ההודעה לתקשורת שפורסמה במשותף על ידי יחידת לה"ב 433 בשיתוף עם רשות המיסים והביטוח הלאומי הודיעה בדרמטיות כי "הבוקר נעצרו לחקירה מספר חשודים בחשד להונאת הביטוח הלאומי וקבלת גמלאות במרמה. בהמשך הידיעה תוארו ה"מאעכרים" כמי שהצליחו במשך תקופה ארוכה להשיג לתושבי הנגב, בדואים, ככל הנראה. עשרות אזרחים ישראלים נחשדים, כמתואר בידיעה, כמי שהונו את המוסד לביטוח לאומי ובמשך תקופה ארוכה זכו לקבל קצבאות קיום ואחרות מן המוסד תוך שהם שודדים את הקופה הציבורית.
קריאת הידיעה הזכירה לי פרסום שנתקלתי בו לפני מספר שנים באחד מן העיתונים הגדולים בארץ. "כמעט 100 אחוז מהנחקרים על ידי הביטוח הלאומי בדרום התגלו כמי שהונו את המוסד וקיבלו קצבאות שלא כדין", נכתב שם. אח"כ בתוך הטקסט התברר שמדובר בכ- 70 נבדקים אשר אל כולם הגיעו חוקרי הביטוח הלאומי כתוצאה מהלשנות או מידע שהגיע ליחידת החקירות במוסד.
נשאלת השאלה האם מדובר בתופעה נפוצה המציגה אחוזים גבוהים ביותר מתוך מקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי שהם פשוט, איך להגיד, רמאים, או שאולי מדובר בהיקפים לא גדולים מאד, ביחס לסך הקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי לזכאים באמת.
אין חולק על כך שתמיד, בכל מקום, בכל מערכת, יהיו מי שינסו לקבל כספים במירמה. בביטוח הלאומי, במס הכנסה, בבנקים ובחברות הביטוח, בכל מקום. הנקודה החשובה באמת היא מה היקף התופעה. האם מדובר על אחוזים בודדים, 5-10 לערך או שמדובר בסכומים הרבה יותר גדולים. ניתוח של תוצאות החקירות שנעשות בשנים האחרונות על ידי גופים שונים וביניהם רשויות מקומיות, משרד הבינוי, המוסד לביטוח לאומי ואחרים מציג תמונה שונה.
כך למשל חשפנו בעמותת "ידיד" לפני מספר שנים כי משרד השיכון משלם כ- 6 מליון ₪ בשנה לחוקרים פרטיים אך "החיסכון" הכספי משלילת הזכאות מגיע לכ-3 מליון ₪ בלבד". אך לא רק במשרד הבינוי אנו עוסקים. גם בביטוח הלאומי אנחנו שומעים, לעיתים, ובעיתוי מתוזמן בדרך כלל, על חקירות מוצלחות של היחידה הבודקת את ההורות העצמאיות (אמהות חד הוריות) ואשר פועלות כדי לשלול מהן את קצבת הבטחת ההכנסה שלהן בטענה כי בביתן מתגורר גבר. בחלק לא מבוטל של המקרים מדובר בהחלטות אשר נהפכות לאחר ערעור.
במקרים אחרים מדובר בטעויות מביכות ובעיתיות כמו למשל, מקרה שבו אנחנו עוסקים לאחרונה במסגרתו החליט המוסד לביטוח לאומי, בעקבות חקירה שקיים, לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה מאם יחידנית אשר בשל מצוקה כלכלית וחוסר יכולת לעמוד בתשלומי שכר הדירה גרה בשותפות עם גבר. "אם את מתגוררת עם גבר הרי שאת מנהלת איתו משק בית משותף", קבע דו"ח החוקר מבלי לקבל או אפילו לתעד את טענותיה של האם היחידנית בדבר היותה לסבית והיות השותף לדירה הומוסקסואל כך שמשק בית משותף הם בהחלט לא מנהלים.
הבעייה היא הפיכת המקרים הבודדים לתופעה רחבה אשר ממנה סבור הציבור כי רוב מבקשי הקצבאות מן הביטוח הלאומי, ובעיקר אלו המתגוררים ביישובי הפזורה הבדואית או בקרב המעוטים בישראל, פועלים ימים ולילה בכוונת רמיה ובנסיון להוציא, שלא כדין כספים מן המדינה. התמונה האמיתית, לשמחתי, שונה לחלוטין. זהו המיעוט שבמיעוט.