יש דברים שעד שאתה לא חווה אותם, עד שאתה לא רואה אותם מתרחשים ממש אל מול עיניך אתה פשוט לא מאמין שהם קיימים. הסיפור הבא ממחיש עד כמה מסוכן השוק האפור בישראל. שוק שאף מערכת רגולטורית אינה מפקחת עליו. שוק שבשנייה אחת של מצוקה וחוסר אמון במערכות השלטון אתה מסוגל לאבד הכל. ומעשה שהיה כך היה.  זה ארוך אבל כדאי לקרוא עד הסוף. יש פאנץ.

מן המפורסמות הוא בעמותת "ידיד" שלפחות אחת לשבוע, במקרים רבים אפילו יותר, מגיע לאחד ממרכזי הזכויות שלנו פונה ובפיו המשפט הבא "יש לי צו פינוי מהבית". "למתי" היא השאלה הראשונה שנשאלת על ידי המתנדב או המנהלת המקבלת את פניו ובמקרים לא מעטים התשובה היא "מחר" או לפעמים "מחרתיים".

זה מה שקרה לנו השבוע כשלפני יומיים בשעות אחה"צ נכנסה אישה בגיל השלושים המאוחרות אל אחד ממרכזי "ידיד" בדרום הארץ. למה זה חשוב שזה בדרום? תיכף תבינו. "העורך דין של הבנק צלצל ואמר שהוא מפנה אותי ביום רביעי בבוקר", היא סיפרה בעודה רועדת מהתרגשות. מנהלת המרכז ניסתה לדלות עוד פרטים, לבקש מסמכים ולברר את המצב כדי שתוכל להחליט כיצד לפעול.

די מהר התברר כי הסיפור, לכאורה, לא נורא כלכך. אמא עם שני ילדים, עובדת. מתגוררת בדרום. בעבר כבר נקלעה לקושי לעמוד בתשלומי המשכנתא. הגיעה להסדרים, עמדה בחלקם לתקופה מסויימת ולאחר מכן, הקושי הכלכלי גבר והיא שוב נכנסה למצוקה. על הבית היא לא הסכימה לוותר ועשתה כל פעולה מול הבנק, מול הועדות המתאימות במשרד השיכון כדי להגיע להסדרים חדשים. ההסדר האחרון נעשה ממש לפני מספר חודשים. סכום הפיגורים לא היה גבוה במיוחד. 60 אלף ש"ח. ממש לא משהו שאי אפשר לעמוד בו. אבל אז הגיע צוק איתן. המשכורות בעיר הדרומית לא שולמו כסדרן והתשלום החודשי לא הועבר לבנק.

עורך הדין של הבנק קלט את ההזדמנות. מה יותר קל למכור בית כאשר החוב לא בשמיים, שברקע הסטוריה של קשיים. אין דבר יותר פשוט מזה. הוא החל בהליכי הפינוי. צוק איתן נגמר, החגים עברו ואפילו העובדה שמערכת ההוצאה לפועל נמצאת בהשבתה עקב החלפת מערכת המיחשוב שיחקה לטובתו – היכולת להגיש עררים ולהופיע בפני רשם שיבטל את הפינוי קטנה בהרבה ממצב העבודה הרגיל של רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל בשמה החדש).

לאחר שהתבררו הפרטים נכנסה המחלקה המשפטית של "ידיד" לפעולה. זה היה כבר בוקר. 24 שעות לפני הפינוי המתוכנן. על פי החוק, הנוהלים וכללי האתיקה נבדקה יכולתה של הפונה והתברר שהיא יכולה להחזיר באופן  מיידי 20 אחוזים מחוב הפיגורים. 12 אלף ש"ח שאותם הצליחה לאסוף די בקושי.

התשובה שהגיעה לאחר מספר שעות מעורך הדין היתה חדה ומטרידה. פניתי אל הלקוח שלי (הבנק) והוא לא מסכים להסדר. אם היא לא תשלם את כל חוב הפיגורים עד למחרת בבוקר היא תפונה מביתה. השעה היתה שעת צהריים מוקדמת. אז גם קיבלתי אנוכי את הפרטים ממנהלת המרכז ומעורכת הדין שטיפלה במקרה. "תשמע" הן אמרו. "היו הנחיות של בנק ישראל לא לפנות בצוק איתן. גם עכשיו אין סיבה ממשית לפנות כי החוב לא ממש גדול. נכון היו לה בעיות בעבר אבל היא עובדת ומסוגלת להחזיר את החוב. תעשה משהו מול הבנק, מול משרד השיכון, מול מישהו".

"טוב", אמרתי לעצמי. "האמת היא שזה לא נראה סיפור מורכב מידי. יש הגיון ממשי בעיכוב הפינוי בעיקר לאור העובדה שיש בידי בעלת המשכנתא סכום כסף משמעותי במזומן אותו היא יכולה להעביר לעורך הדין של הבנק."

