את אבי גבאי הכרתי לפני 12 שנה לערך. היינו, עמותת "ידיד", לקוחות של בזק. פרסנו רשת של סיבים אופטיים בין מרכזי הזכויות שלנו והפעלנו שרת מרכזי בחוות השרתים של החברה. זה לא ממש עבד. בעיקר השירות לא היה טוב. מה זה לא טוב. גרוע. כמי שעוסק במיצוי זכויות של אחרים הרגשתי יום אחד שאי אפשר להיות הסנדלר שהולך יחף והתקשרתי ללשכת המנכ"ל.

בדרך כלל המנכלי"ם של החברות הגדולות, עתירות קשרי הלקוחות והצרכנים לא נמצאים בקשר עם ציבור הלקוחות שלהם. בטח לא הלקוחות הקטנים. השיטה הנהוגה בארצינו היא לנסות ולסגור את הדברים עם מוקד השירות, במקרים מסויימים לשלוח לשימור לקוחות ואם הלקוח ממש מתעקש להעביר אותו למנהל משמרת ובמקרים נדירים אפשר להגיע לסמנכ"ל השיווק או סמנכ"ל הלקוחות.

לא אצל אבי גבאי. תוך זמן קצר הוא היה על הקו. שמע, הקשיב והודיע לי שהוא מטפל. לא עברו דקות רבות והטלפון שלי צלצל, על הקו הסמנכ"ל ואחריו המנהל של חוות השרתים ואחריהם כל מי שהיה צריך לטפל בדברים. חזרתי לגבאי, הפעם במייל. להגיד תודה על הפעולה המהירה. "אני לשרותך מתי שתרצה", היתה התשובה. השתמשתי בהתחייבות הזו עוד כמה פעמים כדי לסייע ללקוחות החברה שהגיעו למרכזי הזכויות של "ידיד" ונתקלו ב"כח עויין" בחברת בזק. גבאי סיפק את הסחורה. הקשיב, קיבל החלטה לפעולה, הוריד הנחייה לעובדים בשטח וקיבל דיווח על ביצוע. מבחינתי זו היתה דוגמא מצויינת למנהיגות, לדרך קבלת החלטות ויכולת ניהול שבמקרה הזה היתה מבוססת על הצורך לתת ללקוחות את השירות הטוב ביותר שניתן.

IMG_0824

שמרנו על קשר במהלך השנים. דווקא בתקופה שכיהן כשר לאיכות הסביבה בממשלה הנוכחית לא דיברנו ולא נפגשנו. עקבתי מרחוק. שמחתי לקרוא על המאבק הערכי במתווה הגז. בעובדה שהיה השר היחידי שנאבק באמת נגד המתווה. יותר מכל התגאתי על הצעד האמיץ שעשה כשפרש על רקע הפוטש שעשה ראש הממשלה לשר הביטחון יעלון. פרישה שמאחוריה לא היה דבר חוץ מטובתה של המדינה והאמירה הערכית שיש גבולות אדומים.

בערך שבוע לאחר פרישתו מהמשרד להגנת הסביבה פגשתי בו במקרה בבית קפה קטן בשכונת בקעה בירושלים. התחבקנו בחום ואני שאלתי אותו לתוכניות העתידיות. נדמה לי ששנינו ידענו שמדובר על שאלה מתוחמת בזמן. היה לי ברור שבשלב כזה או אחר הוא חוזר לפוליטיקה. כשהשיב לי שעוד לא החליט, הצעתי לו מיד להצטרף לעמותת "ידיד" כיו"ר הארגון, שאחרי 19 שנות פעילות חיפשנו איש עסקים עם פרופיל ציבורי גבוה להוביל ולהכניס אותנו לעשרים השנים הבאות.

