הכלכלן הראשי במשרד האוצר התפטר. הוא לא רוצה לקחת אחריות על תכנית הדיור של שר האוצר. פקידים בכירים באוצר מתראיינים בעילום שם ומתבכיינים על זה שהשר מקשיב להם אבל לא תמיד מאמץ באופן אוטומטי את ההמלצות שלהם.

כלכלנים בכירים, פרשנים ובעלי אינטרסים שונים ומשונים לכל אחד יש מה להגיד על  התכניות להורדת מחירי הדיור, או יותר נכון, על התוכנית שיאפשרו למי שכלכך רוצה לרכוש דירה לעשות זאת במחיר סביר. כל אחד עם הרעיונות שלו. כל אחד עם התאוריות הכלכליות שלו.

לפני מספר ימים השתתפתי במפגש שעסק בהקמתה של קואליציה חדשה של ארגונים וגופים שונים שתעסוק בהיבטים חברתיים וכלכליים של מדינת ישראל. אמרתי שם שאחד מהנושאים שחייב, לדעתי לעלות לדיון הוא הדרך שבה מתקבלות החלטות בממשלה, מי באמת קובע את המדיניות ומה קורה לביצוע שלה בפועל. מה תפקידם של הפקידים. האם לבצע? האם להכשיל? האם להתפטר כשהם חושבים שמשהו ממש ממש חורג מתפישת עולמם.

קמה אחת המשתתפות וזרקה לחלל האויר משפט כמו "דווקא טוב לפעמים שהפקידים לא מבצעים את המדיניות של הפוליטיקאים". ואני חשבתי לעצמי, האם היא מדברת כנציגת השמאל שמרגיש שהוא תמיד יהיה באופוזיציה או שהיא תמשיך להחזיק באותה הדעה ביום שבו מרצ ומפלגת העבודה יחזרו לממשלה ולשלטון.

שר האוצר הפך בשבועיים האחרונים לשק החבטות האהוב על רבים. בין אם מדובר בזב חוטם בכיתה א' ובין אם בפרופסור מכובד יותר או פחות במוסד אקדמי או אפילו פקיד ציבור בכיר לשעבר. כולם יודעים יותר טוב משר האוצר.

שמעתי את אחד ממנכלי משרד האוצר לשעבר קורע לגזרים את תוכניתו של לפיד להוריד מע"מ על דירות ראשונות. לא שמעתי אותו מציע שום דבר אחר חוץ מהססמה החוזרת שהכלכלה קובעת שחייבים להגדיל את ההיצע כי רק כך המחירים ירדו.

אני מצטער מאד אדוני המנכ"ל לשעבר, אותי למדו שכלכלה זה המדע הכי לא מדוייק. אתה יכול לבנות מודלים, לקבל עליהם פרס נובל, להניח הנחות  ולשער השערות אבל בסופו של יום השוק מתנהג כמו שהשוק רוצה. בכלל, תגידו לי אתם המנכלי"ם והפקידים הבכירים לשעבר. מה בדיוק אתם הצלחתם לעשות בשש השנים האחרונות בתחום הדיור. איזה תוכניות הבאתם שהצליחו לשנות משהו, האם נלחמתם בבנקים? בקבלנים וביזמים שמעלים את המחירים? או שהמשכתם לשבת בכסא שלכם ולא זזתם אלא אם מישהו הזיז אתכם או שפשוט הציעו לכם משרה מפתה בשוק הפרטי.

הרי זה ידוע שמי שנמצא במקום אחד מדבר אחרת כשהוא מגיע למקום שני. לא אשכח את אחד ממנכל"י האוצר שהיה בעברו יו"ר של אחת מחברון הדיור הציבורי. כיו"ר הוא התריע שאם הממשלה לא תעמיד תקציבים לטובת הדיור הציבורי הוא יקרוס, יהיו לנו המוני משפחות ללא דיור שמתגוררות באהלים ובכלל שהמדינה מתכחשת לחובתה לדאוג לקורת גג ראוייה לאזרחיה. אני מניח שאני לא צריך להרחיב מה הוא בדיוק אמר או עשה כמנכ"ל משרד האוצר בנושא הזה.

