הסצנה הבאה התרחשה בחודש דצמבר אחד, במסגרת המאבק על תקציב המדינה. ראש הממשלה אז היה אריאל שרון, הכנסת עוד לא עברה למשכנה החדש והועדות התקיימו באגף הישן של בניין הפרלמנט הישראלי, במקום בו מתכנסות כיום ישיבות הסיעות החברות בכנסת.

בקצה אחד של המסדרון, ועדת הכספים, בקצה השני ועדת החוץ והבטחון ובאמצע, עשרות, מאות, מעאכרים, פעילי מפלגות וקומבינטורים, חברי כנסת בהווה, חברי כנסת בעבר, לוביסטים ומי לא. כל מי שיכול וחושב שהוא יכול להשפיע באיזו שהיא צורה על תקציב המדינה.

ואז, ברגע מסויים קלטה עיני את אחת מהתקציבאיות הבכירות של משרד האוצר, אלו שאנחנו נוהגים לכנות, פקידי האוצר, כשהיא ממהרת, כמעט רצה, אחרי אחד מחברי הכנסת החרדיים הבכירים. בידה היא החזיקה חבילת ניירות. היא הדביקה את חבר הכנסת ויחדיו, שניהם, התקרבו לאחד מן השולחנות הרחבים שהיו פזורים ברחבה שבין מסדרונות הועדות. היא הוציאה מכיסה עט והגישה לח"כ שנדמה היה כאילו הוא מתלבט מעט.

במהירות הבזק פניתי אל כתבת ערוץ 2 שהיתה נוכחת במקום וביקשתי ממנה לרוץ ולצלם את מעמד החתימה המביך שבו משרד האוצר מצליח לקבל את הסכמת הסיעות החרדיות כדי להעביר את תקציב המדינה. עוד כמה מאות מליוני ש"ח עברו ממקום ראוי אחד למקום, אולי ראוי אחר, אבל בטח לא בצורה שקופה וראוייה.

הסצנה שודרה באותו הערב במהדורה המרכזית של חדשות 2. היא לא גרמה לשינוי כל שהוא. התקציב וחלק גדול מהרפורמות של חוק ההסדרים שהתלוו אליו אושרו על ידי הכנסת. קראתי לזה אז "זו לא טעות, זו המדיניות", הקומבינה הגדולה של הפקידים, הם הם הקובעים את המדיניות האמיתית של ממשלת ישראל.

מאז התחלתי לבדוק את הנושא. לפני שנה סיימתי להכין, בשיתוף עם המרכז הבינתחומי בהרצליה מסמך מפורט העוסק בהתנהלות משרד האוצר בהליכי החקיקה בכנסת. השורה התחתונה, שקרים, חצאי אינפורמציה, זלזול, עבירות על חוקי המדינה ומה לא הם חלק מהדרך בה מתנהל המשרד הזה בתוך כנסת ישראל. המסמך המפורט נשלח אל מבקר המדינה, שם ככל הנראה נקבר בין עשרות אלפי הבקשות לביצוע חקירה.

בימים האלה אנחנו עובדים, יחד עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה על בדיקת הביצוע של החלטות הממשלה. עד כמה החלטות הממשלה אכן מחייבות את המשרדים השונים ואת הפקידים. עד כמה הביצוע של החלטות מדיניות הנקבעות על ידי השרים מוצאות את דרכן לביצוע אמיתי באמצעות הפקידים האמונים עליהם. ממצאי הביניים שלנו כרגע הם איך לומר, ככה ככה.

כשמדברים על פוליטיקה חדשה צריך לזכור שזה לא מספיק שיש פוליטיקאים חדשים במסדרונות השלטון. כל עוד הפקידים ימשיכו לשלוט, יאיר לפיד יוכל לחזור ושוב ושוב בכל ראיון טלויזיוני, בכל פוסט בפייסבוק, שהוא הוא קובע את המהלכים. שהוא זה שקובע את המדיניות ומקבל את ההחלטות הקשות לטובת המדינה.

