הכתבה פורסמה בעיתון דבר ראשון ב- 20 לנובמבר 1995.

מי אשם במותה המיותר של אלה קרייניס בת העשרים וארבע מבאר שבע האם הרופא אליק אליאב שביצע בגופה הפלה שתמורתה קיבל אלף ושלש מאת שקלים חדשים או אולי המרדים ד"ר דניאל סטריק שקיבל רק מאה וחמישים ש"ח עבור זריקת ההרדמה שנתן לה. ואולי אשמות הועדות להפסקת הריון שאלה לא הגיעה לאף אחת מהן בגלל שלא ידעה שהן קימות ומהן זכויותיה או בגלל שידעה איך הן פועלות והיא רצתה לעשות הכל מהר ובלי רעש. בלי הטפות מוסר וחינוך מחדש.

ואולי אשם משרד הבריאות שלמרות הכל לא עושה מספיק כדי להסביר לציבור הנשים בארץ את זכויותיהם בנושא הפסקות ההריון אך יותר מזה הוא לא עושה דבר כדי לעקור מן השורש את תופעת ההפלות השחורות ההולכת וגדלה ובלי כל סיבה נראית לעיין מלבד, כמובן, ההיבט הכלכלי האדיר של למעלה מעשרים מליון ש"ח בשנה המחולקים בין מספר רופאים לא גדול.hapala

ואולי האשמה במערכת הפוליטית שלקחה סוגייה רפואית והפכה אותה לסוגייה פוליטית  וכפי שאמר לי שר הבריאות, אפריים סנה, "הבעיה היא בעיה פוליטית ולא רפואית. לא מות האישה הוא שיקבע האם ישונה החוק או לא". ואולי בסופו של דבר האשמה היא של אלה קרייניס, צעירה בת עשרים וארבע אם לילדים שנכנסה להריון ובקשה להפסיקו. זה היה כל חטאה ובעטיו היא איבדה את חייה.

והעיתונות דיווחה והטלוויזיה צילמה ולאחר מספר ימים הארץ שקטה. כאילו שום דבר לא קרה. אבל חמש עשרה אלף נשים בכל שנה מבצעות הפלות שחורות והמספר הולך וגדל בעוד מספר ההפלות החוקיות אינו משתנה. ואותם נשים מעמידות עצמם בסכנה בכל פעם שהן מבצעות את ההפלה שלא במסגרת בית החולים המסודר ולא משנה העובדה כי את ההפלות מבצעים לעיתים הרופאים המנוסים והטובים ביותר. מה שחשוב הוא שההפלות מתבצעות כך כי החברה הישראלית עדיין לא השכילה להבין כי זכותה של האישה על גופה היא זכות מוחלטת.

וכך כולם שותקים. משרד הבריאות שמכריז שהועדות מאד ליברליות וכמעט כל אישה שניגשת יכולה לקבל אישור, אך במקביל לא עושה הרבה כדי להסביר לנשים הרבות שאינן יודעות את זכויותיהן כי אין צורך שיגשו לבצע הפלה בלתי חוקית ומסוכנת.

הארגונים השונים הפועלים בעד ונגד ההפלות שותקים כל אחד מסיבותיו, כי כדאי לשמור על הסטטוס קוו. והסטטוס קוו פועל גם במערכת החוקתית. חברי כנסת משמאל מנסים, מידי פעם לשנות את חוק העונשין, חברי כנסת חרדיים צועקים על כלבים שאוכלים עוברים, יו"ר ארגונים מכריזים כי שינוי חוק ההפלות עומד בראש סדר יומם. ובפועל לא קורה כלום.

אפילו את אכיפת החוק נגד מבצעי חמש עשרה אלף עבירות בשנה לא מבצעים. וכדאי לדעת כי העונש המירבי על ביצוע הפלה בלתי חוקית הוא בין חמש לשבע שנות מאסר. אבל המשטרה לא עושה כלום באופן יזום וכך גם משרד הבריאות.

