"איתך ברגעים החשובים של החיים", זהו הסלוגן המוביל של הביטוח הלאומי. האמנם? האמנם הוא באמת איתנו? האם באמת אנחנו מקבלים מהביטוח הלאומי את מה שמגיע לנו? או שבעצם בביטוח הלאומי מתנהגים כמו בכל משרד ממשלתי אחר תחת הכותרת "מה שאתה לא יודע לא יעלה לנו כסף".
הינה כמה דוגמאות. לפני מספר חודשים הצליח שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן להשיג תקציב מיוחד עבור שרותים מיוחדים לנכים. תקציב לא קטן. אפשר היה לחשוב שהאינטרס המיידי של הביטוח הלאומי היה לצאת במסע פרסום ולהודיע לאנשים על כך שכדאי להם לחשוב ולבדוק, אולי מגיע להם יותר כסף. לא בביטוח הלאומי, שם מעדיפים להמשיך בקמפיינים תדמיתיים. זה הרבה יותר פשוט מאשר ליידע את המבוטחים על זכאותם, לפחות לכאורה. מי מרויח מהמהלך, אותן חברות למימוש זכויות שיצאו בקמפיין וגייסו לקוחות רבים שמשלמים כסף טוב עבור בדיקת הזכאות ומימושה במידה וקיימת.
אבל לא רק בפרסום מערכתי נכשל המוסד לביטוח לאומי, גם בהסברים פשוטים למבוטחים שכבר נמצאים במערכת. הינה עוד דוגמא. לפני כחודשיים פנתה י. תושבת אחד מיישובי הפריפריה הדרומית לסניף הביטוח הלאומי בעירה (אגב, זה בכלל מזל שיש לה בעיר סניף). י. אם חד הורית המקבלת את מזונות הילדים באמצעות הביטוח הלאומי ביקשה להגיש בקשה לדיור ציבורי, בכל זאת, המשפחה גדולה (6 ילדים) ועל פי הבדיקה שעשתה היא עומדת בקריטריונים.
האמת, כמעט בכל הקריטריונים, רק באחד לא, היא מקבלת את המזונות באמצעות הביטוח הלאומי, מה שאומר שהיא לא יכולה להגיש בקשה לדיור ציבורי. י. ששמעה על כך שכתוצאה מעתירה שהגישה עמותת "ידיד" לפני כשנה שונו נוהלי העבודה בביטוח הלאומי הבינה שאם תעבור ממסלול המזונות למסלול הבטחת הכנסה היא תוכל להמשיך לקבל סכום כסף הדומה בערכו לתשלום המזונות ובמקביל להגיש את הבקשה לדיור הציבורי שיכול לשנות את חייה בצורה משמעותית.
בשימחה נעביר אותך ממסלול מזונות למסלול הבטחת הכנסה, אמרו הפקידים בסניף לי. היא מילאה טפסים וחזרה שמחה לביתה, עכשיו היא תוכל להגיש בקשה לדיור ציבורי. מה שלא טרחו לספר לה בסניף הוא העובדה שתאריכי התשלום של המזונות ושל הבטחת הכנסה אינם זהים ויש ביניהם פער של שבועיים. המשמעות היא שלפחות פעם אחת תצטרך י. להתמודד עם חוסר משמעותי בהכנסתה. היא נכנסה ללחץ בעיקר לאחר שהתברר לה כי לשכות שירות התעסוקה סגורות בשל שביתה והיא אפילו לא תצליח להגיע, כפי שקובע החוק, כדי לחתום, מהלך שבלעדיו בכלל לא תקבל את הכסף שמגיע לה.
משהגיע מועד קבלת הקצבה, בתאריך בו היו אמורים להכנס כספי המזונות, גילתה י. כי חשבונה ריק. אוכל בבית לא היה וכסף לתשלומים וביניהם שכר הדירה גם חסר. בעל הבית התחיל לאיים וי. המגדלת ילדים קטנים רצה לסניף הביטוח הלאומי בעיר. "תעזרו לי היא ביקשה". אין בעייה, ענו לה. בעוד שבועיים תקבלי את הכסף. בלי הסבר, בלי למצמץ.
