לדירקטורים בחברת חשמל יש פנסיה יפה. את עובדי דור א' הם שולחים הביתה עם פיצויים גדולים. אבל את האחרים הם סתם זורקים,  לחיים של מצוקה ועוני

מה קורה להם לחברי הדירקטוריון של חברת חשמל שהם מוכנים לזרוק עובדים מסורים שהגיעו לגיל פרישה אך לא הספיקו לצבור מספיק זכויות לפנסיה, אל זרועות העוני והמצוקה.

את השאלה הזו אני מפנה אל יו"ר חברת חשמל, האלוף יפתח רון טל המקבל פנסיה יפה מהצבא ובמקביל גם שכר גבוה ומכובד מחברת החשמל. אל חברת הדירקטוריון יפה ויגודצקי המקבלת פנסיה ממשרד החינוך ובמקביל גמול דירקטורים בחברת חשמל ובחברות ממשלתיות וציבוריות נוספות, אל פרופ' יהודה אדלר, מנהל המשאב האנושי בבי"ח שיבא וסגן דיקאן  במרכז האקדמי באור יהודה ומשאר חברי הדירקטוריון המקבלים גמולים משתלמים במיוחד.

הסיפור המקומם של היום הוא סיפורו של מהנדס בחברת חשמל. איש גאה שעובר השפלה נוראית במקום שהיה לו כמו בית מאז עלה לישראל.הוא עלה מחבר המדינות לפני כחמש עשרה שנה ונקלט לעבודה בחברת החשמל כשהיה בן 55. מתגורר יחד עם אישתו שעבדה במערכת החינוך ולאחר שפרשה מקבלת גמלה מאד קטנה. ואימו בת התשעים הנמצאת במצב סיעודי.  לזוג בת מוכשרת בת 23 שלומדת באוניברסיטת ת"א מדעי המחשב.

מאז החל לעבוד הוא זכה וזוכה להערכה מרובה מצד כל הגורמים שעובדים איתו. ממנהליו הישירים, ממנהל המחוז. מכלל הגורמים בחברה. לפני שנתיים, בהגיעו לגיל 67 הוא התבקש לפרוש לגמלאות.  העובד המסור הזה ביקש ממנהליו להמשיך ולעבוד. "כוחי עדיין במותני, הוא אמר להם, אבל מעבר לכך. כיון שהתחלתי את עבודתי אצלכם בגיל מאוחר אין לי מספיק שנים כדי לזכות בתשלומי פנסיה שיאפשרו לי להתקיים בכבוד.

הפנייה הראשונה שעשה לדירקטוריון חברת החשמל נענתה בחיוב. לפנים משורת הדין, אושרה לו הארכת חוזה לשנה נוספת. בשנתיים האחרונות בסיוע עמותת ידיד הוא קבל הארכה נוספת של חוזה העבודה לשנה נוספת בכל פעם אך השנה התקבלה בקשתו בשלילה. ב- 31 לינואר אתה פורש ויוצא לפנסיה אמרו לו.

בשבועות האחרונים נעשים מאמצים כבירים להשאיר אותו בתפקידו. מכתבים של המלצות הועברו לבכירי החברה. אבל חברת החשמל כמו חברות אחרות לא רואה את העובדים המסורים שלה ממטר. התשובה שהתקבלה בסוף השבוע אמרה בלקוניות "בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה, לא ניתן להאריך את תקופת העסקתו בחברת חשמל מעבר לגיל 70". אמירה אומללה ומיותרת שגם אם התקבלה כחלק מהמדיניות של רשות החברות הממשלתיוטת הרי שמדובר במדיניות מפלה ופוגענית. יש מספיק גנרלים ומנהלים בכירים שעובדים גם אחרי גיל שבעים. כאלה שאם הם נאלצים לפרוש הם מקבלים עבודות נוספות בצורה של בוררות, גישור ותיווכים מסוגים שונים. אבל מה עם אלו שלא יכולים להנות מהקומבינות הללו? שאין להם פנסיה כפולה?

האיש שלנו  נחוש להמשיך לעבוד כיון שאם יפרוש לפנסיה היום יהיה לו וותק  המחושב לצרכי פנסיה וגמלה שיספיק לסכום של פחות מאלפיים שקל לחודש. כל משפחתו, תלויה בהכנסה שלו וברור שללא השכר מעבודה, הם יהפכו ממשפחה יוצרת המפרנסת את עצמה בכבוד למשפחה ענייה. לתהום של חוסר כלכלי שאף אחד מבחירי חברת חשמל היה בו מעולם.

את האבסורד הזה חייבים לסיים. חייבים להשאיר אותו בעבודה.

חייבים לזכור – המעסיק לא חייב להוציא אתכם לפנסיה. הוא גם מחוייב לשקול בצורה משמעותית את השארתך בתפקיד אם אכן משוכנע שאתה מבצע את עבודתך כראוי ותורם למערכת.