אני בטוח שהוא מקבל את ההחלטות הקשות. השאלה היא האם לא ניתן היה לקבל החלטות קשות אחרות. האם לא ניתן היה לקבל החלטות קצת יותר קלות. איך אפשר להביא לתפקיד מנכ"ל האוצר את מי שהיתה המובילה המרכזית של תוכנית ויסקונסין במתכונתה הראשונה, זו שקבעה במפורש כי המפעילים הפרטיים יקבלו תגמול גבוה ביותר ככל שהם ישללו את קצבאות הקיום של המשתתפים חסרי היכולת להאבק.  איך אפשר לחשוב שפקידים שרואים את עצמם בתוך תקופה לא ארוכה מובילים מהלכים עסקיים לבעלי עניין יוכלו באמת לעשות שירות טוב ונכון המקדם את המדיניות הכלכלית עליה הצהיר לפיד לפני הבחירות.

אני סבור שלפיד נמצא היום בבעייה. הוא הקיף את עצמו באנשים טובים. אנשים מצויינים, בדיוק כמו שהוא רצה. הבעייה היחידה היא שתפישת העולם שלהם היא לא בהכרח שלו. אולי היה כדאי, אדוני שר האוצר, לדרוש מהם תקציב חלופי, אפילו להציג אותו לציבור, בשם השקיפות. לא להשאיר אותו במגירה. לראות מה הם חשבו להציע במקרה ששלי יחימוביץ תהייה שרת אוצר. לבדוק עם שרים אחרים מה הם חושבים על תקציב שכזה.  

לפני שהוקמה הממשלה נפגשתי עם שר האוצר. הצעתי לו לקדם הצעת חוק המקבעת את מעמדה המשפטי והסטטוטורי של המועצה לבטחון חברתי וכלכלי במשרד ראש הממשלה. שקובעת שהמועצה תהייה חייבת להגיש תקציב חלופי לזה שמגיש האוצר ושכל המידע שיש לאוצר יעמוד לרשותה. הוא אמר שזה רעיון טוב. אני מקווה שעכשיו, שההצעה תגיע לועדת השרים לחקיקה הוא יתמוך בה.

אגב, אפשר לחסוך הרבה כסף ממקומות אחרים. אפשר וצריך להתחיל קודם כל בדוגמא אישית. לא שלך. של הפקידות הבכירה, של השופטים, של חברי הכנסת, של המנכלי"ם של אלו שצמודים בשכרם לשכר הבכירים. תוריד להם 10% מהשכר וכבר תחסוך 100 מליון ש"ח לשנה. לא הרבה נכון? אבל זו הצהרה. אח"כ תקבע תשלום מס מיוחד אפילו חד פעמי, שנתי, לכל מי שמשתכר מעל 30 אלף ש"ח בחודש. הוא ישלם 1500 ש"ח מס מיוחד. תראה כמה שיצא לך. לא מעט כלכך. ותמסה את כל החברות שיש להם רק עובד אחד שכל מה שהן עושות זה להגיש חשבון למעסיקים כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה. תעלה להן את המס ל- 35%.

הבעייה אדוני שר האוצר, שהפקידים לא יתנו לך. הם יגידו שזה בלתי אפשרי, שזה לא יתכן. למה בעצם לא? אני למשל, קיצצו לי את השכר ב- 15% לפני שנתיים. המצב לא היה משהו, בין השאר כי הממשלה הקודמת, הפקידים באוצר, אותם פקידים שעכשיו סובבים אותך. לקחו כסף שהיה מיועד לסייע לארגוני החברה האזרחית וגנבו אותו. כן כן. פשוט כך.  אז אני וחברי בתפקידים הבכירים קיצצנו בשכר שלנו בין 15 ל- 20 אחוזים ומאז אנחנו מקוצצים. אז למה שלא תקצץ בבית קודם כל? ואח"כ אצל כל מרויחי השכר הגבוה במשק? זה אפשרי. זה מתחייב. הבעייה היא שהפקידים שלך לא יתנו.

למה? כי "זו לא טעות – זו המדיניות" מדיניות הפקידים. שילטון הפקידים. לא שלטון הממשלה, לא שלטון העם, שלטון הפקידים.

רוצים פוליטיקה חדשה? הגיע הזמן לבטל את שלטון הפקידים.

תגובה אחת בנושא “הגזירות הכלכליות ושלטון הפקידים

  1. שלום מתבונן, תודה על הפוסט המעניין, אשמח אם תוכל לשלוח לי את המסמכים המעניינים שאתה מציין בפוסט שנכתבו בשיתוף המכללה והאוניברסיטה….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s