על בתי החולים לא מוטלת אפילו חובת הדיווח על נשים המגיעות לחדר מיון כתוצאה מסיבוך  של הפלה. החובה קיימת רק אם האישה הגיעה במצב של מוות או במצב של תרדמת כתוצאה מהרדמה אגב, חובת הדיווח  מוטלת על בית החולים במקרה של נפגעי תאונת דרכים או כל פעולה פלילית אחרת. כנראה שגם בתי החולים לא מתיחסים להפלה שחורה כאל מעשה פלילי. ואולי לא מגיעות נשים עם סיבוכים לבתי החולים. והרי מקרה אחד של מוות לחמש עשרה אלף הפלות זה ממש כלום. אז לא מדווחים. ואם הכל טוב אז למה לא להמשיך עם ההפלות השחורות כי קשר השתיקה והכסף הרב הזורם במסדרונות הוא הדלק למנוע הזה .

ובל נשכח את קופות החולים שלהם אינטרס מובהק לשמר את המצב הקיים. אם יפסקו ההפלות השחורות וכל אישה תוכל לקבל אישור היא תקבל כמובן גם מימון לביצוע ההפלה מקופת החולים שלה. ולקופות אין מספיק כסף אז שותקים.

מה בעצם קורה היום בתחום הפסקות ההריון בישראל. על פי החוק כל אישה המבקשת לבצע הפסקת הריון רשאית לפנות לאחת מהועדות הפועלות בבתי החולים הציבוריים, ממשלתיים ופרטיים בארץ. בועדה המאויישת ברופא ובעובדת סוציאלית עומדת האישה לחקירה בכל הנוגע למצבה המשפחתי, נסיבות הריונה והסיבות לרצונה להפסיקו.

על פי החוק הקיים תקבל אישה אישור להפסקת הריון אם היא נמצאת מעל ומתחת לגיל הקובע – גיל ארבעים או גיל הנישואין, אם ההריון נובע מיחסים אסורים או מחוץ לנישואין, אם הילוד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי ואם המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או רוחני. הסעיף החמישי של החוק המאפשר לאישה לקבל את האישור להפלה אם ההריון עלול לגרום לה או לילדיה נזק חמור מחמת תנאיה המשפחתיים או החברתיים )הידוע גם בשם הסעיף הסוציאלי( בוטל לפני כעשור בלחץ התנועות החרדיות(.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוצעו בישראל במהלך ארבע השנים האחרונות כשש עשרה אלף הפלות  חוקיות בכל שנה. החוקרים העוסקים בתחום גורסים כי מספר ההפלות השחורות המבוצעות בישראל עומד לפחות, על מספר שווה למספר ההפלות החוקיות אם לא למעלה מזה.

יחד עם זאת טוענים רוב החוקרים, כי מאז התחילה העלייה הגדולה מברית המועצות בסוף שנות השמונים הלך וגדל מספר ההפלות בארץ כתוצאה התפיסה שהיתה נהוגה בארץ מוצאן של העולות ולפיהן הפסקת הריון היא דבר  מקובל ופשוט ובעיקר נגיש. לאור זאת המסקנה היחידה מהעובדה כי מספר ההפלות החוקיות בארבע השנים האחרונות לא השתנה למרות העלייה הגדולה מארצות חבר העמים היא שרוב העולות פונות  להפלות הבלתי חוקיות.

פרופ' דלילה אמיר מאוניברסיטת ת"א וד"ר איתן סבטאלו ז"ל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שחקרו את הנושא, כל אחד בנפרק, טענו כי הסיבה לכך היא כפולה – העולות  מעדיפות לחסוך את ההשפלה שהן מפחדות שתהיה מנת חלקן בשעה שיגשו לועדות להפסקת הריון מצד שני מעדיפות לפנות לרופאים שבאו מחבר העמים או לאלה שמומלצים להם על ידי עולות ותיקות וזאת  גם אם צריכות לשלם סכומי כסף גבוהים עבור ביצוע ההפלה וכן להסתכן בסיבוכים רפואיים.

