מחכים לביטוח הלאומי – כשהביטוח הלאומי מחליט שיש לך חוב

יום אחד התעוררת. ירדת לתיבת הדואר ושם חיכה לך המכתב מהביטוח הלאומי. אולי אפילו קיבלת מהם מייל.

"תשמע", כתוב שם, בעברית די מסובכת. "המערכת שלנו עשתה בדיקה והתברר לנו ששילמנו לך יותר מידי כסף. אתה חייב לנו עכשיו ואנחנו מתכוונים לגבות את הכסף. בריבית דריבית". ככה פשוט מוצא את עצמו אזרח ישראלי שחשב שהוא מתנהג הכי בסדר עם הממשלה, מסובך עם חוב לביטוח הלאומי.

"רגע", אתה אומר לעצמך, "איך בכלל הם יודעים שאני חייב? לפי מה הם החליטו? אולי המערכת הממוחשבת שלהם טועה? למה בכלל הם פונים אליי עכשיו אחרי שבמשך שנים ארוכות הם שילמו לי בלי לבדוק. למה הם לא בדקו אז כדי למנוע את החוב והריביות?"

לפעמים אתה אפילו לא מקבל מכתב. אתה פשוט מגלה בחשבון הבנק שלך שקיצצו לך את הקצבה. את המענק. את מה שמגיע לך בדין לא בחסד.

מדוכא ושבור אתה מנסה לברר מה בדיוק רוצים ממך.  אתה מנסה את מזלך במוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי שם אתה נתקל בתשובות קצרות, קרות ובעיקר כאלה שלא אומרות דבר. אתה מוותר על יום עבודה ולוקח יום חופש אותו אתה מבלה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב לביתך ושם ברוב המקרים התשובה זהה. "אנחנו מצטערים זה מה שהמחשב אומר".

אבל אתה מתעקש. אתה רוצה להבין מה הן זכויותיך וגם חובותיך. איך הגיעו לחישוב ולמה עכשיו, רק אחרי שנתיים, פונים אליך. חוץ מזה, אין לך היום שום אפשרות לשלם סכומי כסף כלכך גדולים. המצב הכלכלי לא ממש, הבנק ממילא לוחץ עליך להקטין את ההתחייבויות שלך ולילד בדיוק בעוד חודשיים יש בר מצווה וכבר התחייבת על הארוע.

אתה מנסה לחשוב מה השלב הבא. מתייעץ עם חברים. מרים טלפון לחבר לשעבר מהכיתה שהוא עו"ד. הוא אומר לך שהוא ממש לא מכיר את הנושא אבל יש איזה שהוא ארגון שעוזר במצבים כאלה. "ידיד" קוראים לו. והסיוע שם חינם. תלך הם יכולים לעזור.

הינה אתה מגיע. ומסתכלים במסמכים שהבאת ובודקים ואחד הדברים הראשונים ששואלים אותך זה אם ידעת שבביטוח הלאומי פועלת ועדה למחיקת חובות הפועלת על פי נוהל מחיקת חובות. לא. כמובן שלא ידעת וגם אף אחד לא טרח להגיד לך שאתה יכול להגיע אליה, איך מגישים אליה את המסמכים. כלום. אגב, אם תנסה לחפש מידע על הועדה באתר של הביטוח הלאומי – הסיכויים שתמצא קלושים. זה מסוג הדברים שלא ממש מספרים עליהם.

העסק מסתבך. אתה מתחיל לפחד מעיקולים, מאיבוד רשיון הנהיגה, מזה שיוציאו לך עיכוב יציאה מהארץ. מה לא. אבל אתה רוצה להגיע לועדה כי אתה חושב שהמצב שלך הוא כזה שמגיע לך. מה בעצם קורה בועדה הזו. איך היא עובדת. לפי מה היא מחליטה.

