איך הצליחו ממשלות ישראל לרסק את החד הוריות, מאמר שני בסדרה
אני מאשים את ממשלות ישראל בעשור האחרון ואת ממשלת ישראל הנוכחית בהתעלמות טוטלית מצרכי האמהות החד הוריות העובדות. התעלמות זו גורמת לכך שבשנים האחרונות התרסקו המשפחות החד הוריות ומצאו את עצמן בתחתית הסולם הכלכלי.
אני מאשים את ממשלת ישראל שהיא מתעלמת מהעובדה שכמעט 80% מהאמהות החד הוריות הן אמהות עובדות והיא עושה הכל כדי לחסום אותן בדרכן להתפרנס בכבוד אם על ידי מניעת קבלת מזונות הילדים בצורה מלאה באמצעות הביטוח הלאומי, אם במניעת קבלת מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי) לנשים המשתכרות עד 15% יותר מהשכר הממוצע במשק, אם במניעת דיור ציבורי למשפחות חד הוריות מעוטות הכנסה עם שני ילדים ומתן סיוע בשכר דירה בסכומים נמוכים להפליא שאינם מאפשרים השגת קורת גג ראוייה.
אני מאשים את ממשלת ישראל שבקביעתה כי היא "שמה את העובד במרכז" היא אינה מתייחסת כלל למצב המיוחד בו נמצאות האמהות החד הוריות העובדות ואינה מספקת פתרונות כל שהם למצב הייחודי. הממשלה חוזרת על המנטרה הקבועה שלה ולפיה צריך לצאת לעבוד אך מתעלמת מהעובדות הפשוטות שיכולת ההשתכרות של מפרנסת יחידה מוגבלת ויש למדינה חובה לסייע לה.
אגב, לא מדובר בטעות של הממשלה, אפילו לא בכוונותיהם של שריה. בהחלט כן מדובר בפעולה מכוונת של פקידי האוצר ומשרדי הממשלה האחרים. איך זה עובד? אנא המשיכו וקיראו.
מעטים בוודאי זוכרים את פרטי מאבק החד הוריות מחודש יולי 2003. כחלק מהתרגילים שמטרתם למסמס את המחאה הצודקת, הודיעו פקידי האוצר בראשותו של בנימין נתניהו, כי בשלב ראשון יקצו סכום של 20 מליון ש"ח כדי לייצר פתרונות מידיים לאמהות שנמצאות במצוקה כלכלית קשה במיוחד. אז הם הודיעו.
שישה חודשים לאחר מכן עוד עסקנו, בעמותת "ידיד", בנסיונות לחייב את משרד האוצר להעביר את הכסף ליעדיו. להקים את הצוות שעליו הוחלט כדי שיקבע את הקריטריונים ויחלק את הכסף לאלפי הנשים שהיו זקוקות לו כמו אויר לנשימה.
ולמה אני מספר לכם את זה? כי זו לא היתה טעות. זו היתה המדיניות של משרד האוצר. זו עדיין המדיניות. השרים יכולים לחשוב שהם מנהלים את משרדיהם אבל בפועל מדובר בשלטון דיקטטורי של פקידים. בעיקר במשרד האוצר. כך היה בשנת 2003 וכך היה בעשר השנים שעברו מאז. עובדה. שרי אוצר התחלפו, גם שרי רווחה ושרי כלכלה ותעסוקה, שרי חינוך ושרי קליטה וכולם, אבל כולם אמרו שצריך להשקיע ולקדם את מצבן הכלכלי והתעסוקתי של האמהות החד הוריות בישראל אבל בפועל? בפועל כמעט וכלום.
למה? כי צריך להבין את הדרך שבה פועל משרד האוצר ואותה הוא מנחיל לפקידים במשרדים האחרים. המסר המרכזי הוא "לא משנה מה אמרו לכם לעשות, אתם תעשו מה שמתחשק לכם, מה שאתם חושבים שנכון לעשות. אתם אמנם רק פקידים, אבל המידע האמיתי נמצא אצלכם".
