לכל ילד מגיעה התחלה מבטיחה – דווקא עכשיו זה הזמן לחסוך

ההסכמים הקואליציונים שנחתמו בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד קובעים כי קצבאות הילדים יחזרו לרמתן ערב הקמתה של הממשלה הקודמת בתחילת שנת 2013. יש הסבורים שזו החלטה שגוייה מיסודה ויש הרואים בה תיקון עיוות. יש החושבים שקצבאות ילדים אינן צריכות להיות אוניברסליות ויש אחרים הסוברים כי עצם קיומן תלוי באוניברסליות שלהן. כך או כך ההסכם הקואליציוני קובע כי לא רק כי הקצבאות יועלו אלא גם ההורים יקבלו החזר רטרואקטיבי אחד של מאות שקלים לקראת סוף שנת 2015. ופה מתחיל הסיפור שלנו.

כבר שנים שבישראל יודעים שחסכון לטווח בינוני וארוך אינו מן המעשים המקובלים במיוחד. אנחנו חוסכים בדרך כלל למטרות קצרות טווח. אנחנו חוסכים לפעמים כי הבנק מבקש מאיתנו,  בדרכו שלו כדי להשתמש בכספנו הסגור והנעול אצלו. אבל חסכון כדי להבטיח לילדים שלנו התחלה טובה בהגיעם לגיל 18 או 21? זה כבר קצת יותר מסובך.

לשר האוצר החדש של ישראל יש הזדמנות לעשות מעשה נכון. לפחות להציע אחד כזה. "חסכון לכל ילד", נקראת התוכנית שהכנו, אחרי מחאת 2011 על פי רעיון של שר הרווחה לשעבר, יצחק הרצוג. למשה כחלון יש אפשרות להקים היום תוכנית אמיתית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים. כזו שמסתכלת קדימה ומבטיחה לכל ילד קופת חסכון מכובדת, רק שלו, רק בשבילו. שבה הוא יתחיל לחסוך היום והיא תחכה לו שם בתחילת חייו כאדם בוגר. כך זה התחיל. כך זה יכול לעבוד.

המחאה החברתית של קיץ 2011 הציפה את כולנו. היא הניחה על השולחן מושגים כמו צדק חברתי, צדק חלוקתי, שוויון הזדמנויות, חיבור הפריפריה למרכז וסולידריות חברתית. על רקע זה בולט רעיון שנוצר במוחו של מי ששימש, בהצלחה מרובה במשך למעלה מארבע שנים כשר הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ יצחק הרצוג.

הרעיון של הרצוג פשוט. בואו נכין מהיום את הדלת הפותחת דרך לעתיד מבטיח לכל ילד וילדה הנולדים בישראל. בואו נייצר אפשרות להתחלה מבטיחה לכל ילד ישראלי ולא משנה מאיפה הוא מגיע. בין אם מהעיר רהט או דימונה, משכונה ד' בבאר שבע, בן להורים קשיי יים מחיפה או ערבים מנצרת, בין אם מדובר בילדים למשפחות חד הוריות או למשפחה חרדית, לכל אחד מגיע התחלה מבטיחה.

מה עומד בבסיס התוכנית. כל הורה יחסוך לילדו, מיום הולדתו, סכום כסף מינימלי שיופקד בחשבון בנק מיוחד שיצבור ריבית ואשר ישוחרר רק לידי הילד/ה בהגיעם לגיל 18 או 21 לפי בחירתם. מקורותיו של החסכון גם הם ידועים. חלק מהם יבוא מתוך קצבת הילדים המשולמת לכל ילד על ידי הביטוח הלאומי וחלק מהם על ידי הפקדות אישיות שיוכלו להתבצע על ידי כל אחד, הורים, דודים, מכרים, אחים ואחיות וכמובן גם הילד עצמו.

ח"כ הרצוג, העלה את הרעיון, עמותת "ידיד", המסייעת לקידום צדק חברתי וכלכלי, הפכה אותו להצעת חוק שהונחה על ידי חבר הכנסת הרצוג על שולחן הכנסת. התמריץ הגדול – על כל הפקדה מתוך קצבת הילדים תשלים ממשלת ישראל סכום דומה ועל כל הפקדה נוספת תוסיף המדינה גם משלה עד לתקרה מסויימת שתיקבע בחוק.

מה יצא מזה. יצא שלזכותו של כל ילד בישראל, יעמדו בהגיעו לגיל 18 או 21,  כמה עשרות אלפי שקלים בעזרתם יוכל לתכנן את עתידו והם יוכלו לסייע לו בהיותם כלי משמעותי ומרכזי לעשות כן. כך, בדרך זו נייצר, כמדינה, מנגנון ארוך טווח, לסגירת פערים חברתיים, לסולדיריות חברתית, לחיבור בין אוכלוסיות ובעיקר, למתן הזדמנות שווה לכל אחד מאיתנו.