כתב סבטאלו במחקרו שפורסם לפני שנה " סבירה ביותר האפשרות שרבות מהעולות החדשות מבריה"מ הזקוקות להפלה אינן פונות למרפאות פרטיות מסודרות ויקרות  לביצוע הפסקת הריון בלתי מאושרת, אלא מעדיפות לפנות, בין היתר, לרופאים עולים. חלק מרופאים אלה עשויים לבצע הפלות במחירים נמוכים ובתנאי הגיינה ירודים". יחד עם זאת מציין סבטלו כי "שעור ההפלות היזומות בקרב עולות ותיקות מבריה"מ גבוה בכ-3 אחוז מזה של כלל הנשים היהודיות בארץ". לעומתו מאשימה פרופ' דלילה אמיר את הועדות להפסקת הריון בפטרוניות יתר. "בועדות יש הטפת מוסר וחינוך" היא אומרת " יש רושם שהנשים מרגישות כי צפוייה להן השפלה בועדות ולכן רבות מהן בוחרות שלא להגיע אליהן כלל"

לדברי אמיר "הועדות רואות את עצמן כנציגי הקולקטיב הישראלי. הן מייצגות את התפיסה הישראלית כי אין דבר כזה שלא בא לי להיות אמא. על פי מערכת הערכים הישראלית אשה שהיא לא אם הופכת להיות שולית. אך ממילא אי אפשר להתחמק מהגישה המעשית כי ממילא זה קיים אז צריך למצוא פתרון. גם אם בדרך לפתרון יש השפלה והטפת מוסר וחינוך. לכן הרבה נשים לא הולכות לועדה. הן מעדיפות לחסוך לעצמן את התענוג הזה".

כאמור מה שמדבר כאן הוא הכסף. ומדובר בהרבה כסף. גם אם ניקח את המספרים הנמוכים מתוך מספריהם של החוקרים השונים הרי שנגיע לחמש עשרה אלף הפלות שחורות בשנה במחיר ממוצע נמוך של כאלף וחמש מאות ש"ח להפלה. חישוב פשוט מראה כי מדובר בשוק המגלגל כעשרים ושניים מליון ש"ח בשנה ואם נחלק זאת על מספר הרופאים הגניקולוגים הרשומים העמוד על כשמונה מאות וארבעים הרי שהרווחים גדולים וכמובן פטורים ממס. אין לנו שום נתונים לגבי הרופאים שמבצעים הפלות שחורות.

כל מה שידוע הוא שאין שום בעיה למצוא רופא כזה. לפעמים הוא אפילו לא צריך להיות גניקולוג. שמותיהם של הרופאים המבצעים הפלות מסתובבים בין הנשים הצעירות והמבוגרות כאילו היו פתוחים ומסומנים בדפי זהב. עם נוסיף לכך את אוזלת ידה של המשטרה וכמובן הגורמים הממשלתיים לאכוף את הסעיף המתאים בחוק העונשין נגיע למסקנה שזו עבירה משתלמת ביותר, אפילו יותר משתלמת מעבירה על חוק ניירות הערך למשל.

מבדיקה שערכתי עולה כי בשלש השנים האחרונות הגיעו למשרד הבריאות 3 תלונות בלבד נגד רופאים מבצעים הפלות שחורות. רק תלונה אחת הועברה לבדיקת המשטרה. כל  שלש התלונות נגנזו והתיק נסגר בטענה שהאישה סירבה להתלונן נגד הרופא. במקרה אחד נוסף הגיש צה"ל תלונה למשרד הבריאות נגד רופא במילואים אשר בעת  שירותו הפנה חיילת שפנתה אליו בבקשה לבצע הפסקת הריון לחברו , רופא פרטי כדי שזה יבצע את ההפלה השחורה.

לאחר שנתיים של דיונים החליט שר הבריאות, אפריים סנה לנזוף ברופא. הצבא ומשרד הבריאות הדגישו כיי הרופא עצמו לא נחשד בביצוע הפלות שחורות אך סירבו למסור את שמו בטענה כי "יש בעיה משפטית מסוימת בחשיפה".שני הגופים לא טרחו לבדוק מי היה הרופא אליו הופנתה החיילת, ולא טרחו להעביר את המקרה לחקירת המשטרה.      

