מיומנו של איש שמן – כשלהציק לאנשים שמנים יהפוך ללשון הרע

אין אבסורד יותר גדול מהעובדה שכדי למנוע פגיעה מאנשים רק בגלל גודל הגוף שלהם צריך חקיקה מתאימה אך ככל שמתגברת ואף מתחזקת תרבות הטוקבקים הפוגעניים הנכתבים מתוך רשעות גרידא, מתוך הרצון להעליב ולפגוע באדם רק בשל מראהו וגודל גופו אין שום דרך אחרת מלבד לנסות למנוע פגיעה באנשים שמנים בחקיקה. מן סתירה שכזו.

זו בטוח לא הדרך הכי נכונה, היא בטח לא זו שתזכה לאהדה הציבורית הגדולה ביותר אבל אין ברירה. חייבים. אז כבר שנתיים ויותר שחברת הכנסת תמר זנדברג ואני עובדים על סדרת חוקים בנסיון לתקן את הדברים. שתי הצעות חוק מרכזיות אשר הונחו לאחרונה על שולחן הכנסת.

הראשונה, תיקון לחוק לשון הרע, שאותו מובילות חברות הכנסת יפעת שאשא-ביטון ותמר זנדברג, הקובע במפורש כי אסור לפגוע באדם לא רק בשל מוגבלות ממנה הוא סובל אלא גם בשל משקלו. בדברי ההסבר להצעת החוק כתבנו כי כבודו של אדם הוא אחת הזכויות המוגנות בחקיקה הישראלית באופן נרחב. בשל כך אוסרת החקיקה הפליה ולשון הרע מטעמים שונים ומגוונים, הנוגעים לנסיבות אישיות ומשפחתיות, לגורמים שבשליטת האדם או שאינם בשליטתו.

עוד כתבנו כי ביזוי והשפלת אדם בשל השמנה (אשר לרוב מתבטאת בהפליה בשל השמנת יתר), היא תופעה פסולה, שבמסגרתה נתפס האדם בעל המשקל העודף כבעל תכונות שליליות נוספות, כגון עצלות, היעדר שליטה עצמית או היעדר כוח רצון. התפיסה הסטראוטיפית של כבדי משקל משתקפת גם בתרבות הפופולרית, כאשר ה"שמנים" בסרטים או בתכניות טלוויזיה הם הנלעגים וחסרי המזל. תופעה זו מובילה לפגיעה קשה באנשים כבדי משקל, בקבלה או בקידום בעבודה, בכניסה למקומות ציבוריים וכן להשמתם ללעג כדבר שבשגרה.

הצעת החוק השנייה שגם היא הונחה לאחרונה מובלת  על ידי ח"כ מכלוף מיקי זוהר ותמר זנדברג והיא בעצם הוספת תיקונים במספר חוקים, חוק איסור אפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואפילו חוק שירות התעסוקה, במקרה הזה הצעת החוק מבקשת להתמודד עם התופעה שלעיל, באמצעות הגנה על כבדי משקל במקומות שבהם החקיקה מגנה על אוכלוסיות אחרות שנתפסו כזקוקות להגנה מטעמים דומים.

יש אנשים שלא מפריע להם להיות שמנים. יש כאלה שאפילו אוהבים את זה. יש אנשים שאוהבים אנשים שמנים. ויש כאלה שלא ממש. כך או כך, הצקה, הטרדה ובוודאי אפליה, אינם מסוג הדברים שיכולים להיות מקובלים בחברה שלנו.

ובזה אנחנו נלחם. עד שנשנה.