השיטה של האוצר מורכבת משלושה עקרונות מרכזיים
ייבוש
בואו נבזבז זמן. גם אם מתקבלת החלטה להעביר תקציבים לטובת נושא מסויים, למשל אמהות חד הוריות, אנחנו נעביר את הזמן, אולי תעבור לה בינתיים שנת התקציב, אולי ישתנו סדרי העדיפויות. אין מה למהר, החיים לא בוערים. העובדה שיש שם איפה שהוא נשים שמחכות בכליון עיניים לכספים המובטחים כלל לא מעניינת את הפקידים.
קריטריונים
כדי להוציא את התקציבים עליהם החליטה הממשלה חייבים שיהיו קריטריונים שוויוניים לחלוקת הכסף. פה מתחיל המשחק המעניין. הפקידים שקובעים את הקריטריונים יקבעו אותם תמיד, אבל תמיד, בצורה שרק חלק קטן מן האוכלוסייה האמורה לקבל את הסיוע, יעמוד בקריטריונים לחלוקת הכסף. לפעמים אגב, זה תלוי התקציב הבסיסי שנקבע ואז, במקום לעשות מאמץ ולהגדיל את העוגה, מעדיפים במשרדים להשאיר אותה קטנה ככל שניתן. עוד מעט תבינו למה.
פרסום והנגשה לציבור
אין דבר שמונע מימוש החלטת ממשלה והוצאת כסף מחוסר המידע של הציבור על כך שקיים בכלל כסף לחלוקה. מדובר בשיטה ידועה וקבועה של הפקידים שאחרי שכבר נכפה עליהם להקציב את הסכומים למטרה המיועדת ולאחר ש"הכריחו" אותם לקבוע קריטריונים, עכשיו הם יושבים ולא עושים כמעט דבר על מנת לתת פרסום לעצם קיום האפשרות להשתמש בכספים.
התוצאה של שלושת הפעולות הללו היא כפולה
הראשונה – חלק קטן מציבור שלו מגיע הסיוע עומד בקריטריונים או בכלל יודע שיש לו זכאות לקבל סיוע מהממשלה ועקב כך חלק גדול מהכסף פשוט לא מנוצל.
השנייה – המשמעות של אי ניצול הכסף היא קשה ביותר כי תת ניצול מוביל להחזרת הכסף לקופת האוצר אבל חמור מזה – בשנה שלאחר מכן עומדים הפקידים ומתממים ואומרים שאין צורך להמשיך בהקצבה המדוברת כיון ש"נוכחנו לדעת שאין לה ביקוש".
דוגמאות יש למכביר, אפשר להתחיל בפרסום פרוייקט סבסוד קייטנות הקיץ לאמהות חד הוריות ולהמשיך בזכות לקבלת החזרים עבור שמרטפות להורים יחידים היוצאים לעבודה. אפשר להמשיך עם הזכאות לקבלת דמי הבטחת הכנסה למי שרוצה ללמוד לתואר ראשון ולהמשיך בזכאות למס הכנסה שלילי.
הדוגמאות רבות ומקוממות. אבל מה שמקומם עוד יותר הוא העובדה שממשלת ישראל, שקבעה כי ציבור האמהות החד הוריות הההוא ציבור יחודי הזכאי להתייחסות מיוחדת ולתמיכה ייחודית באשר מדובר במשק בית ובו מפרנסת אחת בלבד, ממשלת ישראל לא מוכנה לתמוך באמהות אלה מהרגע בו יצאו לעבודה והחליטו להנתק מהקצבה הממשלתית.
לפני מספר חודשים נשלחו המכתבים הראשונים בנושא לשרים החדשים. שרי האוצר, הרווחה, הכלכלה. תשובות מסודרות לא התקבלו עד היום. לפני כחודש וחצי התקיימה בכנסת ישיבתה הראשונה של שדולת האמהות החד הוריות. בדיון השתתף גם סגן שר האוצר. בתום הפגישה ביקש ח"כ לוי להעביר אליו את המסמכים הנוגעים לאמהות החד הוריות העובדות. מנהלת לשכתו כתבה לי לאחר מספר דקות "תודה, קיבלתי. אנחנו מעבירים את זה לגורמים באוצר כדי שיתנו לסגן השר עדכונים בנושא ונחזור אליך"
מאז כאמור עברו חודש וחצי.