בין המקטרגים על תוכניתו של יאיר לפיד היו כלכלנים, פקידים, עיתונאים ופרשנים שאמרו וחזרו ואמרו שהמחירים לא ירדו כי הקבלנים לא יגלגלו את ההנחה לקונים. נדמה לי שכל אלה שכחו שהתפקיד של קובעי המדיניות, הפוליטיקאים שנבחרו ועומדים בראש המשרדים הוא לקבוע את המדיניות. את המסגרת. אם תרצו את החוק.  התפקיד של הפקידים. לבצע את ההחלטות. למצוא את הדרכים לאכוף אותם.

כשהתאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים) ביקשה לפרסם מודעה שקוראת לכל הקבלנים החברים בהתאחדות להקפיד ולתת את ההנחה לרוכשים, בא הממונה על ההגבלים ואמר שהוא לא בטוח שזה מותר – זו התארגנות של קרטל. נו באמת.

חברים יקרים, אם הנחת המע"מ לא תגולגל על הרוכשים, האשמה לא ביאיר לפיד, האשמה הישירה היא בפקידים במשרדים הרלוונטים שלא יבצעו את העבודה שלהם כמו שצריך וידאגו לכך שכוונת השר אכן תהפוך לתוכנית ביצועית. זה תפקידם.

אני לא יודע אם תוכנית ביטול המע"מ תעבוד. אפילו לא אם תוכנית מחיר המטרה. אבל אני מסיר את הכובע בפני שר האוצר שעושה. שלא רק מדבר. אני מודה שקשה לי לשמוע את ה"חכמים הגדולים" שיודעים להגיד כל הזמן למה כל תכנית היא לא טובה. ומה בדיוק אתם עשיתם בשביל מדינה?

אני מחכה ליום שכלכלן בכיר במשרד האוצר, שסגן ממונה על התקציבים או חשב כללי או מפקח על הביטוח ושוק ההון או אפילו מישהו בבנק ישראל, יקום ויחזיר את המפתחות אחרי שיתברר לו שכל התחזיות היפות שהוא ביסס עליהם תקציבי מדינה, מדיניות מוניטרית וכל פעולה כלכלית אחרת היו שגויות.

אני מחכה ליום שבו פקיד בכיר יקום וילך הביתה לא בגלל שהוא לא מסכים עם מה שהשר שלו דורש שהוא יעשה אלא בגלל שהוא שכנע את השר שלו לעשות פעולה והתוצאה היתה הפוכה ממה שקיוה. קוראים לזה אחריות  אישית.

במקרה של שר האוצר שלנו, הוא לקח אחריות מאד גדולה בנושא הדיור. אם הוא יצליח בטוח שיהיו כאלה שיגידו שהם אלה שלחשו בעצם על אוזנו ונתנו לו רוח גבית, אם יכשל, הם יהיו הראשונים שיגידו שאם הוא היה מקבל את העצה המקצועית שלהם התכנית בכלל לא היתה יוצאת לפועל.

משנת 2008-9 אנחנו נמצאים במשבר דיור שהולך ומחריף. ממשלות התחלפו ושרים עברו ממשרד למשרד הפקידים הבכירים נשארו אלא אם פתאום צץ עבורם תפקיד חדש באיזה שהיא חברה או מיזם עסקי שרוב הכנסותיו באות מהממשלה. מיד הם עוזבים את תפקידים ורצים לשם כדי לנצל את הידע והקשרים שלהם בתוך המערכת הציבורית כדי לעשות לביתם ולביתם של הבוסים החדשים שלהם. ומה איתנו?  אנחנו צריכים להמשיך להקשיב לפרשנים, לכלכלנים ולאנשי האקדמיה שמפציצים אותנו בתאוריות שבינן לבין המציאות הקשר במקרים רבים מקרי בהחלט.

ומשפט לסיכום. נדמה לי שדבר אחד טוב נוסף יכול שר האוצר לעשות כדי לפתור את משבר הדיור. לעשות שולחן עגול של חברי קואליציה ואופוזיציה. כאלה שנושא הדיור בוער בהם, שהגישו והניחו הצעות חוק שונות, למשל ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ מירי רגב ואחרים ויחד לעשות דיון אמיתי שיבחן את ההצעות לא דרך הפריזמה של הפקידים והיועצים המשפטיים אלא דרך הפריזמה האמיתית שצריכה להפעיל את הפוליטיקאים ובטח כאלה שרוצים להנהיג – פריזמה של חזון, של מעוף ושל לקיחת סיכונים. כך מובילים שינוי.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s