ככל הנראה היה זה החבר לשעבר שחוסל בשבוע שעבר על ידי קצין משטרה בכיר במבצע שברור היום שהיה ספין מארץ הספינים בנסיון המשטרתי לכסות על מחדליה שהביאו לתוצאה הטרגית ולמותם של שני ישראלים טובים שלא עשו רע לאיש.
לפני עשרים שנה לערך, כתבנו, עו"ד אירית רוזנבלום, אז היועצת המשפטית של ויצו ואנוכי הצעת חוק בשם "שיפוט מהיר לעברייני אלימות במשפחה". שני עקרונות מרכזיים עמדו בבסיס הצעת החוק. חשבנו שאין שום סיבה שבעולם שאישה המאויימת על ידי בן זוגה, בעלה, חברה בעבר או כל גורם אחר המקורב אליה, תאלץ לברוח למקלט לנשים מוכות כדי להסתתר מהפחד פן תרצח, בריחה שתרסק באחת את חייה וחיי ילדיה, את מרקם החיים שבנו לעצמם. כתבנו אז כי במקרה שכזה חובה על משטרת ישראל לעצור את הגבר נגדו הוגשה התלונה ולהחזיקו במעצר מספר ימים שבמהלכם, במהירות הבזק, יוגש נגדו כתב אישום.
כך ניסינו, בהצעת החוק להשיג שתי מטרות חשובות ביותר. האחת לשנות את התפישה השלטת ולפיה במאבק משפחתי האישה מוותרת על זכויותיה, בורחת מביתה באישון לילה והולכת להסתתר במרכז חירום או מקלט, זאת מבלי לפגוע כמובן, בפעילות המצויינת והנדרשת של המקלטים ומרכזי הסיוע השונים. מטרה זו יכולה להיות מושגת רק בדרך אחת – לגרום למשטרה לפעול במהירות ובנחישות ותוך מתן עדיפות גדולה למניעת פשע על רקע של אלימות בתוך המשפחה כדי לאתר את הגבר המסוכן ולעצור אותו. שהוא ישב במעצר במקום אישתו או חברתו.
המטרה השנייה להכות בברזל בעודו חם. לא להמתין חודשים ארוכים לדיונים בבית המשפט שבמהלכם האישה ממשיכה להיות מאויימת, ממשיכה להסתכל מעבר לכתפיה ולחשוש מאיפה תבוא המכה. שיפוט מהיר כמו לעברייני רכב. מעצר, משפט גזר דין. במהירות, כדי שגברים אלימים יחשבו פעמיים לפני שהם מנסים להשתמש בשריריהם במקום בשכלם נגד מי שהחליטו שלא מתאים להן יותר להיות בחברתם.
החוק הצליח להגיע למשוכת הקריאה הראשונה ואז נקבר. היו סיבות רבות לכך, כמדומני גם חלק מארגוני הנשים לא אהבו אותו, אני מודה שלא ממש ניסיתי להבין מדוע הם התנגדו, לא קלטתי שהפוליטיקה והכסף משחקים גם כאן. ניחא. החיים המשיכו עד שהגיע קצין המשטרה הבכיר וכהמשך לספין המשטרתי בסגנון הארי המזוהם הכריז בלי למצמץ ובלי להתבייש כי הוא מציע כי במקרים מסויימים של איומים על חיי נשים הן תושמנה במעצר הגנתי. אין חוצפה גדולה יותר מההצעה הזו וטוב היה שלא היתה נאמרת.
אם משטרת ישראל היתה עושה את עבודתה כראוי יש סיכוי שאנסטסיה ובן זוגה לא היו נרצחים. אם משטרת ישראל רוצה לשמור על נשים שחבריהם או בני זוגם לשעבר מאיימים על חייהם, שתצמיד להם שמירה צמודה ובמקביל תעשה את עבודתה כנדרש. לפחות בשמירה שכזו האישה המאויימת לא צריכה להשאר כלואה מאחורי חומות גבוהות של מקלטים או חס וחלילה חדרי מעצר או דירות משטרתיות המרחיקות אותה באחת מחיי היום יום שלה, גורמות במקרים רבים לאובדן מקום העבודה והפרנסה שלה וזורעות פחד וחרדה בקרב הילדים שלה.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 