מאז שהייתי ילד הייתי מחובר בצורה זו או אחרת לקול ישראל וערוץ 1. עם אבא שהתחיל את הקריירה שלו בקול ישראל כאיש קול והפך להיות אחד מטכנאי הקול הבכירים בישראל ועם אמא שהחלה את ימיה בקול ישראל ברשת א' ולאחר מכן המשיכה לקול המוסיקה ולתזמורת רשות השידור.
כבר בגיל העשרה המוקדם הייתי בין בני העובדים שזכו לעבוד בקיץ בערוץ 1. התפקיד שלי היה לעזור לסחוב תפאורות מהמחסן בצידו האחד של הכביש אל אולפן 1 בתחתיתו של בניין הטלויזיה ברוממה. לאחר אחרי כמה שנים הפכתי למארגן קהל בתוכנית כסאות מוסיקליים שהפיקה רינה אגוזי המופלאה ושבה אף יצא לי לנגן.
עברו השנים ומצאתי את עצמי בקשר עם הרדיו והטלויזיה מהצד השני של התקשורת. הדוברות. עבודה משותפת עם אליעזר יערי, אלישע שפיגלמן, משה נוסבאום, מיקי מירו, אסתי פרז, יעל איילון, אביב בושינסקי, אורלי וילנאי, עודד שחר, דניאל אופיר ושלי יחימוביץ שאיתה יצא לי לעבוד די צמוד כאשר סיקרה את מפלגת מרצ (אותה דיבררתי) בבחירות 1992. מולה עמדה אז כתבת צעירה וחדשה שמונתה לסקר את המפלגה מטעם גלי צהל. גאולה אבן שמה. עבודה רבת שנים עם רבים רבים אחרים הביאה כתבות וסיפורים נהדרים וכן, גם תחקירים טובים ועצמאיים. בעשרים השנה האחרונות היה זה כבר הדור השני או השלישי של עיתונאי קול ישראל ורשות השידור.
ואחרי כל זה. ולפני ששידורי התאגיד החדש (תאגידים) מתחילים – הינה אלבום התמונות שלי מקול ישראל וערוץ 1, כולל תמונות של אבא ואמא ואחרים שהיו שם מהאלבומים שלהם.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 