הבירוקרטיה של השואה עדיין כאן

ברשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר מספרים לכם שהכל טוב ושהניצולים מקבלים את כל מה שמגיע להם. אז הם מספרים. מה שהם לא מספרים זה שהבירוקרטיה עדיין חוגגת. הרי לטפל בדברים הפשוטים זה קל. החוכמה היא לטפל במקרים המורכבים. המסובכים. וזה כבר מתחיל להיות סוג של חציית ים סוף.

הפעם בשבילכם סיפור שמעיד על מה עובר על ניצול שואה או בן משפחתו המבקשים לשוחח עם אחד הפקידים הבכירים ברשות. אני ניסיתי. במסגרת הסיוע שאני מעניק לאחד מניצולי השואה. לצערי לא היו לי המספרים הישירים של מנהלת הרשות או מזכירתה.

נכנסתי לאתר של הרשות הנמצא בתוך אתר משרד האוצר. מספר טלפון שם של ההנהלה כמובן שאין. יש טלפון של מרכז מידע, חיצוני כמובן, מופעל במיקור חוץ. שם אין מספרי טלפון. יש מקסימום מספר פקס. אפילו לא דואר אלקטרוני לא משנה כמה פעמים ביקשנו בעבר שיהיה.

חוזרים שוב לאתר. שם יש משהו שנקרא צור קשר. שם דווקא יש דואר אלקטרוני – כללי כזה. Info קוראים לו. לרגע נדמה היה שיש עם מי לדבר. כתבתי בשורת הכותרת – "מייל דחוף לעופרה רוס מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה" (לפחות את השם שלה מפרסמים) ובגוף הדוא"ל ביקשתי מבקש את התייחסותה לקובץ שצירפת בשמו של אחד מהניצולים שטוען, לדעתי די בצדק, שהרשות "עבדה עליו בעיניים". ושלחתי.

במקביל  החלטתי לנבור ביומני הממוחשב. חיפשתי את הפגישה שקיימתי עם המנהלת רוס לפני כחצי שנה. מצאתי. מצאתי שם גם את הטלפון הישיר בלשכה, נו מה לעשות זה תנאי לארגון פגישות. צלצלתי. השעה היתה שתיים ורבע. אתם בטח חושבים שמישהו ענה שם לטלפון. יוק. כמובן שלא

ואז נכנסה הודעת המייל הסטנדרטית של המענה האוטומטי מהרשות: א.ג. נכבד/ה. תודה על פנייתך לרשות לזכויות ניצולי השואה. הפנייה תטופל ע"י המחלקות המקצועיות ברשות. בברכה, הרשות לזכויות ניצולי השואה

עכשיו, או שזה יגיע לגב' רוס, או שבגלל שהיא לא מחלקות מקצועיות זה יתחיל לעבור מגורם אחד לשני ותשובה אמיתית, רצינית ומהירה לא אקבל. תארו לכם מה מרגיש בשלב הזה ניצול השואה שמבקש מזור למצוקתו והמזור אינו במילוי טופס פשוט לקבלת מענק. סליחה, אמרתי פשוט? אין שם טפסים פשוטים. הכל מורכב ומסובך. בירוקרטיה.

אגב, בדיוק בשביל זה פתחנו ב"ידיד" לפני מספר חודשים בפרוייקט "גוזרים את ה- Red Tape" שמטרתו לפעול כדי לצמצם את הבירוקרטיה הממשלתית. ולא. אין לנו זמן לחכות. בטח לא בשביל ניצולי השואה.

ולניצולים ממשיכים להבטיח  להם מיצוי זכויות אקטיבי, מספרים להם שפועלים כל הזמן לטובתם. אבל בפועל? ברגע שמדובר במקרה טיפה מורכב הבירוקרטיה שהיא מין סוג של הידרה מיתולוגית מרימה ראש ועוד ראש ועוד אחד ומזהירה לבל תעזו לבקש.