המדינה מורידה אותן לזנות

הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי. לא כזה שקל לספר אותו. כזה שאתה חושב טוב טוב אם כדאי בכלל. אם המטרה מקדשת את האמצעים. ובכן. אני הגעתי לזמן שצריך להיות קצת בוטה. לשים את העובדות הקשות על השולחן כמו שהן. אתם הקוראים, המחוקקים, הפקידים במשרדי הממשלה, העיתונאים, אתם תחליטו מה צריכה להיות התשובה לאם חד הורית שמדינת ישראל עושה הכל, אבל הכל, כדי שהדרך הכמעט שלה לשרוד הוא לא רק לעבוד בשחור אלא פשוט לזנות. ועל המילה הזו אני מראש מבקש סליחה ומחילה מעשרות אלפי אמהות חד הוריות שעושות הכל כדי לקיים את משפחתם בכבוד אבל הולכות כל לילה לישון עם דמעות כי פשוט אין להם איך לעשות את זה רק בגלל שמדינת ישראל החליטה למנוע מהן את היכולת לכך.

נתחיל ברשותכם במספרים. לפניכם רשימת ההוצאות של ר. אם חד הורית עם שני ילדים המתגוררת במדינת תל אביב. מה שמכונה במחוזותינו גוש דן. אחת מערי הלווין של המדינה החדשה. ר. הפכה לאם בגיל צעיר למדי. הגרוש, די אלים, עזב את הבית. הוא לא בקשר. מזונות היא מקבלת דרך הביטוח הלאומי, על זה עוד נדבר. המשמעות היא שלעבוד היא לא יכולה. מילכוד 22 וזו רק ההתחלה.
ביקשתי מר. לתת לי רשימה מפורטת של ההוצאות שלה. גם של ההכנסות. כדי שפעם אחת תבינו באמת במה מדובר. אחרי הרשימה נמשיך.

דיור:
שכירות 3,600 ש"ח – דירה בת שלושה חדרים – גודל 66 מ"ר
ועד בית 100 ש"ח
חשמל – 400 ש"ח
ארנונה – 100 ש"ח (הנחה של חד הוריות) אם יוצאת לעבוד הסכום עולה ל- 270 ש"ח
מים – 150 ש"ח
גז – 50 ש"ח
סה"כ 4,400 ש"ח
מזון – טואלטיקה – חומרי ניקוי
2,500 ש"ח
סה"כ 2,500 ש"ח
בריאות
ביטוח בריאות וקופת חולים – 180 ש"ח
טיפול עיניים מיוחד לאחת הבנות אחת לחודשיים – 100 ש"ח + הוצאות נסיעה להרצליה 50 ש"ח
סה"כ 245 ש"ח
אישי
סיגריות – 810
מספרה – 120
טיפוח – 100
סה"כ 1,030
ביגוד לילדות
200 ש"ח בממוצע חודשי
סה"כ 200
תקשורת
סלולר 320 – ש"ח
נייח 120 – ש"ח
אינטרנט – 30 ש"ח
סה"כ – 470 ש"ח
בנקים
החזר הלוואה 350 ש"ח
ריבית חריגה 120 ש"ח
סה"כ 470
שונות
טיפול רגשי לאחת הבנות 274 ש"ח
מתנות לימי הולדת לחברים בכיתה 20 ש"ח
סה"כ 294 ש"ח
תחבורה
חופשי חודשי 250
הסעות לטיפול רגשי – 100
סה"כ 350
תרבות
חוגים לשתי הבנות (2 חוגים לכל אחת לאחר הנחה) 600 ש"ח
כבלים – 250 ש"ח
סה"כ 850
צהרון
צהרונים של משרד החינוך – הילדות לא בגיל המתאים
במידה ויוצאת לעבוד צהרון אחרי הנחה עירונית 1600 ש"ח לחודש
הוצאות חד פעמיות
משקפיים מיוחדות לילדה 1,400 ש"ח
תוכנה מיוחדת למיקוד עיניים 1,200 ש"ח
סה"כ הוצאות קבועות
10,809 ש"ח
הוצאות חד פעמיות
2,600 ש"ח.

ותזכרו – אין חופשות, אין בילויים, אין כסף שחוסכים בצד, או למקרי חירום.
עכשיו בואו נדבר על ההכנסות
מזונות דרך הביטוח הלאומי (האבא לא משלם) 3,200 ש"ח
עבודה (לפי מה שמאפשר חוק הביטוח הלאומי מבלי לקזז את המזונות – 600 ש"ח
סיוע בשכר דירה, 1,170 ש"ח
קצבת ילדים, 280 ש"ח
סה"כ 5,250.

נמשיך. בואו נגיד שר. די בזבזנית. היא יכולה בהחלט לחסוך בהוצאות שלה. בואו נראה כמה. אתם צריכים לזכור, אין לה רכב. ואם היא הולכת לעבוד את ההנחות בארנונה ודברים נוספים היא מפסידה. אבל בכל זאת.
דיור: 500 ש"ח
אישי: 500 ש"ח
אוכל: 500 ש"ח
תרבות: 300 ש"ח
בנקים: 150 ש"ח (אחרי כיסוי הלוואות)
סה"כ חסכון (אפילו מינימלי) 1,950 ש"ח

אז כמה חסר לנו?
הוצאות מקוצצות (כולל חישוב של 200 לחודש הוצאות בלתי צפויות בחישוב שנתי: 9,059 ש"ח לחודש.
הכנסות חודשיות: 5,250 ש"ח
הפרש 3,809- ש"ח לחודש.

