פעם לחנון קראו יורם. כשאני גדלתי בירושלים. לא היו חנונים. היו יורמים. גם אני הייתי ביניהם. מאז הסלנג השתנה. במקום יורמים יש לנו חנונים. על היורמים היו יורדים בענק, בהוליווד אפילו עשו סרט לכבודם. נקמת היורמים קראו לו. עכשיו מכינים בישראל את ההפקה הגדולה של "נקמת החנון 2015".
הסרט יצא לאקרנים ב- 18.3.2015 יום אחרי הבחירות. יום אחרי שיתברר שההרצוג החנון, או כמו שבטח קראו לו לפני 40 שנה בערך,יורם, קיבל את הכי הרבה קולות והוא הולך להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.
תבינו, בסופו של דבר החנונים שולטים. הם אלו שהופכים בסוף משק החבטות של השכבה בתיכון לאלו שעושים הכי הרבה כסף. הם אלו שמתחתנים עם הנשים הכי יפות, לפחות חלקם, והם אלו שהופכים להיות סוג של סלבים. האחרים, נדמה לי שקראו להם המקובלים, הם נמצאים שם גם, אבל הרבה פחות.
החנונים תמיד התלבשו מצחיק, עם תספורות מגוחכות ומשקפיים לא ממש אופנתיים. הם היו תמיד מטרה ללעג ולהעלבה ואפילו חטפו מכות. אבל בסוף, אחרי שסיימו את בי"ס והלכו לצבא, או לכל מקום אחר, אז הכישורים שלהם התחילו להתבלט. בסוף, היו אלו המקובלים רצו אליהם על ארבע וביקשו עזרה.
החנונים היו מכינים שעורי בית למלכות הכיתה או המחזור, הם היו תמיד יושבים לבד באוטובוס כי אף אחד לא רצה לשבת לידם, למעט חנונים אחרים. הם תמיד היו מרגישים שהם חייבים למצוא לעצמם דרך להתבלט, דרך שבאמצעותה יוכלו לדבר לא רק עם חנונים שכמותם אלא גם עם האחרים, המקובלים, אלה שחשבו שהם מנהלים את העולם.
לא סתם עשו סידרת ריאליטי בשם היפה והחנון. בסוף החנון הוא כמו הברווזון המכוער. צריך רק לתת לו את האפשרות לגדול. ואז, השמיים הם הגבול.
לידיעת ח"כ דני דנון, בעוד שלושה חודשים בדיוק, עומד חנון אחד בשם יצחק הרצוג, להחליף את ראש הממשלה שלך ולהראות לך איך באמת מנהיגים מדינה.
נזכרתי בדבר, אם תרצו לחפש חנונים שעשו את זה אז אתם מוזמנים לגגל את ביל גייטס, מארק צוקרברג, וודי אלן ועוד רבים אחרים. וטובים.