לפני שנה וחצי התפקדתי למפלגת העבודה. עוד לפני שהחלה מחאת קית 2011 הבנתי שרק על ידי השתתפות פעילה בגוף בוחר של מפלגה אפשר להשפיע קצת יותר על איך שתראה הפוליטיקה שלנו. איך שתיראה הכנסת ובעיקר – קצת יותר להשפיע על דמותה של הממשלה הבאה. זה אולי נאיבי לחשוב כך אבל אין ספק מדובר בהשפעה שהיא יותר גדולה מסתם ללכת להצביע בבחירות. זו אמנם לא ההשפעה הגדולה ביותר, אבל זה בהחלט נותן הרגשה של שותפות, של להיות חלק ממשהו.

ההתפקדות לעבודה נתנה לי את האפשרות להיחשף יותר ויותר לפעילות ופעילים שבשבילם הפוליטיקה זה סם. שבשבילם היכולת לנסות ולהשפיע, הרצון לנסות ולשנות היא דרך חיים. פגשתי אנשים, פוליטיקאים טובים, נקיים, ישרי דרך.  בנוסף להם ישנם אלה שכבר נמצאים בכנסת, כאלה שאני מכיר מעבודתי, כאלה שמסייעים לי כבר שנים בנסיונות שלי לשנות את החברה הישראלית.

ועכשיו הולכים לבחירה. והיא לא קלה. עוד יותר לא קלה היא ההחלטה להגיד על מי להמליץ. תמיד יהיה מישהו שישאר בחוץ. שיכעס שיעלב. אבל אין דרך אחרת. יש המון כאלה שחושבים שהם מתאימים לחיים האלה בכנסת, כאלה שבאמת מאמינים שהם יכולים לעשות טוב, ומספר המקומות מוגבל.

היום, בפעם הראשונה בחיי, אני לוקח כמה שעות של חופש כדי להיות פעיל בפריימריז של מפלגת העבודה. חשבתי שאם כך זה המצב – כדאי שאהיה גלוי ואציג את עשרים המומלצים שלי. עשרים האנשים שמבחינתי יהיו הנבחרת הכי טובה של המפלגה בכנסת הבאה – אלו האנשים שמתוכם אני ממליץ לכם לבחור את הרשימה החדשה של מפלגת העבודה בבחירות האלו.

נתחיל בותיקים המכהנים. יש כאלה כמה שבכנסות הקודמות הוכיחו לי שפיהם וליבם שווים. שהבטיחו וקיימו, לפחות ניסו.  הראשון שבהם בוז'י הרצוג. בגללו הגעתי למפלגת העבודה אחרי שנים של עבודה משותפת ויש לנו עוד הרבה מה לעשות יחד. עמיר פרץ ואיתן כבל הם שני המומלצים הבאים. עם שניהם קידמתי חוקים חברתיים וראיתי איך עובד שיתוף פעולה שאינו כולל התנשאות ויהירות פוליטית. הם הבטיחו וגם קיימו.

פנים חדשות ישנות. יש במפלגת העבודה פעילים ותיקים שמצויים בנבכי הפוליטיקה הפנימית כבר שנים רבות. הם לא עסקנים, הם אנשי עשייה שבחרו בחיים הציבוריים, חלקם הפך את הציבוריות גם למקום עבודתו וחלקם מקדישים את זמנם הפרטי כדי לפעול שיהיה לנו יותר טוב לחיות כאן.  הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית הוא אחד מהם. יחד הקמנו לפני עשור את מטה המאבק של הארגונים החברתיים. אותו מטה שבגללו, כך טענו בזמנו, החליט פואד להוציא את מפלגת העבודה מהקואליציה ב- 2002, על רקע הגזירות הכלכליות. עוד בקבוצה הזו איילת ורבין נחמיאס, יעל ארן ואמנון זילברמן – דמויות לא מוכרות תקשורתית אבל כאלו שמייצגות עשייה אמיתית – אין לי ספק שבכנסת הם יוכלו לפרוח. יחד איתם כדאי שתחשבו גם על אסתי קירמאייר מירושלים, והחכי"ת לשעבר, מלי פולישוק שהנסיון הפוליטי שלה הוא יתרון לא קטן.  

והגענו לחדשים. חדשים מאד וכאלה שהחליטו לקפוץ למים הקרים בעקבות מחאת הקיץ שעבר. מגיע להם כל הכבוד. אני החלטתי להמליץ על כאלה שאני מכיר מעבודתם הקודמת ועל כאלו שיצא לי להכיר בשנה האחרונה ושגרמו לי לחשוב שהם באמת יכולים לעשות את השינוי.  את חילי טרופר אני מכיר כבר מספר שנים מארגון במעגלי צדק. יכולות הביצוע שלו והערכים עליהם הוא משתית את פעולתו מכניסים אותו לקבוצה שלי, גם מרב מיכאלי בין המומלצים. כבר שנים שאנחנו בקשר ואני עוקב אחרי הפעילות שלה בנושאים חברתיים שונים. את איציק שמולי הכרתי במחאה. בשונה מרוב המוחים הבולטים הוא זה שלקח אחריות ועזב את העיר הגדולה כדי לעשות שינוי באחת מן הערים הקשות בישראל, לוד. 

עוד ברשימת עשרים המומלצים שלי אראל מרגלית שאם יביא לכנסת חלק מיכולות היזמות שלו כולנו נצא נשכרים, סתיו שפיר, נדיה חילו שאיתה קדימתי בהנאה חקיקה בכנסת הקודמת, עופר קורנפלד, גם הוא יזם בנשמתו, נחמן שי  שהוכיח לי בכנסת המסתיימת שאפשר גם לייצר תרבות פוליטית אחרת ויחד איתם גם נינו אבסדזה, אבישי ברוורמן, ולאה פדידה מיוקנעם.

זהו. אני בטוח שיש עוד מועמדים מצויינים, אני פשוט לא מכיר אותם. זוהי הנבחרת שאני רוצה לעבוד איתה בכנסת הבאה.  

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s