חוק נתוני אשראי, אולי אחד החוקים הכלכליים החשובים ביותר עומד לצאת לדרך. לא מדובר בעוד סתם חוק. זוהי גולת הכותרת של רפורמת הבנקאות של שר האוצר משה כחלון. השני מבין שלושה חוקים שהראשון שבהם (חוק נאווי – החוק המאפשר לחברות ציבוריות לקחת את הכסף שלנו ולמכור לנו אותו ביוקר) כבר עבר את משוכת חברי הכנסת.
חוק נתוני אשראי, בגלגולו הנוכחי מבוסס על הרצון לפתוח את שוק האשראי לתחרות. הרציונאל, יותר שחקנים משמעותו תחרות על גובה האשראי. האמנם? האם באמת הוספתם של שחקנים תביא בהכרח להוזלת מחיר האשראי? האם מה שקרה בתחילת הרפורמה בענף הסלולר יכול להתרחש בתחום האשראי הצרכני המיועד בעיקר למשקי בית?
הצלחת הרפורמה תלוייה במספר לא קטן של גורמים אך אחד מהם הינו מרכזי וקריטי – מידת המצאותם של נתונים חיוביים היכולים באמת ובתמים להשפיע על דירוג האשראי של אזרחי ישראל. הצוללים בין סעיפי החוק הנמצא היום בדיונים בועדת הכלכלה של הכנסת מוזמנים להגיע לפרק ו' שלו העוסק במקורם של הנתונים עליהם יתבססו דוחות האשראי שיקבעו את גורלנו לשבט או לחסד נותני האשראי החדשים והותיקים. נכון להיום, וזו הבעייה הגדולה ביותר רשימת הגופים האמורים לספק את הנתונים הינה מצומצמת ביותר.
השאלה האם הרחבת הרשימה, היא פגיעה אנושה בפרטיות או שאולי מדובר בדרך היחידה בה ניתן יהיה באמת לייצר תחרות בגובה הריבית שיעניקו נותני האשראי החוץ בנקאיים בינם לבין עצמם ומול המערכת הבנקאית, היא השאלה החשובה ביותר העומדת בבסיס הדיונים על החוק.
ברור הוא כי מאגר המידע ההולך לקום בבנק ישראל ממנו יוכלו לשכות האשראי וגופים נוספים למשוך נתונים כלכליים על אזרחים המבקשים לקבל אשראי, חייב להיות מאובטח ושמור היטב. אך מול הצורך בשמירה על זכות הפרטיות אנו עומדים היום בפני רשימה סגורה ומצומצמת למדי של גופים ממשלתיים וחצי ציבוריים ביניהם רשות האכיפה והגבייה ולשכות ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, בנק ישראל, תאגידים בנקאיים, חברות המנפיקות כרטיסי אשראי וחברות תשתית ציבורית (חשמל ומים). זהו – ומה לגבי כל השאר? לגביהם תשובת האוצר כפי שמובאת בטיוטת החוק פשוטה למדי: הדדיות היא מילת המפתח, מי שירצה נתונים יצטרך גם למסור נתונים. וזהו. גם השר הממונה, אם ירצה, יוכל להוסיף גופים לרשימה, אם ירצה.
מדובר בכשל מהותי בהצעת החוק. אם רוצים חוק נתוני אשראי הכולל נתונים חיוביים אודות האוכלוסייה בישראל חייבים להרחיב את רשימת הגופים החייבת במתן המידע מחד ולהקטין את משך הזמן בו נמצאים נתונים שליליים במאגר המידע בבנק ישראל וכן להטיל סנקציות פליליות וכספיות גבוהות במיוחד על לשכות האשראי ומוסרי האשראי בכל פעם שתחת ידיהם יצא דו"ח ובו נתונים שגויים.
כך למשל מנסה משרד האוצר להשליך את יהבו על נתוני צרכני חברת החשמל כעל נתונים חיוביים שיסייעו בידי כלל האוכלוסייה לשפר את דירוג האשראי הצפוי להם. אך דווקא נתונים אלה עלולים לפגוע יותר מכל באוכלוסייה מעוטת ההכנסה והמודרת פיננסית. חשבונות החשמל של רבים מהמשפחות רשומים עדיין על שמות בעלי הבתים המשכירים להם את דירותיהם, לחלקם מותקן מונה של תשלום מראש שאת נתוניו ממילא לא ניתן לשייך לאדם זה או אחר.
התשובה חד משמעית: אם רוצים שהחוק יצליח חייבים להרחיב את רשימת המדווחים על הנתונים החיוביים שברשותם.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 