יום כיפור הוא יום של בקשת סליחה ומחילה שבין אדם לחברו. מיום כיפור זה אנחנו צריכים להתחיל לבקש סליחה מהאנשים השקופים. אלה שאנחנו רואים ברחוב אבל לא חושבים עליהם. אלה שמגיעים לקבל סיוע ועזרה במשרדי הממשלה ומרגישים שמתייחסים אליהם כאילו היו רמאים וגנבים.
ביום כיפור הזה כל פקיד בשירות הציבורי, כל עובד בחברה מסחרית צריכים לבקש סליחה מכל אלה שעברו דרך שולחנם, תיבת הדואר שלהם או הטלפון הסלולרי ולא קיבלו את שמגיע להם בדין.
ביום הכיפורים הזה צריכים כל מי שמשכורתם או רווחיהם באים משירות או מוצר שהם מוכרים או מספקים לאחרים לבדוק טוב טוב האם פגעו ולבקש סליחה מלקוחותיהם.
ביום הכיפורים זה הפך כבר למינהג להציג את החטאים של אנשי הציבור. הנבחרים.
אבל אני חושב שדווקא השנה הרשימה מיותרת. השנה הסליחה צריכה להיות של כולנו מהאנשים השקופים. הם נמצאים בכל מקום. הם גרים במרכז וגם בפריפריה, הם עובדים במקומות הכי חשוכים אך גם המוארים ביותר ובכל זאת הם שקופים.
ביום הכיפורים הזה אני מבקש הרבה סליחה. מאלו שפגעתי ואני מכיר ומאלו שפגעתי ואינני מכירם כלל. מאלו שפגעתי בכוונה ומאלו שכלל איני יודע שנפגעו. סליחה.