מכתב אישי לראש ממשלה מנותק

מכתב אישי שהעליתי היום לאתר הפייסבוק של ראש הממשלה.

לראש הממשלה שלום. 

אתה באמת חושב שקשר אם האזרחים בישראל זה לתת לעובדים שלך את האפשרות פשוט לא לענות למכתבים? האם אתה באמת חושב שהעם הישראלי כזה מטומטם? הרי בסוף לכולנו ייפול האסימון ובעקבותיו גם אתה תבין שאפשר לעבוד על העם חלק מהזמן אבל אי אפשר לעבוד על העם כל הזמן. 

קח אותי לדוגמא. לפני הבחירות ב- 2009 הזמנת אותי לפגישה איתך בנושא התכנון והבנייה. נתת לי להרגיש כאילו אתה באמת רוצה להקשיב. כאילו באמת אכפת לך מה אנשים אחרים, מקצוענים לעילא ולעילא, חושבים ומציעים. המציאות היתה שונה לגמרי. השתמשת וזרקת. זו כנראה השיטה. בבחירות האלה אפילו זה לא חשוב מספיק בשבילך.

 לפני הבחירות ביקשתי להיפגש איתך בנושא תקציב המדינה. אתה יודע, אני וחברי עוסקים בזה לא מעט, יש לנו רעיונות לא רעים, כאלה שלפחות שווה לשמוע אותם. אולי חלק מהם אפשר ליישם לטובת החברה שלנו. אז ביקשתי. צלצלתי אחרי שלושה ימי עבודה והתשובה שקיבלתי היתה "מה אתה מתקשר, עברו רק שלושה ימים". אז חיכיתי ופניתי שוב אחרי עשרה ימים. נאדה. שום דבר – בקושי עושים טובה ועונים. חיכיתי שבועיים וניסיתי שוב את מזלי, אתה באמת חושב שהיתה תשובה אחרת? כמובן שלא. אפילו תשובה רשמית בכתב לא קיבלתי.

 הבחירות עברו, אתה תהייה ככל הנראה ראש הממשלה הבא. ואני עדיין חושב שיש דברים שכדאי שתשמע. לא נציגיך, לא עובדיך. אתה. 

אדוני ראש הממשלה. זה לא רע להתחבר אל העם. בטח לא מהבית שלך ליד רחוב עזה. אני אפילו מוכן להזמין אותך לקפה בבית הקפה שבו אני יושב תדיר, רסטו בר. שני מטר מהבית שלך. לא צריך יותר מידי אבטחה, לא צריך יותר מידי בלאגן. פשוט לשבת ולשמוע מה שיש להגיד.

לא הכל יהיה שלילי. לא הכל יהיה נגד. הצעות ורעיונות פרגמטיים. בכל זאת אני מסתובב בשטח די הרבה. 

אז, אדוני ראש הממשלה. יש לך הזמנה פתוחה ממני לקפה. ולי יש עדיין בקשה רשמית שנשלחה אליך ולא נענתה. 

מחכה.
בברכה,
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד
ran@yedid.org.il