מסתבר שזה לא כלכך פשוט. ויותר מזה יש לא מעט חסמים בדרך. איך פותרים אותם? מתפללים בעיקר שיש לך עזרה מקצועית.  במהלך השנה האחרונה, הכינה המחלקה המשפטית של עמותת "ידיד" דו"ח מפורט על הכשלים והחסמים של הועדה להפחתה וביטול חובות של הביטוח הלאומי. הדוח הוגש כבר בחודש יוני ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי. האם הגיעה תשובה עד היום? תנחשו.

הינה עיקרי הפרטים שוב. אולי מישהו מביטוח לאומי יקרא אותו כאן ויחליט שהגיע הזמן לענות. וכך כותבת עורכת הדין יעל כהן רימר.

גילוי החוב שלא דרך הודעה רשמית: פעמים רבות מתגלה קיומו של חוב נטען למבוטח רק כאשר קצבתו מקוזזת, והוא מבוטח לשם בירור ההפחתה לסניף המל"ל. במקרים כאלה עשוי לעיתים הגילוי על קיומו של חוב לארוך זמן רב, כאשר הפונים אינם מבחינים במהירות בקיזוז או כאשר הם אינם מבינים מדוע מתרחשת ההפחתה אך אינם מתפנים או אוזרים כוחות לבדוק זאת. ודוק – הפניה למל"ל אינה נגישה וקלה כלל ועיקר, והתשובות שמקבלים הפונים הינן לעיתים מבלבלות ולא בהירות.

הפתרון המתבקש: המל"ל לא יקזז חוב אלא 60 יום לאחר שהודיע ב"המצאה מלאה" למבוטח על החוב.

היעדר מידע על אפשרות הפניה לועדה: כאשר מתקבלת הודעה על חוב, אין במכתב המתקבל מן המל"ל כל אינדיקציה לאפשרות לפנות לועדה למחיקת חובות. יתרה מכך, נהליה של הועדה למחיקת חובות אינם מפורסמים באתר האינטרנט או בסניפי המל"ל, ולפיכך אין אדם יכול לדעת האם יש כלל טעם לפנות לועדה, והאם הוא עומד באחד או יותר מן התנאים הקיימים בנוהל למחיקת חובו או חלק ממנו.

הפתרון המבוקש: יידוע על דרכי התקשרות לוועדה לביטול חובות והפרוצדורה להגשת הבקשה.

הימשכות ההליכים: הזמן החולף עד לקבלת תשובת המל"ל, הינו לעיתים קרובות רב ביותר ואינו סביר. הימשכות הליכים זו מובילה לכך שהפונים אינם יכולים לטפל בענייניהם במשך זמן ניכר, ולעיתים נוכח שלילת קצבתם בשל חוב נטען נפגעות זכויות אחרות שלהם. הימשכות ההליכים אף פוגעת ביכולתם של הפונים במקרים שבהם נדחתה בקשתם, להשיג עליה, וזאת נוכח אובדן מסמכים או שכחה. פעמים רבות טמונה הסיבה להיווצרות החוב הנטען במסמך שהוגש או לא הוגש למל"ל, או שכך שאדם יידע או לא את המל"ל בדבר שינוי במצבו.

הפתרון המבוקש: קביעת זמן מינימלי למתן תשובה של הועדה

היעדר אפשרות טיעון בפני הועדה, וחלקיות המידע המגיע אליה: ככל הידוע לעמותת "ידיד", הבקשה למחיקת החוב המוגשת לסניף בו מטופל המבוטח, מועברת לועדה עם המלצת הסניף באשר לבקשה. במצב זה ניצבת בפני הועדה תמונה מוטה של מצב הדברים, כאשר לעיתים קרובות פונים אשר חשים מתוסכלים מהתנהלות המל"ל בעניינם מצויים בסכסוך עם הסניף המטפל. ברי, כי מיקומה של הועדה כגוף הבוחן מקרים חריגים, מעל שיקול דעתם של הסניפים, אמור לאפשר לה לבחון ולאשר בקשות שנדחו בסניף עצמו. הסתמכות על המלצת הסניף גרידא מעקרת מתוכן את אפשרות העיון מחדש בתיק, ואת היותה של הועדה ועדת חריגים.

