הבחירה של האמריקאים ושלנו גם

צריך להודות. הבחירה של האמריקאים בטראמפ מקדשת את השיח הוולגרי והאלים, נותנת גושפנקא לאלימות מילולית והטרדות מיניות. זה לא להגיד שהעם בחר במי שהבטיח לו את מה שהוא רצה לשמוע, כך נראה חלק מהעם.

החשש הגדול שלי הוא שזה יהיה השיח הפוליטי החדש. שיח כוחני ומתלהם, כזה שמאפשר פגיעה במיעוטים, בחסרי ישע, באנשים עם צבע עור ועיניים שונה, שיח שבלי בושה מדבר על פגיעה שיטתית בזכויות אדם ואזרח רק כי אפשר.

הבחירה בטראמפ היא בחירה באדם שמבטיח שכל אזרח כאילו יוכל להיות הנשיא בעצמו. עד שתבוא ההתפכחות. והשאלה היא מה יקרה עד אז  ולאחר מכן.

השאלה הגדולה היא עד כמה אנחנו, כאן, נאמץ, או לא, את התרבות הפוליטית החדשה הזו. האמת היא שבשבילנו היא לא ממש חדשה. היא הרי די חיה ובועטת כאן בשנים האחרונות. ממחאת 2011 אולי קצת לפני, בטח שאחרי.

כשהשיח בכנסת הופך לרדוד ומתלהם, שהדיונים הציבוריים בסוגיות הרות גורל הולכות למקום הוולגרי והפופוליסטי, כשהבחירות שאנחנו עושים הן לפי מי שצועק יותר חזק, מי שמבזה את האחר, מי שמשפיל ומכה, על מה יש לנו להתלונן?

יכול להיות שדונלד טראמפ יהיה נשיא מצויין. השאלה החשובה היא איזה סוג של משילות הוא ינחיל לא רק לבני ארצו אלא גם לכל אלה שחושבים שזה הזמן לחקות אותו. הפחד הגדול שלי הוא שמהר מאד יהיו כאן כאלה שירצו לאמץ לעצמם את סגנונו. סגנון ההפחדה והפחד, סגנון ה"עובדות לא ממש חשובות", סגנון ה"כולם מושחתים כולם".

כמי שנמצא בבית הנבחרים הישראלי לא מעט אני צופה, לפעמים בהשתאות ובחלחלה בדרך שבה נבחרי הציבור שלנו מדברים זה אל זה, בדרך שבה הם מתייחסים לאנשי המקצוע המלווים את הליכי החקיקה שהם עצמם יוזמים או כאלה שהם משתתפים בקידומם.

הדרך והסגנון שלהם עוברת כחוט השני לעוזריהם, ליועציהם, ללשכות השרים והפקידים הבכירים והזוטרים, לפעילים החברתיים וחברי הארגונים החברתיים והיא מייצרת שיח המבוסס על משפטי מפתח קצרים, ססמאות טובות וטובות פחות ובסופו של דבר לשלל הבטחות שמראש ברור שלא יתממשו לעולם.

לפני עשרים שנה ויותר אמר לי אחד מחברי הכנסת הבולטים שהיו לנו שיש לנו מינהג, מגונה לפעמים, לאמץ יוזמות ותוכניות אמריקאיות בדרך כלל חמש שנים אחרי שהם התבצעו שם במדינת "השומר של העולם". "הבעייה" הוא אמר, שבמשך חמש השנים האלה האמריקאים עצמם מספיקים לבדוק אם התוכנית שהפעילו הצליחה או נכשלה. לנו מסתבר שזה לא משנה, אנחנו לוקחים."

תוצאות הבחירות בארצות הברית מפחידות לא בגלל האפשרויות שנפתחות כעת או חוסר הוודאות לגבי התנהלותו של הנשיא החדש ביום שיכנס לחדר הסגלגל. הן מפחידות כי לא ממש ברור איך יפרשו אותן כאן אצלינו הנבחרים, הממונים, העם.