לקשור חולי נפש ליותר מזמן קצר זה לא אנושי ולא מוסרי, להכניס חולים לחדר בידוד לתקופה של חודשים ושנים זה פשע האם יש דרך אחרת? מסתבר שכן. הסיפור הבא מכעיס מאד. לא בגלל שמתברר שבעלי קשרים יכולים לדאוג לטיפול ושמירה צמודים במימון המדינה על בני משפחותיהם אלא בגלל שמול השמירה הזו יש עשרות ואולי יותר, חולי נפש הנמקים במחלקות סגורות בבתי חולים לחולי נפש או מחלקות בבתי חולים ציבוריים אחרים ואשר לגביהם המערכת אומרת כי או שהם לא חולים קשים מספיק או שפשוט אין לה כסף לטפל בהם בטיפול שהוא הרבה פחות פוגעני ומשפיל.

אני מודה שיש לי חולשה למכרזים ממשלתיים ובעיקר לכאלה שמקבלים פטור מהחשבת הכללית באוצר. כך הגעתי בלילה אחד לפני כמעט שלוש שנים לבקשה לפטור ממכרז שהגיש משרד הבריאות בבקשה לאשר המשך פטור בהיקף של כמעט מליון ש"ח כדי לממן שמירה צמודה של 24 שעות ביממה לנער שאושפז החל משנת 2010 במחלקה סגורה בבית החולים איתנים כשהוא סובל ממחלת נפש קשה כשחלק מהתופעות שלה הן נסיון בלתי נפסק לפגיעה עצמית, בליעה של חפצים חדים ונסיון לחתוך את חלקי גופו (כך נכתב בגוף הבקשה לועדת הפטור).

על פי הבקשה עולה שבמהלך השנים "רכשו אנשי הצוות מחברת ORS  מיומנויות להתמודד עם התנהגותו של הנער למדו להפחית את האלימות שלו, למדו סימנים המעידים על נסיון לפגיעה עצמית ועוד. שמירה על הרצף הטיפולי מאד חשובה בעבודה עם מטופלים מסוג זה והכנסת עובדים חדשים עלולה לגרום להעצמה בהתנהגותו המסוכנת".

שני דברים עלו במוחי כשקראתי את הבקשה. האחד האם מהסכום הגדול הזה מקבלים אנשי הצוות שכר ראוי. השני, חשוב עוד יותר היה לבדוק האם מדובר בנוהל מסודר של משרד הבריאות לו זכאים חולים קשים על פי קריטריונים מוגדרים מראש או שאולי מדובר בסוג של פרוטקציה, במהלך לא ממש תקין שבו מעניקים טיפול ייחודי ויוצא מהכלל לחולה רק בגלל שם משפחתו וקרבתו המשפחתית. בגלל רשלנות של אנשי משרד הבריאות הגיעו המסמכים כשהם חושפים את שמו של הנער. בדיקה מהירה הראתה כי יש לו, ככל הנראה, קרבת משפחה לאחד מאנשי העסקים החזקים במשק הישראלי.

התחלתי לבדוק. תגובה ראשונה שהתקבלה ממשרד הבריאות נגעה לשאלה מדוע גדל הסכום המשולם לחברה המטפלת בכ- 200 אלף ש"ח במשך שנה. התשובה המהירה הסבירה כי הוחלט להגדיל את מספר המטפלים/שומרים הצמודים ולכן העלות הכספית גבוהה יותר. על השאלות האם יש נוהל מסודר בנושא, האם הוא מפורסם בקרב הרופאים הרלוונטים ומנהלי בתי החולים לחולי נפש והאם ניתן לקבל מידע על עוד כמה חולים כאלה אושפזו בשנים האחרונות וקיבלו שמירה צמודה 24 שעות ביממה סירב משרד הבריאות לענות.

כיון שהעבודה השוטפת שלי גזלה זמן רב והפסקתי לעקוב אחרי הסיפור. עד לחודש מאי השנה. באחד הערבים שוב קפצה לנגד בקשה לפטור באותו נושא בדיוק. הפעם החליטו במשרד הבריאות להחליף את הספק. במקום חברת ORS שאנשיה כבר היו מיומנים במיוחד, החליטו שם במשרד להתקשר עם ספק חדש, חברת מיטב סיעוד. העלות הפעם נמוכה יותר רק כ- 800 אלף ש"ח. ככל הנראה הפחיתו את מספר המטפלים או שהגיעו למסקנה שלמרות שמדובר ב"מטופל הכי קשה בארץ" אפשר להפחית את מספר השומרים או שפשוט מצאו חברה שמוכנה לקבל פחות כסף.

כך או כך דבר אחד ברור. יש חולה אחד בארץ שכבר מספר שנים מטופל באחד מבתי החולים המרכזיים לחולי נפש כשהוא נשמר במשך 24 שעות ביממה על ידי מטפלים/מאבטחים צמודים בעלות של מליון ש"ח לשנה. האם יש נוהל ברור לקבלת השמירה הצמודה? האם אפשר להעמיד תקציבים דומים כדי שחולים כמו נועה או דניאל, שרק לאחרונה נחשף סיפורם המזעזע בקול ישראל ובישראל היום, יוכלו לקבל טיפול אנושי יותר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s