במפעל התכשיטים YVEL שבפאתי ירושלים פועל כבר כמעט שנתיים בית ספר המכשיר עולים יוצאי אתיופיה במקצוע הצורפות. בית הספר, יוזמה פילנטרופית מיוחדת במינה של בעלי המפעל, יצואני תכשיטים מצטיינים, גם מבטיח לבוגרי בית הספר השתלבות במפעל כעובדים מן המניין מיד סיום הלימודים. המחזור הראשון כבר הסתיים והשני החל לפני מספר שבועות.

ממשלת ישראל, באמצעות משרד התמ"ת תומך בפרוייקט. הוא מסייע במימון הקורס במסגרת "כיתה במפעל", דרך טובה ויעילה לסייע להכשרת עובדים חדשים. בעלי המפעל החליטו, בצדק, כי עולים בעלי משפחות הבאים ללמוד שנה שלמה מהבוקר עד הערב זקוקים למלגת קיום מינימלית אך ראוייה. לא כזו של 1500 או 2000 ש"ח לחודש שהרי בסכום זה לא ניתן לכלכל משפחה. שכר מינימום או קרוב לו, הם קבעו. זה אולי לא מספיק אבל זה לפחות שווה למה שהיו העולים משתכרים בחוץ בעבודות של שמירה או נקיון.

מספר המבקשים להתקבל לבית הספר גדול. המועמדים מבינים כי יש כאן הזדמנות אמיתית לשנות את חייהם. לזכות במקצוע ראוי ויותר מזה, בבטחון תעסוקתי ארוך טווח. ופה בדיוק מתחילה הבעייה. מה עושה למשל, אם חד הורית המקבלת מזונות מן הביטוח הלאומי, כי אינה יכולה לגבות אותם ישירות מן הבעל לשעבר, מסיבות שונות, והמבקשת להתקבל לקורס? כלום היא צריכה לוותר על תשלום המזונות כדי לזכות במלגת הקיום.

האופציה האחרת שלה היא פשוט לוותר על הקורס. וכך משרד האוצר והביטוח הלאומי, במקום לסייע לנשים לרכוש מקצוע, לרכוש השכלה באים ואומרים. לא. אם יש לך הכנסה שהיא מעל 600 ש"ח פשוט לא תקבלי את מלגת הקיום. במקום שתלכי ותלמדי ותעבדי במקום עבודה מדהים שבו  תוכלי להתפתח, לרכוש כלים להשתלבות בחברה הישראלית וגם לשדרג את הכנסתך כי במקום סכום של 3000 דמי מזונות המיועדים לילדים תוכלי עכשיו להכניס הביתה בכל חודש 7000 ש"ח. לשלם עליהם מיסים. אולי אפילו לקבל מענק הכנסה אם מגיע, לא להזדקק לפטורים והנחות שונות ומשונות, להרגיש אזרחית פעילה במדינה שבה מדברים על שוויון בנטל בלי להבין בכלל את המשמעות של הנטל לגדל משפחה מכלום כסף.

בשבוע שעבר התברר כי שתיים מהתלמידות בקורס פשוט ויתרו על תשלום המזונות המגיע לילדיהם. בוגרות מהמחזור הקודם עוד נאבקות בועדת ההנחות של הביטוח הלאומי שיבטל את החוב שהטיל עליהן בשל העובדה שקיבלו במקביל למזונות השלמה לשכר מינימום.

איך אומרת המדינה, סליחה איך אומר משרד האוצר? אם אתם רוצים להיות פילנטרופים אז תתנו עד הסוף. אנחנו נקשה כמה שנוכל. תזכרו, לא מדובר בתשלומים נוספים שהביטוח הלאומי צריך לשלם. לא מדובר בתוספת תקציבית. מדובר באישור לקבל תוספת המסייעת להתקיים בכבוד מבלי להדרש לעבוד מתחת לשולחן, מבלי להזדקק לצדקה.

כדאי לכם לבוא ולבקר, לרכוש מהתכשיטים הנהדרים ולראות מפעל מדהים של תעסוקה. אבל יותר מזה. אתם חייבים לכתוב לחברי הכנסת, להודיע לראש הממשלה ולשר האוצר הנוכחי וזה שיבוא אחריו שאת המצב הזה צריך לשנות.

כמו העולות החדשות שרוצות להיות צורפות יש אלפי אמהות חד הוריות נוספות הנמצאות בדיוק באותו המצב. הן לא מבקשות יותר כסף מהמדינה. הן רק מבקשות שיתנו להן להתפרנס ככל שהן יכולות ולהמשיך לקבל מהמדינה את המזונות שבתי המשפט שלה קבעו לילדים שלהם.

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s