במקרה נוסף הוגשה תלונה נגד רופא אשר במקום להפנות את האישה שפנתה אליו לועדה המתאימה לצורך קבלת האישור הציע לה לבצע את ההפלה באופן מיידי במרפאה של אחת מקופות החולים. את התלונה הגיש אחד מהארגונים הפועלים לסיוע לנערות ונשים שנכנסו להריון לא מתוכנן וכך נכתב במכתב התלונה. – התאריכים והמקומות המדויקים של האירועים וכן שם הרופא נמצאים במערכת.

"בדרך כלל אנו נוהגים להפנות את הפונות שלנו לבתי חולים באזור תל-אביב לבצע את הפסקת ההריון. שלא כמו בתי חולים  בירושלים, בתל-אביב האישה יכולה לעבור את הועדה ואת ההפלה באותו יום. כפי שמקובל אצלינו, קודם אנחנו מפנים את האישה לבדיקת אולטרסאונד, בקופת החולים שלה או במכון פרטי ועם קבלת התוצאה אנחנו קובעים לה תור לביצוע ההפלה. בדרך כלל עוברים מספר ימים בין הפנייה הראשונה אלינו ועד לקביעת התור בבית החולים.

באחד המקרים פנתה אלינו עולה חדשה מחבר העמים. נערה בת שמונה עשרה רווקה ובפיה בקשה להפנות אותה לאחת הועדות להפסקת הריון. לפי הוסת האחרון הניערה היתה בשבוע השמיני-תשיעי להריונה. היא הופנתה על ידינו מיד לבדיקת אולטאסאונד והוזמנה לשיחה נוספת כדי לקבוע לה תור להפלה בהתאם לתוצאת הבדיקה. לצערינו הנערה לא הגיעה לפגישה שנקבעה. 3 חודשים לאחר מכן הגיעה אלינו הנערה שוב. והפעם בקשה התאמה של אמצעי מניעה. בשלב זה היא סיפרה לנו כי כאשר פנתה למרפאת קופ"ח לבצע את בדיקת האולטראסאונד אמר לה הרופא כי ההריון כבר בשבוע מתקדם ושהיא חייבת לעשות הפלה מיד. לדבריה של הנערה הציע לה הרופא שבו במקום שהוא יבצע לה את ההפלה באותו עברב, באופן פרטי ותמורת אלף וחמש מאות ש"ח. על פי עדותה הוא לא אמר לה כי היא  זכאית להפלה על פי החוק ולא הסביר לה איך לפנות לועדה בבית החולים. מתוך בורות לגבי זכויותיה ולגבי התהליך החוקי לקבלת אישור להפלה וביצועה הסכימה הנערה להצעת הרופא ובאותו ערב, )שבוע ימים לאחר שפנתה לארגון  בבקשה לסייע לה בהפסקת ההריון ר.מ( ביצע הרופא את ההפלה השחורה באחת ממרפאות קופת חולים".

התלונה הנ"ל נשלחה לאחראי על הנושא בקופת החולים הרלוונטית כבר לפני שנתיים. בבדיקה שעשינו התברר כי  לטענת קופת החולים התלונה לא הגיעה אליהם כלל ולכן לא נבדקה.

ובכל זאת השוק פרוץ. והוא פרוץ כי אף אישה לא מתלוננת, ומשרד הבריאות לא דואג להסברה  נאותה,  למרות הליברליזציה הרבה שיש בועדות. ההסכמה שבשתיקה זהו המפתח. לא נדבר על הנושא ונוכל  להעביר נשים בועדות גם אם לא עומדות בדיוק בקריטריונים אומרים לנו גורמים במשרד הבריאות.

והמשנה למנכ"ל המשרד, פרופ' בועז לב אומר "היום הפלות שחורות הולכות ומתמעטות, "יש גמישות רבה בעיקר בשימוש בסעיף הרפואי. טובת הפרט עומדת לעיני הועדה. מוצאים את הפתרונות במסגרת  החוקית". לב מדגיש  אומנם כי "אם האישה הפונה לא עומדת בקריטריון לא תאושר לה הפלה" אך בדיקה לעומק של דבריו מעלה כי באמצעות השימוש בסעיף הרפואי הכולל גם את אלמנט הנזק הנפשי המצטבר לאישה ניתן לאשר בעצם הפלה לכל אישה. על כך מעידה גם ג'ואן זק-פייקס מנהלת ארגון שילה, אחד מהארגונים הפועלים לתכנון משפחה והמסייע לנערות ונשים לבצע הפסקות הריון באופן חוקי.."