י. התפרקה. היא מיהרה לסניף "ידיד" בעיר ושם, בפעולה מהירה מול הנהלת הביטוח הלאומי דאג כי בתוך יום י. קיבלה מחצית מהסכום המגיע לה ומספר ימים לאחר מכן, את שארית התשלום. אנשי הסניף לא טרחו עד היום להסביר לה את התנהלותם.
אם חשבתם שבזה נגמר הסיפור, טעות בידכם. תוך כדי טיפול בבעייה של י. התברר שהיא לא היחידה. י. אם חד הורית, הגישה לפני מספר חודשים תביעה נגד הביטוח הלאומי בדרישה לשלם לה רטרואקטיבית מענק לימודים עבור ילדיה. סכום די נכבד. היא זכתה בתביעה אך המחלקה המשפטית של הביטוח הלאומי החליטה לערער על פסק הדין של בית המשפט. מילא לערער אבל מישהו שם במחלקה המשפטית גם החליט להתחכם. לא רק שנגיש ערעור, הם אמרו למנהלת "ידיד" שפנתה אליהם להבין מדוע לא שולם הכסף כפי שקבע פסק הדין, אנחנו גם לא מתכוונים לשלם בינתיים כי אנחנו חוששים שאם נזכה בערעור לי. לא יהיה איך להחזיר לנו את הכסף.
פה אני חייב לעצור ולהבהיר. זה לא מספיק להגיש ערעור, צריך גם להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, דבר שהמחלקה המשפטית של הביטוח הלאומי לא טרחה לעשות, יותר מזה, נוהלי המוסד לביטוח לאומי קובעים במפורש כיצד לגבות חובות של מבוטחים למוסד ועיכוב כספים שמגיעים למבוטחים לפני שנקבע שהם בכלל חייבים כסף, כלל לא נמצא בין הנוהלים הללו. מסובך לא? כן. ולכן "ידיד" נכנסה לתמונה.
שוב היינו צריכים להגיע לדרגים הגבוהים. אלו שמבינים שהפקידים ועורכי הדין הזוטרים והבכירים לא יכולים לעשות מה שמתחשק להם.
מסתבר שככה זה בביטוח הלאומי, כל אחד עושה מה שמתחשק לו, אף אחד לא טורח למסור למבוטחים את המידע המלא לו הם זקוקים כדי למצות את זכויותיהם אבל איך הם אומרים שם? "איתך ברגעים החשובים של החיים". אני הייתי מתקן את הסלוגן למשהו כזה "איתך ברגעים החשובים של החיים כדי לראות איך אתה נופל".
————————————————————–
חשוב להגיד. עובדי המוסד לביטוח לאומי פועלים על פי חוקי מדינת ישראל, חוקים שחוקקה הכנסת. חלקם ביוזמות פרטיות וחלקם יוזמות ממשלתיות. אם יש חוק לא תקין, אם יש אפלייה, האשמה אינה בביטוח הלאומי אלא במחוקק. אבל צריך לזכור שבסוף כל חוק יש אפשרות לערער, יש ועדת חריגים, יש מספיק שיקול דעת לפקידים, בכירים ככל שיהיו, לתקן עיוותים גם בלי לשנות את החוק.
יש פעמים שבהם התנהלות המוסד לביטוח לאומי נקבעת על פי נוהלים פנימיים. אלו כל יכולים שישתנו . כל מה שנדרש הוא חשיבה מוכוונת שירות. ראייה המסתכלת על המבוטחים כאל הצרכנים הזכאים לשירות ששילמו עבורו.
על כל אלה נכתוב לכם ב"מחכים לביטוח הלאומי", טור שבועי חדש שיוביל לשינויים בחוקי הביטוח הלאומי והשירות שהוא נותן ללקוחותיו.