בחודשים האחרונים מתכנסת ועדת הכלכלה של הכנסת לדיונים עמוקים ורציניים בהצעת חוק נתוני אשראי – אחד החוקים החשובים המחוקקים בימים האלה על ידי הכנסת. חוק שהוא נדבך משמעותי ביותר במסגרת רפורמת האשראי של שר האוצר, חוק שהשפעתו על הציבור הישראלי אדירה באשר הוא יקבע את גורלם הכלכלי של מליוני ישראלים. החוק הינו חוק מורכב ביותר, את החקיקה מוביל ברגישות ובנחישות יו"ר ועדת הכלכלה יחד עם מספר מצומצם מאד של חברי כנסת שמקפידים לשמור על האזרח. הצרכן, משק הבית והעסק הזעיר. הדיונים ארוכים ומסובכים. כל אות. כל מילה. כל משפט, עומדים לדיון. למחשבה. לויכוח.
אחד הנושאים המרכזיים הוא מי יפעיל את המאגר ובאיזה צורה. האם הפיקוח יהיה אך ורק בידי בנק ישראל או אולי צריך לצרף לממונה על המאגר גם ממונה צרכני. אולי גם ממונה טכנולוגי. רק בשבוע שעבר הצלחנו, קבוצה לא גדולה של נציגי ארגונים אזרחיים וחברתיים להכניס משתנה חדש לחוק. הגנה צרכנית קוראים לו והוא יבוא לידי ביטוי בצורה בולטת בהמשך עבודת החקיקה.
והנה אל מול אלה מסתבר שמאחורי הקלעים מתרחשים דברים אחרים לגמרי. בנק ישראל, הנאבק על מעמדו המקצועי והדורש בכל תוקף כי מאגר נתוני האשראי החדש ינוהל על ידו, כבר פועל דה פקטו כדי להקים את המאגר. קול קורא (http://www.boi.org.il/he/Procurement/Pages/CreditRegister.aspx ) להקמת המאגר מבחינה מקצועית וטכנולוגית כבר מפורסם מזה מספר ימים באתר הבנק. (אגב, תנסו למצוא את המידע באתר הבנק בערבית – זה מה שתקבלו אם תנסו למצוא משהו בשפה הערבית ttp://www.boi.org.il/error.aspx וכן. מנכ"ל בנק ישראל הבטיח לפני שבוע לטפל בנושא ולהעביר לוח זמנים לטיפול).
אבל כאן לא נפסקת הפעילות האינטנסיבית של בנק ישראל. מבחינתו הבנקים המסחריים צריכים להתחיל לאסוף את המידע על האזרחים לא מיום תחילת הפעלתו של מאגר הנתונים בפועל אלא ברגע אישור החוק בכנסת. המשמעות, במשך שנתיים לפחות יאספו הבנקים נתונים על לקוחותיהם על לווים ועל ערבים כאחד. על מבקשי אשראי ועל מקבליו. התקנות כבר בהכנה. בבנק ישראל טוענים שבתאום עם משרד האוצר, המועצה הכלכלית במשרד רוה"מ ומשרד המשפטים – האמנם?
האמנם כבר הכל סגור וחתום ומתבצע מאחורי גבם של המחוקקים? מאחורי גבו של הציבור הישראלי? והשקיפות היכן היא. האם בנק ישראל כבר קיבל מנדט לפעול? מאיזה תקציב.
ולמה אני מספר לכם את כל זה. לא רק בגלל שמתברר שבנק ישראל חושב שהוא טריטוריה עצמאית אלא גם בגלל התקנות שהוא מכין כרגע ושבכוונתו להביא בסופו של דבר אל חברי הכנסת. תקנה אחת שתגדיר מחדש את המושג לווה – כן כן. בקרוב גם הערבים להלוואת ולנטילת אשראי יוגדרו כלווה לכל דבר. המשמעות היא שבמקרה והלווה הראשי לא יצליח לעמוד, באופן זמני או מתמשך בהחזר ההלוואה שלו הרי שדרוג האשראי של הערב ללקיחת ההלוואה יפגע כמעט באופן מיידי וזאת אפילו אם נותן האשראי כלל לא פנה אליו בדרישה שישלם את החוב במקום הלווה המרכזי. תגידו לי אתם. מי יסכים לערוב ללקיחת הלוואה או כל סוג אחר של אשראי בידיעה כי דירוג האשראי האישי שלו עלול להפגע מבלי שתהייה לו כל יכולת להתנגד.
בנוסף לתקנה זו שבנק ישראל מקווה להשית על הבנקים כחלק מאיסוף המידע המוקדם על הלקוחות קיימת סדרה ארוכה של תקנות נוספות, חלקן נובע מסעיפי החוק שכזכור לכם – טרם חוקק וכלל לא ברור אם תקנות או סעיפים אלה יאושרו. אלא. אלא אם הכל בלוף.
אלא אם הכל כבר סגור ומדובר בהצגה אחת גדולה. האמנם?
בשורה התחתונה דבר אחד ברור – ועדת הכלכלה חייבת לבדוק מחדש ובשבע עיניים את ההחלטה לאפשר לבנק ישראל לנהל את מאגר נתוני האשראי במסגרת החוק החדש וזאת בנוסף כמובן להקמתה של מערכת מפורטת ומושקעת של הגנה צרכנית.
לקראת הדיון שיתקיים מחר, יום שני, בועדת הכלכלה, אני קורא לחברי הועדה לדרוש הסברים מהגופים הרלוונטים ובראשם בנק ישראל. טובת הציבור הישראלי דורשת זאת.