בואו נמשיך עם החשבון.
נניח שממשלת ישראל היתה אומרת לר. "תשמעי. המזונות מגיעים לך בדין. אנחנו נעשה מאמץ גם לגבות אותם מהגרוש שלך. אבל בינתיים קחי את המזונות וצאי לעבוד. כמה שאת רוצה. תלמדי להוציא פחות ואז גם אם תשתכרי שכר מינימום הרי שיש סיכוי שתגמרי את החודש בעודף של 400-500 ש"ח. תוכלי לחסוך. לקנות לילדות או לעצמך משהו. אולי לצאת לסרט או הצגה. משהו".

במקום זה המדינה אומרת לא. את יכולה לצאת לעבוד עד סכום של 6400 ש"ח בערך ולקבל גם מענק הכנסה בעלות שנתית של בערך 4,500 ש"ח אבל את צריכה לזכור את המזונות לא תקבלי.

והינה ההוצאות וההכנסות החדשות:
ההוצאות: 10,659 (כולל הגידול בצהרונים, ללא קיזוז הטבות נוספות המתבטלות)
ההכנסות:
עבודה במשרה מלאה 6,000 ש"ח (הערכה סבירה)
מזונות מהביטוח הלאומי – 0 ש"ח
קצבת ילדים – 280 ש"ח.
מענק הכנסה – בחישוב שנתי 400 ש"ח
סה"כ – 6,680 ש"ח.

עכשיו תארו לכם שבנוסף לסכום הזה היתה ר. מקבלת את דמי המזונות שלה בסכום של 3,200 ש"ח

מה עכשיו היה ההפרש: הוצאות 10,659 ש"ח. הכנסות 9,880 ש"ח. ואת ההפרש הזה בגובה של 1,000 ש"ח אפשר לסגור בקלות בתכנון כלכלי נכון.

כל זה המספרים. אבל איך זה באמת משפיע. על ר. איך היא בעצם מתמודדת עם המצב. כן, היא עובדת בשחור. כדי להקטין את הפער העצום של למעלה משלושים אחוזים בין הוצאות להכנסות. אבל זה לא מספיק. ההשרדות היומיומית שוחקת. היא ממש לא חיה. זה משפיע על הילדות.

ואז היא עושה כמעט את הדבר היחידי שהיא יכולה. היא מוצאת לעצמה מממן. אל תמצמצו חס וחלילה. אל תצקצקו בלשונכם. לר. אין ברירה היא צריכה עוד הכנסה. בשלב הזה היא עוד לא צריכה לרדת לכביש, או למכוני הליווי. היא במצב טוב. הצליחה למצוא מישהו שלא דוחה אותה יותר מידי והיא פשוט עושה איתו עסק. "אני אהיה החברה שלך". "יהיה לנו הסדר." (באנגלית קוראים לזה שוגר דאדי). אני אסבול אותך ואתה תממן את המחייה שלי ושל הילדות.

וכך זה הלך כמה חודשים טובים. לא היתה אלימות פיזית. אפילו לא אלימות מילולית רק הרגשה עצומה של השפלה. מחנק של אישה צעירה שגבר מתנהג אליה כאילו היא סוג של משרתת. שיפחה. ולפני כמה ימים היא אמרה די. לא מוכנה יותר. יוצאת מזה ומה שיהיה יהיה.

תבינו. החלום של ר. זה ללמוד. לעשות תואר ראשון. היא עדיין מאמינה שאם יהיה לה תואר ראשון היא תוכל למצוא עבודה עם הכנסה גבוהה (הכל יחסי כמובן). על הקמת משפחה חדשה היא בכלל לא חושבת. אבל הפחד הכי גדול הוא שהויתור על המממן יוביל אותה יותר למטה. למקום שממנו הרבה יותר קשה להתרומם.

והדרך לשם מהירה וקצרה. ואפשר להמנע ממנה איך? כל מה שממשלת ישראל צריכה להגיד לאמהות החד הוריות – צאו לעבוד. תרויחו כמה שיותר (זה גם טוב למשק) ואנחנו נשלם לכן את המזונות כדי שתוכלו להתקיים בכבוד.

"עובדת! לא פרזיטית" זה המסר של מאבק התעסוקה והכלכלה של האמהות החד הוריות בישראל. הן רוצות לעבוד אבל רוצות הכנסה מספיק גבוהה כדי להתקיים. במשפחה עם מפרנס אחד יש רק אחד. חובת המדינה לסייע. לא בצורה שהיא מסייעת היום בדרך הבסיסית ביותר. הישרה, לא העקומה. תנו להן את המזונות ואת האפשרות לעבוד ולהשתכר כמה שירצו.