גם אני התחלתי בנוהל העבודה הרגיל שלי. העברת המידע לגורמים הרלוונטים במשרד השיכון ובמחלקת פניות הציבור אצל המפקח על הבנקים. חלק מהחומרים שלחתי תוך כדי דיון עם יועצת שרת המשפטים, בלשכת השרה בירושלים, דיון שעסק בין השאר בצורך להפחית את שכר טרחת כונסי הנכסים.

התשובה ממשרד השיכון התמהמהה. הזמן עבר והלחץ גבר. הטלפון הבא היה כבר ללשכת מנכ"ל הבנק. המזכירה היתה אדיבה. היא רשמה את הפרטים והבטיחה להעביר "לגורמים הרלוונטיים לבדיקה". עוד שעה עברה. זה היה השלב שבו התקשרתי ללשכת דובר הבנק. הוא בישיבה, אמרו לי. ביקשתי להעביר את הפרטים בדחיפות "לפני שאני פונה לעיתונות עם סיפור שאתם הולכים לפנות אם עם שני ילדים קטנים לרחוב בגלל חוב לא גדול שנוצר בחלקו בגלל צוק איתן".

עוד 45 דקות ואין תשובות. שיחה נוספת ללשכת המנכ"ל. "זה עדיין בבדיקה". השיחה הבאה לסלולרי של הדובר. "אני בפגישה" הוא אומר ואני עונה "זה חשוב. כדי שתשמע. אומנם לשכת המנכ"ל יודעת אבל אנחנו כבר מכירים מהעבר. חבל שזה יתפתח לא טוב". הדובר מקבל את הפרטים ומבטיח לבדוק במהירות. במקביל אני כבר מצלצל לאחד מהעיתונאים שאני איתו בקשר. להכין אותו. אולי יהיה לי סיפור מצויין בשבילו. תפוס. אני מוותר וחוזר לנדנד למשרד השיכון, למפקח על הבנקים ללשכת המנכ"ל ולדובר. במקביל הטלפון לא מפסיק לצלצל כאשר על הקו עורכת הדין של "ידיד". "רן, מה לעשות, אם אני לא רצה עכשיו להוצאה לפועל להגיש בקשה לא יהיה איך, הם בפגרה". "רגע", אני עונה. "תחכי. אפשר יהיה גם בבוקר. אין סיבה שזה לא יסתדר. תגידי אגב לפונה שלנו שלא תעשה שום דבר נוסף ושתתן לנו לטפל בזה".

ואז אני מקבל סמס מהעוזרת הבכירה של סמנכ"ל משרד השיכון. רות. אישה מדהימה ומסורה. וכך היא כותבת: " מהבנק נמסר כי הלווה זה זמן רב ביותר לא עומדת בהסדר פריסה עליו חתמה בשנת 2011, מועדי פינוי שנקבעו ב-3.14, 8.14,  ו-9.14 – נדחו פעם אחר פעם ,תוך הבטחה שהחוב יוסדר. לפני דקות ספורות יצר קשר  עו"ד מטעמה  שמבקש לסייע לה והציע לב"כ הבנק תשלום של 50.000 ₪ במזומן, סוכם כי  תפקיד תשלום זה עד 9:00 בבוקר מחר, וככל שיופקד יעוכב הפינוי, מקווה שהנושא אכן יוסדר עד מחר בבוקר."

סטופ. מה בדיוק קרה כאן. 50 אלף ש"ח? עורך דין חדש בתמונה? התגובה הראשונה שלי היא להתקשר לעורכת הדין שלנו ולבקש ממנה לברר מיד את הפרטים. אם הם נכונים, אם יתברר שהפונה שלנו הלכה לעורך דין אחר כל מה שניסיתי לעשות לא שווה כלום. כולל היכולת שלנו כ "ידיד" להמשיך ולסייע למשפחות מול הבנק הזה כי כל הרעש שעשינו הביא בסופו של דבר לזה שהפונה הלכה לעורך דין אחר והוא השיג לה את הכסף לתשלום 90 אחוזים מהחוב.

אני כועס בטירוף. אחרי כל המאמצים זה מה שהיא עושה? (הפונה). מהצד השני חייבים לזכור שכשאדם נמצא במצוקה, בטח במצב בו הוא הולך לוותר על ביתו הוא עושה לפעמים דברים לא רציונאליים.

התשובה שהגיעה מעורכת הדין היתה ברורה. "הפרטים נכונים. היא "מצאה" עורך דין אחר והוא הבטיח לה חמישים אלף ש"ח כדי שתוכל להחזיר לבנק. בעקבות זאת אנחנו סוגרים את התיק ומפסיקים את הטיפול".

