שיבוא מישהו חזק כמו בגין  

"שלראש הממשלה הבא יהיו מספיק מנדטים אפילו אם זה בוז'י…. שראש הממשלה הבא יהיה חזק כדי שאי אפשר יהיה לסחוט אותו…. שיהיה הפעם ראש ממשלה חזק. כמו בגין." את המילים הללו אמרו אתמול אמהות חד הוריות מתלמונד במפגש שבו לקחו חלק עשרות אמהות המתגוררות בעיר. הן לא היו היחידות אם יקשיבו וינתחו אותן היטב, בהחלט יכולות להעיד על הלך הרוח הציבורי על מה שהולך לקרות במערכת הפוליטית בחודשים הקרובים.

תקופת בחירות נותנת הזדמנות מצויינת לקיים דיונים פוליטיים עם תושבים ופעילים. כמי שמנחה עשרות קבוצות של התארגנות קהילתית, אלו הנקראות "הכח להשפיע-תושבים עושים שינוי" מורכבות מפסיפס נפלא של החברה הישראלית. מבוגרים וצעירים, מועסקים ומובטלים, תלמידי תיכון ואזרחים ותיקים גמלאים, אנשים עם מוגבלויות, עולים חדשים וותיקים. מזרחיים, אשכנזים, ספרדים, ערבים, כולם שם.

והינה, ברגע שהוחלט כי יהיו בחירות החלטתי לנצל את ההזדמנות ובכל מפגש שאני מקיים, לפחות 4 בשבוע במקומות שונים, לשאול את חברי הקבוצות מה הם חושבים על הבחירות. מה הם מרגישים שיהיה אחרי, מה הם והן רוצות שיקרה, האם הם והן הצביעו בבחירות האחרונות והאם מתכוונים ומתכוונות להצביע בבחירות שיתקיימובעוד שלושה חודשים.

התחלתי אתמול. בתל מונד. יישוב לא גדול. נמצא במקום גבוה במיקום הסוציואקונומי שלו. המשמעות היא שהוא מקבל מעט מאד תמיכה לתושבים מעוטי הזדמנויות (מה שהיינו רגילים לקרוא עד היום אוכלוסיות מוחלשות). ובתל מונד יש לא מעט כאלה. כבר למעלה משנה שאני מנחה בתל מונד קבוצה של נשים חד הוריות. נשים חזקות, נשים עובדות, נשים שמגדלות את ילדיהן בעצמן, ברוב המקרים האב אינו בתמונה.

כשנתנה אתמול לנשים האפשרות הן אימצו אותה לחיקן. טקסטים ארוכים וקצרים, חלקם משפטי מפתח של ממש. היו שם דיבורים על ביטחון אישי, על מצוקה כלכלית, על פחדים ובעיקר על מה יהיה אחרי הבחירות.

שני מסרים מרכזיים עברו אתמול בין חברות הקבוצה. הראשון הפחד הקיומי. ההרגשה שהבטחון האישי לא קיים. "אני מפחדת לנסוע ברכבת", אמרה אחת והשנייה הוסיפה "הילדה הגדולה שלי, בת 18, מפחדת לצאת מהבית".

המסר השני, רק לא ביבי. "אני בחרתי ביבי כל הזמן ושום דבר לא השתנה", אמרה אחת האמהות המחוברת בטבורה למערכות השלטון המקומיות. "אם יהיה לביבי כח הוא ימשיך לחרבן עלינו", אמרה אחרת, "ביבי לא מכיר את האיש הקטן, רק את האליטות", אמרה השלישית והרביעית הדגישה ש"יש תחושה שמה שמעניין את ביבי זה הכסא. איזה בושה שיש כאן שני מליון עניים ואף אחד לא עושה משהו לתקן".

הדיון המשיך, הנשים הדגישו כי בכוונתן להצביע בבחירות הקרובות. גם לפני שנתיים כולם הלכו להצביע אבל הפעם הן פחות בטוחות למי. "צריך לדבר עם בני הנוער, יש לנו 400 תלמידים שיהיו בינואר זכאים להצביע", אמרו אמהות החברות בועד ההורים העירוני בזמן שדנו על הזמנתם של שרים וחכי"ם לדיון בפני התלמידים כדי לנסות ולשכנע אותם כיצד להצביע.

"אני לא אצביע למפלגות הקטנות", ציינה אחת וזכתה לקריאות הידד מחברותיה והמילה האחרונה היתה שייכת שוב ל"מחוברת". "ותדעו לכם שגם בוז'י זה בעייה, הוא מחובר לקרן המרכזית (כך במקור). עכשיו פרסמו את זה".