"מי שמגיעה אלינו אנחנו מנסים להעביר בועדה ותמיד מצליחים" היא אומרת. לשיל"ה הגיעו בשנת 1994, למשל, כאלף פניות, כשמונים אחוז מהן מתחת לגיל שמונה עשרה. רובן אכן קיבלו את האישור לבצע הפלה באמצעות הסיוע של שיל"ה. מסבירה זק-פייקס "מכיוון שכל אישה יכולה לגשת לועדה בכל מקום בארץ אנו מתאימות את הנסיבות של הפונה לועדה המתאימה כך שנוכל לקבל עבורה את האישור". אך היא מדגישה "יש כאלה שבסופו של דבר  מחליטות לחסוך את תהליך הועדה עם ההחשפות האישית הקשה ומעדיפות לבצע את ההפלה,  בצורה בלתי חוקית  ולעיתים אף מסוכנת".

הרופאים עצמם מסרבים כמובן לדבר. גם אלה שלטענתם אינם מבצעים הפלות שחורות. שלא לייחוס אמרו לי מספר רופאים כי הם מתפלאים על כל רופא שמבצע הפלה שחורה כי הוא מסתכן באיבוד רשיונו וחוץ מזה הכסף לא שווה את הסיכון שבסיבוך רפואי. גם העובדה כי הגעתי אליהם באמצעות מטופלות שלהם לא שכנעה אותם לדבר גם לא לייחוס.  רק אחד מהרופאים הסכים לומר כי הסיכון אינו כזה גדול "עובדה שאין כמעט מקרים של סיבוכים. הפסקת הריון זה אומנם ניתוח אבל פשוט למדי. רופא מנוסה ומומחה לא יסתכן יותר מרופא שיניים המבצע הרדמה לחולה . הבעייה היא הרופאים הלא מורשים, אלה שעושים הפלה במרפאה מאולתרת, בלי תנאים סניטריים בלי כלים אמיתיים לעבודה אז מה עדיף שאותה אישה תלך לרופא שהוא גם קצב או שתשלם קצת יותר אבל תצא מרוצה?"

לפי טענתו שבמידה מסוימת מגובה גם על ידי שר הבריאות הרי שיש שני סוגים של הפלות שחורות. אחת מסוכנת  ואחת לא. ההפלה השחורה הלא מסוכנת היא ההפלה לעשירים. לאלה שמסוגלים לשלם עשרות אלפי שקלים עבור הפלה המתבצעת במרפאה משוכללת או בבית חולים פרטי על ידי רופא מנוסה וצוות מתאים. ההפלה השחורה המסוכנת היא זאת המתרחשת בחדר אפלולי של רופא לא מנוסה ולא מורשה או אפילו באמצעות מסרגה או שיטת אחרות מימי הביניים.

אך גם שר הבריאות מודה כי "אנחנו לא בלשים". אם לא יגיעו תלונות המשרד לא ייזום פעולות להפסקת התופעה. המשרד ימשיך ויחלק חומר הסברה באמצעות לשכות הבריאות וקופת חולים. המשרד  לא יבדוק האם ההסברה יעילה, האם הנשים יודעות על זכויותיהן.   

אבל העיקר מצוי במערכת הפוליטית. בארה"ב , אותה אנחנו כלכך אוהבים לחכות, נושא ההפלות הוא נושא ציבורי ופוליטי מהמעלה הראשונה. בכל מערכת בחירות בין אם לקונגרס או לסנאט או לתפקידי מושל וראש עיר נדרשים המועמדים לעמדה נחרצת בנושא ההפלות.