הפתרון המבוקש: זכות לטעון בפני הוועדה

תשובות ללא הנמקה: זהו הפגם החמור מכולם בהתנהלות הועדה. כפי שעולה מן הטיפול בתיקים רבים – על אף הפניה המנומקת, המתבססת על נסיבות המקרה הפרטניות ומדגישה את ההצדקות למחיקת החוב במקרה הנקודתי –  במרבית המקרים תשובת המל"ל הינה לקונית וקצרה, והמל"ל מסתפק ביידוע המבוטח כי חובו נמחק, הופחת או נותר על כנו. בקשות חוזרות ונשנות לקבלת פרוטוקולי הועדה בעניין המבוטח, או למצער נימוקי ההחלטה, אינן נענות.

הפתרון הנדרש על פי החוק והפסיקה: הועדה חייבת לנמק את החלטתה

החלטות משתנות: לא זו אף זו, נדמה פעמים רבות כי תשובת המל"ל הינה רנדומלית, כאשר לעיתים, פניות חוזרות ונשנות לועדה מעלות תשובות שונות והפחתות שונות בחוב. עניין זה נובע מסוגיית היעדר ההנמקה, משום שברי כי אילו היו ההחלטות מנומקות כדבעי ניתן היה להצביע על הליך סדור של שקילת שיקולים אלה ואחרים בעת קבלת ההחלטה, ולא הייתה מתקבלת החלטה שונה בכל פניה לועדה באותו התיק.

הפתרון המתבקש: ניהול שקוף של הבקשה המוגשת לועדה תוך מתן אפשרות הופעה בפני הועדה וטיפול מהיר.

יידוע המבוטח בדבר החלטה: כאשר אין הליך מסודר של הנמקה, ושל תשובה נמשך הליך העדכון בדבר קבלת החלטה זמן רב. לעיתים מתעדכן המחשב במל"ל בדבר ההחלטה ומפסיק לקזז מקצבתו של המבוטח בהתאם, ולעיתים לא.

לעיתים מושב למבוטח כספו שנגבה ממנו בגין חוב שבוטל, ולעיתים נדרשת פניה נוספת לשם כך.במקרים רבים השפעת יידוע אקטיבי של המבוטח משמעה תוספת בתקציב המשפחה של מאוד שקלים בחודש

הפתרון הנדרש: במקום להמתין עד לעדכון מחיקת החוב במחשבי המוסד העברת עדכון מיידי, כולל בטלפון או במייל.

————————————————————————–

חשוב להגיד. עובדי המוסד לביטוח לאומי פועלים על פי חוקי מדינת ישראל, חוקים שחוקקה הכנסת. חלקם ביוזמות פרטיות וחלקם יוזמות ממשלתיות. אם יש חוק לא תקין, אם יש אפלייה, האשמה אינה בביטוח הלאומי אלא במחוקק. אבל צריך לזכור שבסוף כל חוק יש אפשרות לערער, יש ועדת חריגים, יש מספיק שיקול דעת לפקידים, בכירים ככל שיהיו, לתקן עיוותים גם בלי לשנות את החוק.

יש פעמים שבהם התנהלות המוסד לביטוח לאומי נקבעת על פי נוהלים פנימיים. אלו כל יכולים שישתנו . כל מה שנדרש הוא חשיבה מוכוונת שירות. ראייה המסתכלת על המבוטחים כאל הצרכנים הזכאים לשירות ששילמו עבורו.

על כל אלה נכתוב לכם ב"מחכים לביטוח", טור שבועי חדש שיוביל לשינויים בחוקי הביטוח הלאומי והשירות שהוא נותן ללקוחותיו.