יאיר שלום,

לפני עשר שנים בדיוק נבחר ביבי נתניהו לתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל. המשימה הראשונה שלקח על עצמו היתה להוציא מדינה שלמה מבוץ כלכלי. הדרך? יישום מדוייק ודורסני של גזירות כלכליות שפגעו בייחוד בשכבות המוחלשות, בקשישים, בנכים, באמהות חד הוריות. לפני עשר שנים בדיוק יצאו לדרך גזירות ביבי נתניהו, אותן גזירות שפורר מאז את החברה הישראלית והגדילו את הפערים החברתיים והכלכליים.

אח"כ באה הצמיחה. צמיחה שפירותיה לא הגיעו לאותן שכבות שרוסקו על ידי נתניהו. הצטרפו אליהם בני מעמד הביניים שהתמוטט גם הוא. לאט לאט הפכו חלקים גדולים מהעשירונים 5-7 לשכבה מוחלשת הסובלת מהתעמרות ממשלתית המלווה בהתעמרות של תאגידים וחברות קמעוניות.

המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 פסח במקצת על ישראל. נתניהו ושר האוצר שלו הצליחו לייצב את הכלכלה ולשמור על רזרבות תקציביות תוך שהם ממשיכים לרפד את העשירים ולמנוע אפשרויות של צמיחה בקרב המוחלשים. הם ניסו לקנות את החלשים ביותר בפרוטות, העלו את קצבת הזקנה בסכום קטן שהספיק רק להקפיץ אותם מעל לקו העוני הסטטיסטי אך במקביל איפשרו למגזר חדש לקום – העובדים העניים. אלו שעובדים קשה אך אינם מצליחים להביא מספיק כסף הביתה.

ואז הגיעה המחאה. קיץ 2011. המחאה החברתית הכי גדולה שהיתה כאן. מחאת מעמד הביניים. זו שאיפשרה לך להגיע להישג המדהים של "יש עתיד". תמיד אמרו שמעמד הביניים במחאותיו הוא זה שמושך יחד איתו את השכבות המוחלשות. בפריפריה וגם במרכזי הערים היו אלה המכונים אוכלוסיות מעוטות הכנסה, אלו שיצאו לרחובות בהמוניהם גם כאשר נדמה היה שהמחאה הולכת ודועכת. הם היו שם מחכים שימשכו אותם למעלה. זה לא קרה.

מחאת 2011 היתה מחאה שבאה לאחר עלייה עצומה במחירי החשמל והמים, הדלק והמזון. מחירים שהשפיעו קשה על כיסיו של מעמד הביניים אך פגעו ממשית באוכלוסיות מוחלשות מעוטות הכנסה. כמו בשנת 2003 הקשישים החלו לוותר על אוכל כדי לקנות תרופות, קשישים אחרים בחרו בלוותר על תרופות כדי שיהיה להם מה לאכול או איך לשלם חשבון חשמל בתקופת החורף. אמהות חד הוריות, עובדות, מצאו את עצמן מתחננות לסיוע בדיור כי בהיותן מפרנסות יחידות, היחס השלילי בין הכנסה להוצאה הפך להיות בלתי נסבל.

יאיר, הצהרת שאתה המנהיג של מעמד הביניים אבל החשש הכבד שלי הוא שבמהלך החודשים הקרובים, הנסיון לממש את ההבטחות למעמד הביניים יבוא על חשבון האוכלוסיות המוחלשות.  הגזירות הכלכליות העומדות בפתח מפחידות את כולנו. אך הן קודם כל מפחידות אותי בגלל המגמה אותה אני מזהה בחודשים האחרונים. מגמה האומרת שצריך להוציא את "הפרזיטים" לעבודה. להפסיק לתת להם "מתנות" להוריד מיסים למעמד הביניים ואם חסר כסף אז לקחת אותו ממה שהממשלה נותנת לאלה שלא נותנים בחזרה.

זה נכון, יש גם כאלה, אבל זהו מעוט. בחברה הערבית רוצים לעבוד. אבל מה לעשות שיש יותר מעסיקים יהודים מערבים וחלקם פשוט לא רוצה להעסיק ערבים ומי שכבר מעסיק אותם משלם להם במקרים רבים שכר נמוך במיוחד. דבר דומה ניתן לראות גם בקרב האוכלוסייה החרדית. הרצון העז של חלק מהאוכלוסייה לעבוד מתורגם לעבודה בשכר נמוך תוך שהם מנוצלים על ידי מעסיקים ממולחים. עובדים עניים כבר אמרנו.

שוויון בנטל אינו רק שירות צבאי או אזרחי. שיוויון בנטל פירושו חברה סולידרית המסייעת לאוכלוסיות המוחלשות שבה. תומכת בהן ומאפשרת להן לחיות בכבוד. אני משוכנע כי כך אתה וחברי "יש עתיד" חושבים. אבל לצערי אני מזהה, בקרב האוכלוסיות שהצביעו לכם עמדות קצת שונות. כאלו שאומרות "אם יהיו גזירות כלכליות הן צריכות להיות מוטלות על העשירים ועל אלו שלא עובדים – הפרזיטים. יאיר, לא כל מי שלא עובד הוא פרזיט. יש רבים שמשתוקקים לעבוד אבל החסמים הממשלתיים והבירוקרטיים פשוט לא מאפשרים להם.

זו לא טעות – זו המדיניות. זו הססמה שדורשת שינוי. זו המשימה הכי גדולה שלך. לא עוד שילטון של פקידים ושרים המצפצפים על החלטות הכנסת. לא  עוד פגיעה באוכלוסיות מוחלשות רק כי אפשר. אני רוצה לאחל לך הצלחה גדולה אבל בבקשה, אנא שמור לא רק על מעמד הביניים. שמור גם על האוכלוסיות המוחלשות, מעוטות ההכנסה מגיע להן. 

תגובה אחת בנושא “מכתב ליאיר לפיד: תשמור בבקשה על מדינת הרווחה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s