ויסקונסין 2 – זה ממש לא זה.

נתחיל בגילוי נאות. אני מהבודדים בארגונים לשינוי חברתי שהיה מאד בעד תכנית ויסקונסין. לא זו המקורית, זו שתוקנה פעמיים לפחות, זו שהיתה צריכה להמשיך ולפעול ונפלה בלחץ של חברי ועדת העבודה והרווחה וחברי כנסת נוספים. חשבתי שהשיטה נכונה, שהדרך גם היא נכונה, שהביצוע לקוי וצריך לתקנו. זה גם מה שניסיתי לעשות. לא הצלחתי. לויסקונסין היו הצלחות לא מעטות. אבל היא עלתה המון כסף. אפשר היה לעשות את אותה פעולה בהרבה פחות. וזאת בדיוק הנקודה. אפשר להשיג את כל מטרותיה של ויסקונסין 2 בלי להוציא עליה כלכך הרבה כסף.

ממשלת ישראל של 2013 רוצה עכשיו את ויסקונסין 2 . "יוצאים לעבוד" הם קוראים לה שם במשרדי האוצר והכלכלה. הכיוון שוב נכון. להוציא אנשים מתרבות של חיים על קצבאות קיום עלובות לשוק העבודה. הביצוע? כמו תמיד, לקוי. מקצבאות עלובות ובנוסף להן קצת הטבות המביאות את סך כל ההכנסה שלהם לרמה של שכר מינימום. אולי טיפה יותר. גם לא משהו שאפשר לכלכל בו משפחה.

לכאורה, כך מבטיחים במשרד האוצר, מדובר בתוכנית הרבה יותר טובה ממה שהיה בעבר. האמת. זה נכון. על הנייר זה נראה הרבה יותר טוב. ניתקו את שלילת הגמלה מההשתתפות בתוכנית. נותנים מענק התמדה ומענק השתתפות ומענק כזה ומענק אחר. גם הרעיון של מרכזי תעסוקה, מה שאנחנו נוהגים לכנות one stop center הוא רעיון טוב. אבל שוב. הביצוע!!!

הממשלה ממשיכה לחשוב שרק המגזר הפרטי יכול להפעיל מרכזים כאלה. האמנם? אם כך אז בואו נבחן רגע את מה שקורה היום בשטח. אולי בעצם כל זה כבר קיים היום אבל פשוט לא עובד והשאלה היא האם העברת ההפעלה לידיים פרטיות תעשה את זה יותר טוב. זו בדיוק הנקודה. הפעם אני ממש לא בטוח זה יהיה המקרה.

מזה מספר שנים שמשרד הכלכלה בשיתוף הג'וינט, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הרווחה משרד הנגב והגליל ואחרים מפעילים את פרוייקט עיר מקדמת תעסוקה. הם מפעילים את מרכזי התעסוקה לצעירים, מכרזי תעסוקה לאוכלוסייה הערבית והבדואית, מרכזי תעסוקה לחרדים. אז מה בדיוק קורה שם. כסף גדול? יש. חברות פרטיות? יש גם יש. מלכרי"ם? גם כן. ומה עם רשויות מקומיות שזוכות לתקני כח אדם להפעלת מרכזים מסוג אחד או אחר.

זה לא עובד?  זה כן עובד? אם זה לא עובד אז למה לא מפסיקים את זה מיד וחוסכים את הכסף. אם זה עובד טוב אז למה צריך את ויסקונסין 2 – האוכלוסייה היא בדיוק אותה אוכלוסיית יעד.  הרי אם מדובר בנסיון לחסוך כסף ממשלתי שמשולם על קצבאות לא היה יותר הגיוני פשוט להגיד למקבלי הקצבאות את הדבר הבא? "לכו לעבוד. אנחנו מבטיחים לכם שבשנה הראשונה, אולי גם בשנייה, תמשיכו לקבל את ההטבות שקיבלתם יחד עם קצבאות הקיום רק שעכשיו גם תרגישו יותר טוב מזה שאתם עובדים וגם בסה"כ תרוויחו יותר. אם תעבדו שנה לפחות גם ניתן לכם מענק התמדה. ואם אתם צריכים קורסים של מחשבים, סיוע במציאת עבודה, הכוונה לראיונות עבודה ואפילו שוברים להכשרות מקצועיות, הרי את כל אלה אתם יכולים לקבל כבר היום באמצעות שרות התעסוקה, מיזם תבת של הג'וינט, מרכזי התעסוקה והצעירים וכל אותם אלו ברשימה הארוכה הרשומה מעלה".

