תודה לשר האוצר ותזכורת למי שייכת הבכורה לתוכנית החסכון על חשבון קצבאות הילדים

"קיצוץ בקצבאות הילדים זה רע  – לפחות שיקחו את הכסף כהלוואה לחסכון לגיל 18". זו היתה הכותרת למכתב בהול שנשלח בחודש אפריל 2013 לשר הרווחה והשירותים החברתיים דאז, ח"כ מאיר כהן. "אנחנו מתנגדים לקיצוץ בקצבאות הילדים או לכל פגיעה במרכיבים האוניברסליים של תוכנית זו.  כך כתבו חברי הנהלת "ידיד" פרופ' גוני גל, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר בל גבריאל-פריד מבית הספר  לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, שרי רבקין, מנכלי"ת "ידיד" ורן מלמד סמנכ"ל הארגון.

"קצבאות הילדים הן אמצעי רב חשיבות למימוש מחוייבות המדינה לכל אזרחיה להשתתף בעלויות גידול ילדים והן גם אמצעי ראשון במעלה בהתמודדות עם עוני ופערים חברתיים. אך אם אכן ישקל קיצוץ בגובה קצבאות הילדים, אנחנו מציעים כי הדבר יתבצע בדרך של הלוואה. הכוונה למעין מלווה ביטחון, כזה שיוחזר לילדים בעוד 10 12 או שמונה עשרה שנים עם ריבית והצמדה כמו סוג של אגרות חוב",

לפי ההצעה "ההלוואה תינתן למדינה בדומה למתווה המוצע בהצעת החוק שהונחה לאחרונה מחדש על שולחן הכנסת ושעיקריה מוצגים להלן. בצורה שכזו גם אם יהיה קיצוץ הרי שהכסף ישאר בקופה. הוא לא ילך לאיבוד. הוא ימשיך וישמש כבטחון, כערבות עבור הנערים והנערות שכלכך זקוקים לנקודת זינוק עם הגיעם לבגרות."

עוד נכתב אז כי "ההצעה מבוססת על הצעת חוק "חסכון לאומי לכל ילד" שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת ה-18 ושוב ב- 19 יחד עם ח"כ יצחק הרצוג, לשעבר שר הרווחה והשירותים החברתיים. "מדובר בהצעת חוק עם עקרונות פשוטים", כתבו אז אנשי "ידיד".  לפי ההצעה "תונהג בישראל תוכנית חסכון חובה לכל ילד מיום היוולדו עד מלאת לו 18. כל הורה, כל משפחה תהייה חייבת להפריש אחוז מסויים, קטן, (אשר יקבע על ידה) מקצבת הילדים שהיא מקבלת מהמדינה, לטובת תוכנית חסכון סגורה שניתנת לפתיחה רק על ידי הילד או הילדה בהגיעם לגיל 18 או 21.

המדינה מצידה תכפיל את הסכומים ובנוסף תעניק מענקים נוספים (באופן פרוגרסיבי, בהתאם להכנסות המשפחה) עד סכום שנתי מסויים, עבור הפקדות נוספות שיבוצעו לתוכנית החסכון. המטרה הסופית הינה שכל ילד בישראל, יצא בגיל 18 עם מענק אשר יאפשר לו ללכת ללמוד באוניברסיטה, לרכוש מקצוע או לפתוח עסק ואפילו להשקיע את הכסף ברכישת דירה.

למי שתהה אם הציבור הישראלי בכלל מעוניין בתוכנית שכזו הכינו הכותבי את התשובה הבאה שגם היא הועברה במכתב לשר. "מסקר מקיף שבוצע עבורנו בשנת 2011 על ידי מכון המחקר מאגר מוחות בהנהלת פרופ' יצחק כץ", נכתב לשר הרווחה, עולה כי למרות שלמעלה ממחצית המשפחות בישראל (57%) טוענות כי הן לא חוסכות כלל לילדיהן חלק גדול מהאוכלוסייה הישראלית (66%), מביעים עמדה חיובית כלפי הרעיון ומוכנים בהחלט לוותר על חלק מקצבת הילדים שלהם לטובת חסכון לתקופה של 18-21 שנים עבור ילדיהם.  שיעור התמיכה הגבוה ביותר ברעיון נמצא במגזר היהודי הכללי (67%) ובמגזר הערבי (62%).

בישראל שוררת נטייה נפוצה מדי להתמקד בפתרונות לטווח קצר, אך דפוס חשיבה זה מסכן את עתיד ילדינו. חייבים לשנות פרספקטיבה, ולקדם מדיניות אשר תטיב עם הדור הבא. בסופו של דבר פתרונות לטווח ארוך יעילים יותר מבחינה כלכלית ומאפשרים תכנון טוב יותר. תוכנית חסכון לאומי-אישי לכל ילד מהווה דוגמא לתכנון לטווח ארוך. התכנית פועלת לצמצום הפערים בין קווי הזינוק של ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים על ידי הענקת בסיס פיננסי לילדי העתיד להתחלת חייהם. דווקא בתקופה של משבר כלכלי וצורך במהלכים קשים זהו הזמן לחשוב קדימה. לחשוב על התמונה הרחבה", כתבו  הנציגים הבכירים של "ידיד".

חוק "חסכון לכל ילד" שהוא חלק מתוכנית פותחים עתיד שהוצגה לראשונה על ידי ח"כ יצחק הרצוג, לשעבר שר הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת "ידיד" הונח גם על שולחן הכנסת ה-20. הצעת החוק והקמפיין הציבורי שהחל אז בארוע בבית השאנטי בתל אביב  והתרחב לכל הארץ ובמהלך השנים האחרונות נעשו נסיונות לקדמו תוך שהגורם המרכזי שהתנגד לכך היה משרד האוצר.

כמו כל שינוי שדורש את העיתוי המתאים והתנאים האופטימליים, למשל במקרה של חוק ארוחה חמה לתלמיד, הגיע זמנו גם של חוק חסכון לכל ילד, עכשיו אנחנו נמשיך לדחוף את החוק עד לאישורו והפעלתו בצורה הטובה ביותר.

ובכל זאת בקשה קטנה מהפקידים, מהעיתונאים, מכל מי שמציג את התוכנית- תזכרו את אלו שהגו אותה ופיתחו אותה לראשונה, ח"כ יצחק הרצוג ועמותת "ידיד".

ומי שרוצה לקרוא וללמוד עוד על התוכנית מוזמן להכנס לקישור: http://www.yedid.org.il/?id=4529