בין מגוון "הצרות הרפואיות" שלי נמצא גם עודף המשקל. הרבה עודף משקל. יש הטוענים שזה זרז מרכזי של כל השאר ויש כאלה שפשוט שמן זה מגעיל אותם אז הם נהנים להזכיר לי את העובדה המצערת הזו. על דבר אחד נדמה לי שאין צורך להתווכח. המשקל קשור בעבותות למחלת הסוכרת ממנה אני סובל ויש האומרים שדיאטה רצינית או ניתוח קיצור קיבה או כל פעולה אחרת שמטרתה להפחית עשרות קילוגרמים ממשקלי יכולה לסייע ובגדול.
לפני שנה בדיוק התחלתי במאבק מול קופת החולים שלי בדרך לבצע ניתוח שרוול. ניתוח שאני זכאי לו בלי השתתפות עצמית כמעט בשל הפרמטרים הנוראיים של יחס גובה משקל וסוכרת שלי. נכשלתי בגדול. בדרך לניתוח גיליתי עד כמה המערכת הרפואית נכשלת יום יום במתן הזדמנות שווה למטופלים שלה, בלקצר תהליכים בירוקרטיים ואמרתי לעצמי שעד שזה לא ישתנה אני לא אעשה את התהליך. בדרך אמרו לי שהדרישות שלי נכונות וצודקות ואוטוטו הכל יסתדר, קופת החולים תקים מרכזים בריאטריים ואפשר יהיה לבצע את הניתוח שהפך להיות להיט בקרב השמנים והשמנות (יותר מ- 9000 ניתוחים בשנת 2016), במינימום של זמן וטרטור המטופלים. עברה שנה ואני עוד מחכה.
בדרך התברר לי כמה גדולת מסחטת המזומנים מהמאותגרים משקלית המבקשים לשנות את מצבם. יש את חדרי הכושר והמדריכים האישיים באלפי ש"ח לשנה. את הכוהנים והכוהנות שאם תיפרדו מקופת מצלצלים לא קטנה תהנו מהשירותים שהם מעניקים, בלי התחייבות כמובן. אסור לשכוח את הגומלים באמצעות אבנים, לחשים ומה לא שתמורת כמה אלפים נחמדים מבטיחים לכם טיפול של חצי שעה ואחריו ילוו אתכם טלפונית אחת לחודש ואם לא נגמלתם מהסוכר והפחממות בתוך זמן קצר אתם זכאים לעוד טיפול של חצי שעה או קצת יותר.
קיימים גם הכדורים ותוספי המזון שעולים כמה מאות שקלים לכל חודש וגם זריקות מיוחדות שאושרו על ידי משרד הבריאות אך אינם מצויים בסל התרופות, למרות שהשמנה נחשבת לאחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתקפי לב ולפרידה מהירה מעולם החיים. תמורת 1500 ש"ח לחודש תוכלו לנסות ולאבד את התאבון באמצעות כימיכלים שתזריקו לעצמכם.
ועכשיו הלהיט החדש. הבלון. מין מתקן מתנפח שמוכנס לקיבה דרך הגרון בהרדמה מקומית בלבד. "יהיו לך 3-4 ימים של בחילות", סיפרה לי בהתרגשות המוכרנית של הטיפול החדש יחסית, "אבל אנחנו ניתן לך מראש כדורים נגד בחילות ואחרי שנה אתה אמור להיות הרבה יותר רזה". "וכמה עולה התענוג", שאלתי. "יש לך ביטוח רפואי? כי זה לא בסל התרופות". "לא". עניתי. "רק ביטוח משלים של קופת החולים, כמו הרבה ישראלים". "אז זה יעלה לך 19,800 ש"ח", היא אמרה והוסיפה "אפשר גם לשלם ב- 36 תשלומים". "תודה" אמרתי וניתקתי את השיחה באדיבות. אחרי שתי דקות קיבלתי מסרון בו המוכרנית הודתה לי על התענינותי במוצר החדש (לדבריה רוב הסכום הוא מחיר הבלון, כאילו שהרופא ובית החולים הפרטי עושים את העבודה כמעט בהתנדבות) והשאירה לי את מספר הסלולרי שלה כדי שאוכל לחזור אליה ישירות בלי לחכות בתור ולקבוע פגישה עם הרופא.
עברו 48 והרבה מחשבות. עשיתי קצת חשבון והגעתי למסקנה שבשנה האחרונה הייתי מסחטת כספים אמיתית לכל מיני מבטיחי הבטחות ללא כיסוי ויצרני תרופות שהצלחתם לא מובטחת בעיקר כי היא קשורה קודם כל בהרגלי האכילה של האדם השמן ויכולתו פשוט להתאפק ולהקטין את כמות האוכל וסוגיו. נזכרתי גם שכולם ממילא מזכירים וחוזרים ומזכירים כי שמירה על הרגלי אכילה נכונים היא תנאי סף להצלחת הטיפולים השונים ובכל מקרה האחריות היא שלי. לא שלהם.
ישבתי עם נייר ועט והתחלתי לעשות חשבונות. כמה כסף אני יכול לחסוך אם לא אקנה את התרופות, אם לא אלך לכוהנים והכוהנות ובעיקר אם אפסיק לקנות אוכל. לא ממש אפסיק, אבל אקנה הרבה פחות ואוכל הרבה פחות. זו יכולה להיות דרך מצויינת לייצר הון עצמי לרכישת דירה.
ולכן החלטתי שמהיום אני מסתפק בכדורים נגד כאבים, לפיברו, בתרופות שיאפשרו לי לנשום יחסית ברווחה, בשביל האסטמה והריאות, בניתוחים חדשניים בעלי סיכויי הצלחה גדולים יחסית גם הם לפיברו ואת השינוי במשקל על ההיבטים השונים המצטרפים אליו אעשה פשוט בעצמי. פחות אוכל, פחות אוכל לא בריא. או שזה יצליח או שלא, מה שבטוח זה שיש סיכוי שחשבון הבנק שלי יראה יותר טוב ואני לא ארגיש שנתתי את כספי לאלו שכבר מזמן הבינו איך לגזור עליי קופון.
אה כן. ואת המאבק בקופת החולים אני בהחלט מתכוון לחדש ובגדול.