אבל אני, עדיין רותח מכעס, תופס את עצמי לרגע ושואל. "מה זאת אומרת הוא נותן לה חמישים אלף ש"ח. הלואה? מתנה? מה בדיוק קורה כאן". אני חוזר לעורכת הדין ומבקש ממנה לבדוק. התשובה שהגיעה לאחר דקות ספורות הדהימה אותי. "תשמע", "הוא הציע לקנות ממנה את הבית, וכדי שלא יעבירו אותו לבנק הוא אמר שהוא יתן לה מקדמה על החשבון של חמישים אלף ש"ח כדי שתשלם את החוב". עכשיו זה כבר יותר ברור.

חזרתי לדובר הבנק.  "אתם הסתבכתם" אני אומר לו. "אתם נותנים את ידכם לסחטנות והונאה." אני מספר את הסיפור וקולט ככה מהקול של הדובר שהוא מבין את הבעייה. במקביל אני כותב את הדברים למשרד השיכון ולמפקח על הבנקים (המפקח בינתיים ענה לי שהוא העביר את הנושא לבדיקה, אבל שלא נראה שיש מה לעשות כי כבר היתה ועדה בין משרדית בנושא המשכנתא. איך זה קשור לאלוהי בנק ישראל הפתרונות).

ושוב הטלפון מצלצל. על הקו משרד השיכון. בקו השני שלה מנהל מחלקת הגבייה של הבנק. ועכשיו סוג של שיחת ועידה. משרד השיכון מבין את התסבוכת. סוף סוף גם מנהל הגבייה בבנק קולט את המצב. "טוב", אומרת לי רות, כשהיא מעבירה לי את דבריו של מנהל הגבייה. "תבקש מהלקוחה להתקשר לעורך דין של הבנק, להגיד לו שהמכתב ששלח אותו עורך דין עם ההצעה להסדר של חמישים אלף ש"ח נעשה תוך הפעלת לחץ וניצול המצוקה שלה ושהיא יכולה לתת עכשיו 12 אלף ש"ח והיא מבקשת לבטל את הפינוי". "אבל רות", אני מקשה, "העו"ד, איך להגיד. לא ממש סימפטי. הוא עונה בצורה מגעילה מתחילת התהליך", "אל תדאג" מעבירה לי רות את המסר ממנהל הגבייה "הוא כבר יכין את העורך דין לשיחה".

מתחיל להרגיש הקלה. מתקשר לעורכת הדין שלנו. שתנחה את הפונה להתקשר. השלב האחרון בסאגה העצובה והמותחת הזו יוצא לדרך. עוד חמש דקות עוברות ואני מקבל שיחת טלפון מעורכת הדין. "נו, איך היה?", אני שואל. "אני לא יודעת מי היה צריך לדבר עם מי", אומרת עורכת הדין, "אבל מה שעורך הדין אמר לה זה שהוא יודע שהיא נסחטת והוא יודע שהופעל עליה לחץ אבל 12 אלף ש"ח ממש לא מספיקים לו ושכדאי שתכין את המפתחות לשעה שמונה בבוקר כי הפינוי מתבצע כמתוכנן".

אוף. מה לעזאזל קורה כאן. אני חוזר בכעס רב לדובר, לרות, למפקח על הבנקים. "תגידו, נפלתם על הראש?" עוד חמש דקות ושיחת טלפון ממשרד השיכון. "סליחה. היתה טעות, היא דיברה עם עורך הדין הלא נכון. הבהרנו את הדברים. היא תשלם את שנים עשר אלף השקלים והפינוי יבוטל".

נו שוין. סוף סוף. אבל רגע. זה לא הכל. מה בדיוק הסיפור של קניית הדירה על ידי עורך הדין הזה שפתאום הופיע.  במהלך שעות אחה"צ עשיתי קצת בירורים. התברר שזה ממש לא דבר חריג. עורך דין שהבין שהוא יכול לעשות כסף ממצוקותיהם של אנשים. הקים לעצמו חברה להלואות. הוא מאתר לקוחות שנקלעו למצוקה אצל הבנקים, רשויות מקומיות ואחרות, וכחלק מהטיפול המשפטי, הוא שולח אותם לחברת ההלוואות שלו לקחת הלוואה כדי לסגור את החוב, או לחילופין מציע להם לרכוש את הבית ולכסות את חוב המשכנתא.  ומי שלחוץ כלכך. מי שעומדים לפנות אותו מהבית, לעקל את חשבון הבנק שלו, להפוך את חייו לגיהינום. פשוט מתקפל, מוותר, חותם על הלואות, חותם על העברת הבית. חותם על חיים חדשים כחייב בשוק האפור. שוק שאינו מפוקח, שוק שאף אחד לא ממש יודע איך הוא מתנהל.

אגב, בשוק הזה אנחנו בעמותת "ידיד" יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת וגורמים נוספים, מתכוונים לעסוק בחודשים הקרובים. שוק חוץ בנקאי ואלטרנטיבות לבנקים זה מצויין. שוק של עושקים ומנצלים, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s