החלטת בית המשפט העליון השבוע בנושא המשמורת המשותפת היא לא פחות ממכוננת ופורצת דרך. בפעם הראשונה מזה עשרות שנים שבא בית המשפט העליון וקובע כי הכללים להתנהלות התא המשפחתי לא יכולים להקבע רק על פי דין תורה וכי בדרך של פרשנות חכמה, מודרנית ועכשוית ניתן לקיים את דיני המשפחה בצורה שוויונית בין גברים ונשים.
תהיתי השבוע האם בית המשפט המכובד יתן פסקי דין דומים בכל הנוגע לתפישת העולם הרפורמית המבקשת שוויון בכל הנוגע לתפילה מעורבת של נשים וגברים בכותל או בסוגייה החדשה העומדת לפתחו בדבר זכותם של בני זוג חד מיניים לאמץ ילדים כאן בישראל. לשופטים בירושלים הפתרונים ואני בהחלט מחזיק אצבעות כי יכולתם להפוך את הוראות המשפט העברי למערכת של כללים המתאימה לתקופה בה אנו חיים.
משניתן פסק דינו של בית המשפט העליון השבוע היתה שימחה גדולה בקרב ארגוני הגברים וחברי הכנסת המקדמים את חוק חזקת הגיל הרך והפחתת דמי המזונות. היתה זו שימחה לאיד של קבוצה שולית של גברים שבינם לבין המשמורת המשותפת אין כמעט דבר וחצי דבר. צריך להבין. פסק הדין של בית המשפט נגע למצב מוגדר ויחסית נדיר בו קיימת הסכמה למשמורת משותפת בין ההורים המתגרשים ומשמורת זו אכן באה לידי ביטוי הלכה למעשה. בהחלט החלטה מוצדקת ונכונה.
לאחר קריאת פסק הדין ובמיוחד את שכתבה השופטת דפנה ברק-ארז, עלו בי חששות כבדים לגבי העתיד לבוא. שתי סוגיות מורכבות עומדות כרגע על הפרק. האחת, החשש מפני התנפלות של גברים גרושים על בתי המשפט למשפחה בדרישה לשנות את הסכמי הגירושים כך שהם יקבלו משמורת משותפת ובעקבותיה יופחתו משמעותית תשלומי המזונות שהם ידרשו לשלם. הבעייה במקרה הזה תהייה יכולת הבדיקה והאכיפה של כללי המשמורת המשותפת. אני צופה שבאם ינתנו משמרות משותפות שכאלה יאלצו האמהות החד הוריות לבזבז את זמנם ולהגיע מידי יום לבתי המשפט כדי להוכיח שהמשמורת המשותפת עליה הצהיר האב הגרוש טובה מאד לבית המשפט אך בפועל היא אינה מתקיימת הלכה למעשה והדבר היחידי שנשאר ממנה הוא הפחתה משמעותית של דמי מזונות הילדים ופגיעה ביכולת הקיום של האם המגדלת אותם ועליכם לזכור כי רוב האמהות החד הוריות (הורות עצמאיות) עובדות אך הן משתכרות כ-30 אחוז פחות בממוצע מהגברים.
אנו נהייה גם צפויים לדרישות תקציביות חדשות ואולי גם לשביתות ומחאות של העובדים הסוציאלים שידרשו תוספות שכר ותקנים משמעותיות כדי שיוכלו להתמודד עם המצב החדש שנוצר עם הצורך לברר לאשורו את קיומה של המשמורת המשותפת כהגדרתה המחודשת בפסק דינו של בית המשפט העליון.
ומול אלה החשש הגדול שלי כי האבות הגרושים, בבואם לבקש משמורת משותפת יבקשו גם להפחית את חובות המזונות העומדים ותלויים נגדם. הם ידרשו כי הפחתת דמי המזונות תכלול גם הפחתה מקבילה של חובות העבר שלהם לילדיהם ודבר זה יעניק להם כח חדש של סחטנות מילולית וכלכלית כלפי האמהות שבמשך שנים דאגו לפרנסת וקיום התא המשפחתי החדש שלהן (הן והילדים) מבלי שהאב השתתף בתשלומי מזונות ילדיו כלל.
נדמה לי שבמקרה זה טוב אם יקבעו בתי המשפט למשפחה כי משמורת משותפת תינתן רק לאב ששילם את כל חובות מזונות הילדים וכך באמת תוכל להפתח מערכת יחסים חדשה שטובת הילדים אכן עומדת בבסיסה.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 