לכבוד שבת – הנשיא רבלין: זו הפגנה של בעד לא נגד.

נדמה היה כאילו סתם עוד הפגנה של פורום תג מאיר נגד החשכה ההולכת ומתפשטת על כולנו. כמה עשרות ישראלים שאכפת להם מהחיים במדינת ישראל הגיעו בצהריים למפגן של תמיכה בנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ליד בית הנשיא בירושלים. היתה שם תמונה מייצגת של החברה הישראלית כולם. הם באו כדי לתמוך, שוב, בנשיא מדינת ישראל. להגיד לו שהעם איתו. שהציבור הגדול תומך בו ומאמין בצדקת הדרך אותה הוא מוביל, דרך של פייסנות, של חוסר התלהמות, של לחימה בלתי פוסקת בגזענות.

זה לא היה מפגן רב משתתפים. המבנה היה ידוע וקבוע, קצת שירים לשבת, קצת נאומים של פעילים ותיקים וזהו. היה די ברור שלא מצפים שהנשיא יגיע. אבל הוא הפתיע את כולם. כחצי שעה לאחר תחילת מפגן התמיכה התייצבו לצד כוחות המשטרה ומג"ב שאיבטחו את המתחם גם אנשי האבטחה של הנשיא. בעודי עומד קרוב אליהם יכולתי לשמוע אותם מתאמים את הגעתו של רבלין למקום. בשקט, בלי רוח וצלצולים. "הוא יגיע עוד כמה דקות ויפרוק כאן", אמר האחראי.

ואכן כן היה, בלי סירנות ואורות מיותרים גלשו להן בשקט מכוניות פמלית הנשיא, רבלין יצא מהרכב בלבוש של יום שישי בצהריים – קניות אולי? וניגש אל הקהל שמחא לו כפיים בהתלהבות. הוא עבר מאחד לשני, חיבק ולחץ יד, קיבל בשימחה זר של נענע כמסר של ריח נקי וצלול ורק בקשה אחת היתה לו עליה חזר מספר רב של פעמים. "זו הפגנה של בעד לא נגד", ביקש.  והקהל הקטן הריע.

רבלין עבר בין הקהל ולאחר מספר דקות חצה את הכביש והמשיך ברגל לבית הנשיא.

זה הנשיא שלי. זה האיש שכל הפוליטיקאים, כולם, חייבים לקחת ממנו דוגמא. ללמוד איך אפשר לחבר במקום להפריד, ללמוד כיצד ניתן ליצור הבנה והסכמה במקום לחרחר מריבות ושינאה.

רובי רבלין, הנשיא שלי.