אני מסכים עם ישראל כץ, שר התחבורה. יש סטטוס קוו וצריך לכבד אותו. מהו אותו סטטוס קוו, איך צריך לכבד אותו, מדוע אסור להשתמש במונח הזה בזילות. זו כבר נקודה לדיון. זהו בעצם הדיון.

בימים האחרונים התפלפל לו שר התחבורה בדיוניו עם האזרחים ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת השונים. "אני שומר על הסטטוס קוו כמו ששמרו בכל הממשלות לפני", הוא אמר "וחוץ מזה אני משלם עבור הנסיעות הפרטיות שלי ברכב שאני מקבל מהממשלה".

לכאורה הוא צודק. אבל זה הזמן להזכיר לו את פרשת הגעת מטוסי ה- 15-F בשבת לישראל בסוף שנות השבעים וארועים ממשלתיים אחרים שפגעו בסטטוס קוו. חלקם יותר וחלקם קצת פחות. אבל גם זה לא ממש חשוב.

כי הסטטוס קוו הוא לא חוק. הוא מצב חיים קיומי. הוא בעצם בא להגיד לכולנו שאנחנו מורכבים מקבוצות עם מאפיינים רצונות וצורות חשיבה שונות. שאנחנו כאן בישראל כבר מזמן הבנו שאנחנו במדינת ה"חייה ותן לחיות". ושהסטטוס קוו צריך לאפשר לנו לחיות את חיינו תוך שהוא מתאים את עצמו למאפיינים התרבותיים הכלליים.

במדינה בה הפערים בין עשירים לעניים הולכים וגדלים לא יכול שהסטטוס קוו יהיה זה שמרחיב אותם עוד יותר. ההפך הוא הנכון. בצד החובה לשמור על המאפיינים היהודיים השונים של מדינת ישראל חייבים להתאים את השירותים הציבוריים והממשלתיים כך שיאפשרו לציבור הרחב, החפץ בכך, להנות בדיוק מאותם הדברים שעד כה הם נחלתם של בעלי היכולת בלבד.

ססטוס קוו זה יופי של קו יסוד לממשלה שהולכת לקום בקרוב אך יחד איתו מדוע בעצם לא לקבוע, בחוק אפילו, כי דווקא אלו היושבים בממשלה, דווקא הפקידות הבכירה של השירות הציבורי, דווקא הם לא יהיו אלו שמתווים את הדרך. שמכריזים כי הם לא ישתמשו במשאבי המדינה, הציבור, כדי לשבור את הסטטוס קוו.

מדוע בעצם אתרי האינטרנט של חלק מהרשויות המקומיות, של הבנקים ושל גופים אחרים אינם מאפשרים ביצוע עסקאות בשבת אבל שר התחבורה, המחזיק מעצמו כשומר הסף של הסטטוס קוו, מרשה לעצמו לרמוס אותו ברגל גסה, תרתי משמע, תוך שבצביעות נוראה הוא משתמש בטיעון "אני משלם עבור השימוש הפרטי ברכב הממשלתי".

כהתמודדות עם צביעותו של שר התחבורה אני חוזר על בקשתי, שגם אציע אותה כהצעת חוק ונראה מי ירים את הכפפה. תתכבד כנסת ישראל והממשלה העתידית ויקבעו כי רכבים הנמצאים בבעלות או בשימוש השרים, סגני השרים, המנכלי"ם, הפקידים הבכירים וכל עובד בשירות הציבורי, ינוחו בשבתות ערבי חג וחגים. פשוט ינוחו.

כל אחד מהמשלמים עבור השימוש ברכבים לצרכים פרטיים יזוכה בחלק היחסי של התשלום בשל הימים בהם הרכב הממשלתי/ציבורי יעמוד מלכת ואם ירצה לממש את זכותו לנסוע בשבת ומועד, זכות מוקנית גם על פי הסטטוס קוו אך בעיקר על פי עקרון חופש התנועה, הוא יוכל לעשות זאת ברכבו הפרטי, במונית או בכל דרך אחרת שיחפוץ בה.

בכלל, אולי כדאי להרחיב את היריעה, מקובל במקומותינו כי נשיא המדינה וראש הממשלה אינם נושעים בשבת. הם מכבדים את הסטטוס קוו. מדוע שלא תוחל מדיניות זו גם על השרים, סגני השרים ושאר נבחרי הציבור – לפחות בכל הנוגע לשימוש ברכבים הממשלתיים והציבוריים?

מוזמן שר התחבורה לנסוע בשבת ברכבה של רעיתו, בטרקטורון שבוודאי חונה ליד ביתו במושב או אפילו לרכוש רכב לשעות הפנאי. מוזמנים חברי הכנסת להודיע כי הם מעמידים, את הרכבים שקיבלו מהכנסת ללא נוע בימים של חג ומועד ואם ירצו יתכבדו וישתמשו לצורך כך ברכב פרטי או בתחבורה חלופית.

לסיכום – הסטטוס קוו אמור לשרת אותנו. לא לפגוע במרקם החיים הכלכך עדין שלנו. נדמה לי ששר התחבורה שכלכך רוצה להשתדרג יהפוך לכחלון לרגע ויפעל לביצועה של רפורמה אמיתית בתחבורה הציבורית במקום להתבכיין על שמירת הסטטוס קוו. רפורמה שתגביר את הנגישות ליישובים המרוחקים ובעיקר לחברה הערבית והבדואית, ליצירתה של תחבורה ציבורית שתאפשר למי שאין ברשותו רכב או מספיק כסף לנסוע במונית, להגיע למקומות בילוי גם בשבתות וחגים, כי זה מה שאנחנו עושים במדינת ישראל. מנצלים את יום המנוחה לבילוי עם חברים ומשפחה. ומדוע שבילוי זה ימנע ממישהו רק מפני שאין בבעלותו רכב?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s