מאיפה משיגים 6.8 מליארד ש"ח למאבק בעוני. לא ממש מסובך

הדיון על מסקנות ועדת אללוף למאבק בעוני שיתפרסמו מחר יתחלק לשניים. מה צריך לעשות וכמה זה עולה. לכאורה שני הדברים קשורים זה בזה בקשר בלתי ניתן לניתוק. הצרכים גדולים וכך גם התקציב הנדרש.

השיח הציבורי שיחזיק מעמד אולי יומיים ועוד סוף שבוע אחד יתרכז בסוף בשאלה אחת. איך אפשר להפחית את הצרכים כדי שיתאימו לתקציב שהממשלה מתכוונת לאשר לטובת המאבק בעוני. חלק מהדיון יעסוק כמובן במסקנות עצמן. בנחיצות שלהן, ביכולת שלהן באמת לצמצם את העוני. האם הגדלת קצבאות ילדים תקטין את העוני? האם הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה תעשה את העבודה? הרי למדנו שגם אנשים עובדים הם עניים והם הרי לא מקבלים קצבאות. למה שלא נחליף את קצבאות הילדים במענק הכנסה (מס הכנסה שלילי) או בהטבות אחרות. אבל זה לאח"כ. עכשיו בואו נעסוק בכסף.

צריך להבין, עוד בטרם קיימה הועדה את הדיון הראשון שלה כבר ידעו במשרד האוצר כמה כסף הם מוכנים להשקיע במסקנותיה. כן. כדאי להבין שמשרד האוצר מגיע לכל דיון או משא ומתן, לכל ועדה חוץ פרלמנטרית או ועדת כנסת כאשר הוא יודע מראש כמה כסף יש לו או שהוא מוכן להשקיע. מי שמכיר את מנגנוני הדיונים עם עובדים בסקטור הציבורי או הממשלתי, מי שנחשף מספיק זמן לדינמיקה בדיוני ועדות הכנסת יודע שזה המצב.

אז מקור אחד הוא תקציב המדינה הקיים והתחייבות הממשלה – בואו נגיד בערך מליארד וחצי ש"ח לשנה. אולי שניים. הרי זה ברור שאי אפשר בפחות מזה. בפועל זה לא הולך לעלות לממשלה כלכך הרבה כי היא ממילא תשתמש ותאגם הרבה תקציבים קיימים. הסטות קוראים לזה. ניקח כסף לא מנוצל ממקום אחד ונעביר אותו למקום אחר. אני משוכנע שהאוצר שריין לפחות סכום כזה לטובת יישום דו"ח ועדת אללוף.

המקור השני, גדול הרבה יותר הוא שינויים מבניים בשכר בשירות הציבורי – משפט מפוצץ שבעצם אומר בואו נקצץ בשכר הבכירים בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות, ביחידות הסמך. נקצץ בשכר הבכירים במשרד הביטחון ובצבא, בתעשיות הבטחוניות, בנמלים, בחברת החשמל, רשות שדות התעופה, מקורות, במע"צ  במערכת הבריאות וגם בהוצאות המטה המנופחות של מערכת החינוך. בואו נקבע שכל מי ששכרו 50 אלף ש"ח לחודש ירד השכר ל- 40 אלף. למה? כי עכשיו יותר מהכל חשוב להלחם בעוני המפורר אותנו מבפנים.  בהערכה עדינה מדובר ב- 3-4 מליארד ש"ח לשנה.

נמשיך. המקור השלישי הוא ביטול יחידות כפולות או כאלה שאין בהן צורך במשרדי הממשלה השונים – במשרד הביטחון למשל יש לא מעט כאלה, עשרות ומאות מליונים זורמים שם, אפשר לחסוך ולהעביר למאבק בעוני. עוד לא דיברנו על כספי הקק"ל והסוכנות היהודית. הממשלה זורקת לשם כמויות אדירות של כסף, בדרך כלל בצורה של פטור ממכרז. כאילו זה משרד ממשלתי אבל בלי פיקוח. יאללה. לעצור. להגיד לפחות 30 אחוז מהכספים הולכים למאבק בעוני. תחשבו שאם קק"ל רצתה להעביר עכשיו 2.5 מליארד ש"ח למשרד השיכון או למישהו אחר שבטוח שאפשר לקחת משם איזה חצי מליארד, בקטנה.

הגענו כבר  ל- 5 מליארד ש"ח, לפחות.

בואו נעבור להקדשים. מין ישות משפטית מוזרה שכזו שכל מיני אנשים עשירים מכיניסים לשם את הירושות שלהם ומגדירים את מטרות הכסף לעתיד. הם אפילו ממנים נאמנים שינהלו את הכסף ויחלקו אותו. אבל יש רק בעייה. לנאמנים ממש לא בוער לחלק את הכסף – חלק גדול ממנו אגב למטרות הזהות לחלק ממסקנות אללוף. במשרד המשפטים יש 2-3 עו"ד שאחראים על בערך 3,000 הקדשים עם היקף תקציבי של למעלה מ- 7 מליארד ש"ח. תארו לכם מה אפשר היה לעשות בכסף הזה. הינה לפחות עוד מליארד אחד שאפשר להילחם עליו.

ויש עוד מקור אחד – גביית המיסים, מאבק במקלטי המס, בקומבינות של העסקים הגדולים, פשוט לקבוע יעד של 1-2 מליארד ש"ח לשנה, לפחות, שילכו למאבק בעוני.

הגענו כבר ל- 7 מליארד וזה באמת בצמצום רב.

וצריך לדבר גם על הצדק שצריך להעשות וגם להראות בגופים הציבוריים הממלכתיים. הבנקים. הורדת שכר הבכירים שם היא חובה. תזכרו ברוב הבנקים יש שכבה גדולה שמרויחה המון ושכבה גדולה הרבה יותר שמרויחה מעט. כמעט ענייה. נכון, הכסף מהחסכון בשכר הבכירים בבנקים לא בהכרח יגיע לממשלה אבל הוא בטוח יכול לשמש את הבנקים כדי להעמיד אשראי וכלים מתאימים כדי לשדרג את מעמדם של "מודרי האשראי" בבנק. אותם ישראלים טובים שאיתרע עליהם מזלם והם אמנם בעלי חשבון בנק אבל בלי שום יכולת להתנהל כלכלית כמו כל אזרח – המשמעות היא שהם ברוב המקרים עניים.

אתם יכולים כבר להבין שיש המון כסף זמין שיכול לשמש למאבק בעוני. תזכרו גם שחלק גדול מהכסף שיושקע יחזור אח"כ בדמות של צריכה, של צמיחה ויותר מכל בחיוך של אנשים שלא ירגישו שהם נשארים כלכך מאחור.