זה לא לקח הרבה זמן, מספר קטן של שבועות. בדיקות ושיחות פגישות עם חברי הועד המנהל והמנכלי"ת וגבאי הצטרף כיו"ר בהתנדבות לעמותת "ידיד", הארגון לשינוי חברתי הגדול בישראל ואחד המשמעותיים ביותר בתחומי מיצוי הזכויות וקידום המדיניות החברתית. בתוך זמן קצר הוגדרה אסטרטגיה לפעולה  – צמצום הבירוקרטיה ומתן אפשרות לאזרחים לקבל את המגיע להם במינימום מאמץ. יצאנו לדרך. ידעתי כל הזמן שגבאי איתנו על זמן שאול. מודה שלרגע לא חשבתי שהוא יתפקד למפלגת העבודה. כשהודיע לי על כך, מספר ימים לפני ההודעה הפומבית, שמחתי מאד.

כשהודיע על החלטתו להתמודד לרשות המפלגה היו בי שמחה ועצב כאחד. מצד אחד ח"כ יצחק הרצוג, מנהיג ואיש יקר וטוב, בעל חזון חברתי ומדיני שהיה ממקימי "ידיד" ושבגללו הצטרפתי למפלגת העבודה ומהצד השני, אבי גבאי, אדם ישר, ערכי, בעל יכולת חיבור לקהלים רחבים וחדשים, מנהל מעולה שאינו חושש מקבלת החלטות ובעל משנה סדורה בעד שתי מדינות לשתי עמים, בעד כלכלה חברתית והגברת המחוייבות הממשלתית לדאוג לזכות הקיום בכבוד של אזרחיה. אבי גבאי שאיתו ביליתי זמן רב בשנה האחרונה התגלה לי כמענטש, כאיש של אנשים, כאדם צנוע שהעובדה שצבר כסף רב מעבודתו לא הפכה אותו למגלומן. גבאי שהכרתי בשנה האחרונה הוא איש שיחה מרתק, איש שלא בורח מאף שאלה, קשה ככל שתהייה ויודע לנתח במהירות מצבים מורכבים ולקבל החלטות כיצד להתמודד איתם.

לאחר שהודיע על התמודדותו לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, הגעתי מספר פעמים לחוגי בית שקיים. בקרב קהלים מגוונים במקומות שונים בארץ. התגובות שראיתי היו מדהימות. אנשים עם עיניים נוצצות. אנשים שעוד בטרם הסתיים חוג הבית צירפו את שמם לרשימת התפוצה ואמרו שהם מוכנים להתנדב ולסייע. שאלתי את עצמי אם זה רק בגלל שיש פריימריז או שכך זה יהיה גם אח"כ. מההכרות שלי עם אבי גבאי בשנה האחרונה אני בטוח שגם שכשיהיה ראש ממשלה, הדלת תהייה פתוחה, בצורה אחרת כמובן, לאזרחים שיחפצו להגיע אליו פשוט כי גבאי הוא איש של אנשים.

אתמול עם הוודע תוצאות ההצבעה הייתי עצוב שלא היו אלו אבי גבאי ויצחק הרצוג שעלו לסיבוב השני (למרות שזה היה מכניס אותי למצוקה אמיתית) אבל זמן לא רב לאחר מכן הרגשתי תחושה של הקלה. הקלה כי אני יודע שהשלב הראשון בדרך להחלפת נתניהו עבר בהצלחה. ביום שני הקרוב השלב השני. בחירה באבי גבאי היא הבחירה היחידה האפשרית. ביבי נתניהו לא רוצה את פרץ כי הוא רוצה לפרק את המחנה הציוני. הוא רוצה את פרץ כי הוא מפחד מגבאי. כי הוא יודע שיש אדם אחד שיוכל  להוריד אותו מכסאו. אבי גבאי.

ביום שני הקרוב אלך להצביע. אני מקווה שבסוף היום אהיה עצוב שוב כי אצטרך לחפש יו"ר חדש ל"ידיד" אבל אשמח מאד כי אדע שאנחנו עומדים בפני עתיד הרבה יותר טוב.

——————————-

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s