אני יודע שהכותרת נשמעת מופרכת אבל תחשבו על זה כמה רגעים. שוק השכירות בישראל רותח מאז 2008. בעלי הבתים מעלים את שכר הדירה רק בגלל שהם יודעים שהם יכולים. הם יודעים שהמילים היצע וביקוש מהלכות קסמים על כל סטודנט, זוג צעיר, או משפחה שאין באפשרותה לרכוש לעצמה בית, שיודעים שברגע ויתחילו להתמקח וינסו להוריד את המחיר ששלף מהשרוול בעל הבית, הם לא יוכלו לשכור את הדירה. למה? כי סולידריות חברתית אצלינו לא באמת קיימת.
תארו לכם אלפי ועשרות אלפי שוכרי דירות שקובעים את מחיר ההשכרה במקומות שונים בארץ. תארו לכם התארגנות של שוכרי דירות שממפים את השכונות והערים השונות, את גודלי הדירות והרמה שלהן וקובעים מחירון מקסימום לכל איזור, מחירון "יצחק לוי" של השוכרים. מחירון שיהפוך לתנ"ך של משכירי הדירות ומי שיקבע בו את המחירים יהיו השוכרים. לא המשכירים, לא השמאים או בעלי מקצוע אחרים. השוכרים.
אם נתחיל להבין כי סולידריות חברתית היא דבר שיכול לעזור לנו, לכולנו, נוכל גם לשנות את משוואת ההיצע והביקוש למשוואה של ביקוש והיצע. תארו לכם שבעלי בתים לא יקבלו את שכר הדירה שהם מבקשים פשוט כי "מחירון שוכרי הדירות" קובע מחיר נמוך יותר לדירה. כמה זמן אתם חושבים שהם יצליחו להחזיק מעמד כאשר הדירות שרכשו יעמדו ריקות. בסוף הם יצטרכו לשלם את הארנונה עליהן, הם יצטרכו להמשיך ולשלם את הוצאות ועד הבית ואת התחזוקה השוטפת ואולי אפילו ישלמו קנס אם הדירה תוגדר כדירת רפאים. כך אפשר יהיה להוריד את המחירים המטורפים של שכר הדירה.
למקום הזה בדיוק נכנס המס שמתכנן שר האוצר על דירה שלישית של משקיעים. ובואו בבקשה נעשה הבחנה בין הורים שקונים לילדיהם דירות – אם החשש הוא שיהיו הורים שיעבירו את הדירות לילדיהם – אחלה. לילדים יהיה בית. כולנו רוצים את זה לא? אם החשש הוא שהמשקיעים הגדולים, כי הרי עליהם אנחנו בעצם מדברים, ינסו להעמיס את המס שידרשו לשלם על השוכרים שלהם. ובכן. זו בדיוק ההזדמנות שלנו. להגיד להם לא.
המס על דירה שלישית הוא מס צודק קודם כל כי הוא לוקח ממי שחשב שהוא יכול להרוויח על גבם של צעירים בתחילת דרכם, של משפחות הזקוקות לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון כי פשוט אינם יכולים לעמוד במחירים המטורפים העולים משנה לשנה.
באין פיקוח ממשלתי על מחירי שכר הדירה אנחנו צריכים לקחת את היוזמה לידיים שלנו. הרי אין לנו באמת חסרי בית בישראל (הומלסים). יש לנו חסרי דירה. כל מה שאנחנו צריכים זו סבלנות. להתפשר על סביבת המגורים, לגור עוד קצת אצל ההורים, להיות יותר יצירתיים אבל. לעמוד על מה שמגיע לנו.
מפחידים אותנו שהישראלים היצירתיים ימצאו דרכים לעקוף את החוק. אולי. אבל אם אנחנו, שוכרי הדירות נהייה יצירתיים לא פחות, אם נצליח, פעם אחת לעמוד על שלנו ולקבוע מחירון מקסימום לדירות להשכרה ולהתייצב יחד מאחוריו, אז לא רק שמחירי הדירות להשכרה ירדו, יתכן מאד שאז ישוחררו דירות לשוק החופשי ויתאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה ראשונה במחיר שפוי וזה בכלל לא ישנה עם בעל הנכס הוא חברה שהוקמה לצורך כך או משקיע שהבין שנדל"ן נותן לו את התשואה הגבוהה ביותר וששום דבר אחר לא מעניין אותו.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד", העוסקת בקידום מדיניות דיור בר השגה והזכות לקורת גג.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 