נמשיך. אחת הבעיות הגדולה בממשלות ישראל היא שעל הנייר יש המון כסף לעידוד תעסוקה. בהמון משרדים. כל משרד עם האוכלוסייה שלו. יש לפעמים כמה משרדים שיש בהם תקציבים זהים לאותה אוכלוסייה. השאלה בסופו של יום למה לא מאחדים את התקציבים. למה לא מכניסים אותם תחת גוף מנהל אחד שיפעיל אותם כמו שצריך. שיעשה קודם כל את הדבר הכי בסיסי, לידע את האוכלוסייה הזכאית על הכסף שמחכה לה אם היא רק תצא לעבוד. תשאלו את אנשי משרד הכלכלה הם יספרו לכם מה בדיוק קורה עם הכספים לאוכלוסיות היחודיות שיש אצלם, לחרדים, למעוטים, להורים יחידים, ליוצאי אתיופיה, לאסירים משוחררים הזקוקים לשיקום תעסוקתי כאויר לנשימה. אז או שהם עושים עבודה מצויינת ואם כך ממש לא צריך מרכזי תעסוקה חדשים של "יוצאים לעבודה", או שהם כלכך לא בסדר שהמשמעות היא שב 4-5 השנים האחרונות היה כאן בזבוז עצום של כספי ציבור.

ועוד דבר שכדאי שתדעו. המידע על תוכניות התעסוקה הממשלתיות, הוא ממש לא מגיע לאנשים בשטח. תשאלו אם חד הורית מה היא יודעת על הזכויות שלה לקבל סיוע בשמרטפים, מעונות וצהרונים, הכשרות מקצועיות ועוד. בערך אפס. ועוד בעייה. זה ממש נחמד להגיד שיש כסף לעידוד תעסוקה אבל לקבוע קריטריונים כאלה שגודל האוכלוסייה הזכאית הוא כגודלו של מטבע של שקל אחד.  

בשירות התעסוקה אומרים שהאוצר מנסה לייבש אותם. שהם יכולים לעשות את "יוצאים לעבודה בעצמם" בלי בעייה. אבל גם הם מודים שבשביל להפעיל את התכנית הם יחתמו הסכמים עם גופים חיצוניים – מסחריים ומלכרי"ם. עדיין המשמעות הגדולה היא שכסף ענקי יחסך בשתי נקודות זמן. אחת התשלום עבור האופרציה של הקמת מערכות חדשות והשנייה הבונוסים למפעילי התוכנית. שכר עידוד יש ממילא בשירות התעסוקה כמו גם בגופים ממשלתיים אחרים אבל עדיין, ההפרש הכספי יהיה גדול. ואם בייבוש עסקינן, הרי ברגע ששירות התעסוקה יפעיל תכניות תעסוקה נוספות לאלו שהוא ממילא מפעיל היום באמצעות גורמי חוץ הרי שמבחינת משרד האוצר המטרה הושגה. יש שיקראו לזה הפרטה והאחרים, כמוני למשל יסתפקו במיקור חוץ.

השיטה חייבת להשתנות. חייבים לחשוב מחוץ לקופסא, הגיע הזמן באמת לשים במרכז המפה לא רק את העובד אלא גם את אלו שרוצים לעבוד ובטח צריך לשים במרכז את אלו שלא יכולים לעבוד. לאלה גם אלה מגיעה לא רק עבודה בשכר ראוי אלא גם יכולת לחיות בכבוד.

גם היום אני בעד מערכת ממשלתית המפעילה מערכות פרטיות ומלכריו"ת ומפקחת עליהן ביעילות. השיטה שבה רוצים להפיל עלינו עכשיו את ויסקונסין 2 – זה ממש לא זה.