לפני חודש הלכנו לבחירות. הסיבה הרשמית תקציב המדינה. הסיבה החשובה לא פחות – העם רוצה שינוי. מי זה העם? כמעט כולנו, אפילו מי שנדמה שטוב לו איך שהדברים מתנהלים. תגידו מה שתגידו, המחאה כן הצליחה, המחאה לא הצליחה, דבר אחד היה ברור אחרי קיץ 2011. מה שהיה הוא לא מה שצריך שיהיה. והינה, עבר חודש מהבחירות ונדמה כאילו הזמן עומד. כל אחד עומד על עקרונותיו, כל אחד מעמיק את אחיזתו בקרקע כאילו אומר אני מפה לא זז.

אבל מה איתנו? העם? האזרחים? מה אנחנו צריכים להעשות או להגיד כשאין תקציב מדינה ודברים לא זזים? שפרוייקטים נעצרו כי מחכים לממשלה החדשה, כי מהלכים שהיו צריכים לצאת לדרך פשוט מתעכבים?

אז אנחנו מתעסקים בגלידות ובמאפרת של ראש הממשלה, ורואים איך הנגיד מערים קשיים חדשים על נוטלי המשכנתאות בפוטנציה, שומעים איך בשנה האחרונה עלו מחירי הדיור שוב ומרגישים, לפחות אני, שהלכה לנו שנה מהחיים.

זה בכלל לא חשוב אם הגיע זמנה של פוליטיקה חדשה, פוליטיקה אחרת או המשכה של הפוליטיקה הישנה. מה שחשוב הוא שיש 7.6 מליון אזרחים במדינה שיושבים על הגדר ומחכים שהילדים יסיימו עם המשחקים שלהם ושסוף סוף יהיה סיכוי שהמדינה שלנו תתנהל קצת אחרת.

לפני חודש היו כאן בחירות, אזרחי המדינה עשו מה שהם צריכים ויצאו להצביע. אולי לא מספיק הגיעו לקלפיות אבל בטוח שמי שהגיע רצה להשפיע על מה שקורה כאן. והתמונה השתנתה. בגדול השתנתה העובדה שמפלגה חדשה נכנסה עם 19 מנדטים, ששתיים אחרות הכפילו את כוחן מהכנסת הקודמת, שאחת התרסקה לחלוטין ושעוד אחת הצליחה לקום ולייצר יש מאין אומרת שהמודעות הפוליטית שלנו עלתה. אנחנו מבינים שמותר לנו לבקש. מותר לנו לדרוש, מותר לנו לתבוע מהנבחרים שלנו שיתחילו לעבוד בשבילנו מהיום הראשון.

חברים שם בצמרת. אתם מבינים שבזה שאתם ישנים את שנת החורף שלכם אנחנו סובלים? דברים לא מתקדמים, אנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם ואתם משחקים כאילו שום דבר לא קרה. אז בכנסת מדברים, נו אז מה. ושואלים שאילתות ונואמים נאומי בכורה – זה נפלא אבל זה לא זה.

זוכרים שיש לכנסת שלנו שני תפקידים מרכזיים? לחוקק ולפקח על עבודת הממשלה. השני אפילו יותר חשוב. אבל איך אפשר לפקח שאין ממשלה? שהממשל שלנו משותק כבר כמעט חצי שנה?

ובעוד שבועיים, אם תהייה ממשלה ואם לא – אתם יוצאים לחופש, עוד חודש וחצי, למה בדיוק? כי כך זה התקנון? אפשר לשנות. אפשר לעשות אחרת, כי לפחות חלק מכם הבטיח שיהיה אחרת. שיהיה שינוי.

אתמול שמעתי שני בחורים צעירים מנסים לברר לאיזה פאב, בר או מועדון הם רוצים או יכולים ללכת. לרדיו, לתקליט, לקלטת או למשהו אחר. בסוף אחד אמר לשני. תשמעי תלך להוא שנמצא ממול לאוגנדה ואני חשבתי – אוגנדה. אולי על איך שאנחנו מתנהגים זה מה שהיה צריך לקרות לנו לפני 100 שנים בדיוק. אולי היינו עכשיו מתנהגים אחרת? לפחות אחד כלפי השני.

חברים וחברות, לפני חודש היו כאן בחירות, הגיע הזמן שתיכנסו כולכם לחדר אחד גדול ותגיעו להסכמות על איך מקימים פה ממשלה ומתחילים לעשות את מה שכולכם הבטחתם – לעשות אחרת.

תגובה אחת בנושא “היי חברים אתם זוכרים שהיו כאן בחירות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s