בישראל לעומת זאת אין מדובר בנושא בוער הנמצא על סדר היום הציבורי. בישראל לא שורפים מבנים בהם פועלות מרפאות המבצעות הפלות ואפילו החרדים הזועקים מידי פעם נגד ביצוע ההפלות לא עושים מאומה כדי להפסיק את הכמות האדירה של ההפלות השחורות. בישראל לעומת זאת מנצלים את חוק העונשין והסעיפים  הנוגעים לאישור הפלות רק בעת משא ומתן קואליציוני. בשעות אלה זוכרים כל הצדדים להכריז על כוונתם להלחם נגד ההפלות  מצד אחד או בעד החזרתו של הסעיף הסוציאלי מצד שני. בפועל שום דבר לא נעשה , הסטטוס קוו חוגג ובעיקר הצביעות והעובדה שהאישה בישראל עדיין אינה בעלת הבית הבלעדית על גופה. כך יוצא שיו"ר נעמ"ת הבטיחה במסע הבחירות שלה  לפני שנתיים כמעט כי "אנחנו נאבק להחזרת  סעיף מס' 5 הסעיף הסוציאלי לחוק ההפלות", וד"ר אלי שוסהיים יו"ר אגודת אפרת הפועלת נגד ההפלות אומר בראיון "דבר שני" כי מבחינתי אין שום בעייה להחזיר את הסעיף הסוציאלי לחוק. הרי ממילא כל אישה יכולה לקבל היתר להפלה. אין סיבה שלא יתנו היתרים גורפים לכל אישה המבקשת ובלבד שיתנו לגופים ועמותות כמו אפרת או כל גוף אחר הפועל בנושא לתת לאישה חומר הסברה המפרט את המשמעויות של ההפלה ואת זכויותיה של האישה, לפני שהיא מחליטה סופית עם לבצע הפלה או לא ויחייבו אותה לעשרים וארבע עד ארבעים ושמונה שעות למחשבה לפני ביצוע ההפלה".

שוסהיים סומך במיוחד על חומרי ההסברה שלו ומאמין שכל אישה שתקבל את העלונים ההדורים  שהוא מפיק יגבר בה רגש האמהות על כל רגש או מחשבה אחרים. לגבי המקרים הנוגעים לבעיות סוציאליות וחברתיות מבקש שוסהיים  כי לאפרת תינתן האפשרות להציע פתרונות משלה לפני שהאישה מחליטה לבצע את ההפלה .בפועל הוא חוזר ומדגיש שבמצב היום לא צריכה להיות שום מניעה לתת אישור הפלה לכל אישה המבקשת זאת.

גם ארגוני הנשים והארגונים העוסקים בתכנון המשפחה קוראים להחזרת הסעיף הסוציאלי שמשמעותו בעצם מתן היתרים להפסקות הריון לכל אישה החפצה בכך  האצבע המאשימה היחידה כרגע מופנית אל הועדות להפסקת הריון ועל דרכי החינוך וההסברה שלהן המרתיעות נשים מלגשת אליהן ומגבירות את הסיכויים לביצוע הפלות שחורות.    

ח"כ נעמי חזן ממרצ  עוסקת בנושא ההפלות באינטנסיביות רבה. בעיקר בכל הקשור לבעיית ההפלות בצבא. צה"ל לדבריה אינו משתף פעולה. בכלל היא אומרת " נושא ההפלות הוא אחת מספינות הדגל של מרצ.  וחורה לי שאנחנו נופלים בגלל מפלגות העבודה והליכוד בכל פעם שאנחנו מנסים להחזיר את הסעיף הסוציאלי. אפילו צומת לא מסייעת בידינו. גם ח"כ חזן מצביעה על בעיית ההסברה כעל נקודת המפתח בנושא יחד עם אכיפת החוק נגד מבצעי ההפלות השחורות. חזן גם מכחישה שמועות לפיהן יש הסכמה בין מרצ וש"ס בתיווך מפלגת העבודה כי שתי הסיעות לא "יעשו גלים" בכנסת ותמורת זאת תימשך הליברליזציה השקטה בועדות להפסקת הריון. רק שכולם שכחו שאם הנשים לא יודעות את זכויותיהן ואינן מודעות לליברליזציה הזאת הן ממשיכות ללכת ולבצע את ההפלה באופן בלתי חוקי ועל ידי כך מנציחות את התופעה.                                      

אגב, גם שר הבריאות, אפריים סנה וגם ח"כ חזן אמרו לנו כי יפעלו לפחות כדי שתהיה תקנה המחייבת את בתי החולים לדווח על כל אישה המגיעה לחדר מיון כתוצאה מהפלה ולא משנה ממה נוצר הסיבוך.

