מפעילות אותן בחג הזה.

הרי הן כל הזמן אמרו שטענתו של שר הרווחה מופרכת. שאין בעייה ב"לשמור על הכבוד" והינה אנחנו רואים דברים אחרים לגמרי, מספיק לפתוח את העיתונים היומיים ולראות את כתבות הענק על הזקוקים לעזרה כי "אין להם איך לעשות את החג", תחקירני ותחקרניות תוכניות הלייף סטייל ומגזיני החדשות מתחננים ל"נזקקים" חדשים המוכנים להצטלם, להתראיין, אפילו בעילום שם ובטישטוש, אבל רק אם אין ברירה. האם העמותות אומרות להם די? לא? מספיק עם הפיכת העוני למסחטה של רייטינג?

ועוד לא דיברנו על הארועים והמופעים, שמבחינת הזכיינים בטלויזיה בוודאי יזכו להגדרה של "סוגה עילית", כי חלק גדול מהכסף שיאסף ילך לטובת הנזקקים בפריפריה. הרי הם רק הולכים ומתרחבים. נדמה שיש תחרות בין עמותות המזון, מי יצליח לארגן ארוע גדול יותר. מי יצליח להביא אמנים "שווים" יותר.

מערכת הרווחה פועלת באיטיות מעצבנת ממש בכל הנושא הזה של בטחון תזונתי, חלוקת כרטיסי מזון או כל פתרון אחר, אבל עמותות המזון לא יכולות להמשיך ולפעול כאילו שום דבר לא קרה כאן בחג הפסח האחרון. העובדה שהן הגבירו את הפעילות שלהן באותם דרכים בדיוק רק מוכיחה שמבחינתם את הכבוד של הנזקקים אפשר לזרוק לפח.