יהיו בוודאי מי שישאלו – אז למה לחסוך לכולם? למה לא רק לחלשים יותר? והתשובה פשוטה. כי כולנו יכולים להיות חלשים. כי אין לנו שום דרך לדעת מה ילד יום ולכן הביטחון הכלכלי בדמותו של חסכון לאומי לכל ילד הוא הכרחי. כדי שזה יקרה חייבים לבדוק אם הציבור יוכל לעמוד בפניה של תוכנית האומרת, בעיקר לאוכלוסיות מעוטות הכנסה "רגע, אל תשתמשו בכספי קצבת הילדים לצורכי מחייה. קחו חלק ממנו ותפקידו אותו לתקופה ארוכה בשביל הילדים שלכם. שיהיה להם ליום שבו ירצו לפרוש כנפיים ולהתחיל את חייהם העצמאיים כבוגרים". לצורך כך הלכנו כבר בשנת 2011 לבדוק כיצד מתייחסים הישראלים לחסכון ארוך טווח והאם הם מוכנים לחסוך לילדיהם.

גילינו שהישראלים לא חוסכים לילדיהם. למעלה ממחצית המשפחות בישראל (57%) טוענות כי הן לא חוסכות כלל לילדיהן. כך עולה מהסקר שנעשה, עבור עמותת "ידיד", על "ידיד" מכון המחקר, "מאגר מוחות", בהנהלת פרופ' יצחק כץ. עוד גילינו כי מהסקר עולה עוד כי כרבע (28%) מההורים חוסכים באופן קבוע לילדיהם ו-12% חוסכים באופן מזדמן לילדיהם. שיעור החיסכון הקבוע הגבוה ביותר נמצא במגזר הערבי (42%) והנמוך ביותר בקרב עולים חדשים (11%). גובה החיסכון הממוצע, בקרב החוסכים באופן קבוע בכל חודש, הוא 355 ₪ פר ילד. גובה החיסכון הגבוה ביותר נמצא במגזר היהודי הכללי (419 ₪) והנמוך ביותר בקרב המגזר הערבי (192 ₪).

אבל התשובות החשובות ביותר היו אלו לשאלות האם ההורים יסכימו לחסוך אם הממשלה תשתתף ותכפיל את החסכון. פה התשובות כבר היו אחרות לגמרי. ביקשנו לבדוק מה עמדתם של הורים לילדים לגבי תוכנית ממשלתית אשר תחייב כל משפחה לחסוך לילדיה וזאת באמצעות הורדה קבועה של אחוז מסויים מקצבת הילדים המשולמת על ידי הביטוח הלאומי. מהסקר עולה כי רוב גדול של ההורים (66%) מביעים עמדה חיובית כלפי הרעיון לפיו מהסכום שהם מקבלים כקצבת ילדים, המדינה תוריד ותפריש סכום קטן וקבוע שהם יקבעו אותו, לטובת חסכון לילדיהם, מיום הולדתם ועד גיל 18.

שיעור התמיכה הגבוה ביותר ברעיון נמצא במגזר היהודי הכללי (67%) ובמגזר הערבי (62%).

רוב מוחלט של ההורים (92%) תומך ברעיון, לפיו במסגרת תכנית החיסכון עבור הילדים הם יוכלו להגדיל את החיסכון בהפקדות שונות במשך השנה, כאשר עבור כל הפקדה כזו המדינה תוסיף סכום דומה. שיעור התמיכה ברעיון זה גבוה מאד בכל המגזרים.

יחד עם זאת, 61 אחוזים מהמתנגדים להצעה אמרו כי יסכימו לקבלה באם, לצד ההפרשה שלהם מקצבת הילדים, גם המדינה תיתן מענק מצידה ותכפיל את גובה החיסכון לכל ילד. השיעור הגבוה ביותר של התומכים בהצעת החיסכון המשותפת להורים ולמדינה, נמצא במגזר החרדי (74%) ובמגזר היהודי הכללי (66%).

רוב גדול של ההורים (71%) מעדיף כי במידה ויוחלט לבצע את החיסכון המוצע לילדים באמצעות הפרשה מקצבת ילדים, הכסף ינוהל בבנק בו יש להם חשבון. 16% מבעלי הדעה מעדיפים כי הכסף ינוהל באחד הבנקים עליו תחליט המדינה. העדיפות הבולטת בכל המגזרים לניהול כספי החיסכון לילדים היא בחשבון הבנק הקיים של הציבור.

ועכשיו מה. עכשיו שר האוצר צריך לחשוב מחוץ לקופסא. צריך להתחיל ולבצע את התוכנית שיכולה לעשות שינוי אמיתי במעמדן הכלכלי של מאות אלפי משפחות בישראל. אפשר לבנות אותה בצורות שונות אבל דבר אחד ברור. חייבים להתחיל לחסוך לעתיד.

רוצים לדעת עוד? הכנסו לקישור: http://www.yedid.org.il/?id=4529