חלק מהשאלות שהעלנו כאן והנוגעות למותה של אלה קרייניס יתבררו בבבתי המשפט במהלך משפטם של הרופא והמרדים. השאלות האחרות ישאלו אולי על ידי חברי כנסת ואישי ציבור המחפשים כותרות לקראת הפריימיריס. אבל במהות לא ישתנה דבר אם המערכת הממשלתית והפרלמנטרית יחד עם בתי המשפט לא יתחילו לאכוף את החוק מצד אחד ולהתיר את ההפלות החוקיות לכל אישה מצד שני.

צה"ל משחרר משרות חיילות שביצעו הפלה

חיילת אשר נכנסה להריון בזמן שרותה הסדיר ופנתה לרופא צבאי או לקצינת חן על מנת לבצע הפסקת הריון תשוחרר  מצה"ל ותוכל לחזור לשרות רק בתור מתנדבת ועם פרופיל רפואי נמוך כך עולה בין השאר מפקודות מטכ"ל.

על פי הנתונים שבידינו משוחררות מידי שנה מצה"ל מאות חיילות שבקשו לבצע הפסקת הריון מטעם הצבא. יצויין כי  גם חיילת, בשרות סדיר הנכנסת להריון משוחררת מהצבא. מבדיקה שערכנו עולה גם כי עשרות חיילות פונות, בכל שנה, לארגונים העוסקים בסיוע למבקשות הפסקת הריון וזאת על מנת שהצבא לא ידע על כך ולא ישחרר אותן משרות. משיחות שקיימנו עולה כי החיילות מבקשות חופשת "רגילה" בת שבוע במהלכה הן נגשות לועדה להפסקת הריון, מקבלות את האישור ומבצעות את ההפלה. לאחר מספר ימי מנוחה בביתן הן חוזרות לשרות פעיל ומבלי שאף אחד בצבא יודע על עצם ההריון או ביצוע ההפלה.

ח"כ נעמי חזן מנסה מזה זמן מה לקבל נתונים מהצבא על מספר הבנות  המשוחררות על פי נוהל זה אך צה"ל מסרב  לתת את הנתונים וזאת בלא נימוק כלשהוא. הנסיון להבין מדוע מחליט צבא ההגנה  לישראל כי אישה העוברת הפלה הופכת לבעלת מום ולכן אינה יכולה לחזור לצבא אלא רק בתור מתנדבת עלה בתוהו ודובר צה"ל סרב להתיחס לנושא. גורמים בצבא ניסו להסביר את התופעה בתהליך טכני לפיו אי אפשר לגייס לצבא פעמיים ולכן מנצלים את מנגנון ההתנדבות.

בפועל העובדה היא שצה"ל מתיחס לנשים צעירות, ובריאות שעברו הפלה כמי שמום הוטל בהן.

דובר צה"ל מסר בתגובה את הדברים הבאים:

"חוק שרות הביטחון פוטר אישה הרה מחובת שרות ביטחון ועל כן חיילת שהרתה יש לפטור אותה לאלתר משרות. חיילת יכולה, מכח סעיף 17, לחוק שרות ביטחון להתנדב לשרת בצה"ל אך התנדבותה תלויה בכך שלא תשרת בצה"ל עם היא הרה. עיל פי פקודות הצבא חיילת שמחליטה להתנדב, חותמת על הצהרת התנדבות שמאושרת על ידי הגורמים המוסמכים בצבא.

הפסקות הריון לחיילות מבוצעות בכפוף לנהלי משרד הבריאות ובמוסדות ציבוריים בלבד. לא מבוצעות  הפלות באמצעות רופאים הנמצאים בשרות פעיל בצה"ל. עובדת סוציאלית מלווה את החיילת בכל התהליכים הנדרשים להפסקת הריונה. ההליכים בצה"ל אינם שונים מהליכים זהים באזרחות"                                           

ואנחנו ממשיכים לשאול מדוע צריכות מאות חיילות להשתחרר מצה"ל שכל אשמתן היא שנכנסו להריון או לחילופין הן יכולות לחזור לשרות רק כמתנדבות על כל המשתמע מכך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s